וכאן אבאר את אחד מהעקרונות המרכזיים בתורת השכנוע ובתורת המכירות, שאומר שככל שהאדם ירגיש יותר בנוח במחיצתך באופן כללי, כך יהיה לך יותר קל לשכנע אותו בכל דבר באופן ספציפי.

ובין השאר אשיב גם לשאלות: מה עומד מאחורי הרעיון הזה? ואיך הוא פועל? ולמה כאשר מישהו מרגיש נוח במחיצתך באופן כללי, למה זה גורם לו להסכים איתך? ומה קורה בתת המודע של האדם, כאשר הוא מרגיש נוח במחיצתך? ואיך זה משפיע על קבלת ההחלטות שלו? ומה קורה מאחורי הקלעים של התהליך? ולמה יש לאדם חשדנות? ואיך אפשר לגרום למישהו לתת בך אמון? ואיך המוח של האדם פועל? ולמה האדם רוצה לתת בך אמון? ואיך לנצל את זה? ועוד.

והעניין הוא, שבתוך המנגנון של האדם שמקבל החלטות, בתוכו יש סוג של מסנן מידע, שתפקידו להטיל ספק בכל האינפורמציה שהוא נחשף אליה, ולבדוק האם ועד כמה היא אמת או שקר, כדי לדעת איך להתייחס אליה. ובכל רגע כאשר האדם נחשף לאינפורמציה כלשהי, תמיד המוח של האדם בצורה אוטומטית, בודק במנגנון האימות שלו, את רמת האמיתות של האינפורמציה שהוא נחשף אליה.

שזה בעצם אומר, שכאשר אתה מנסה לשכנע מישהו במשהו, אוטומטית בתת המודע שלו, הוא בודק ומטיל ספק בכל האינפורמציה שאתה מעביר אליו. והוא בודק ושוקל עם עצמו, האם להסכים או לא להסכים, לכל אחד מהחלקים של המידע שאתה מעביר אליו.

והשאלה הנשאלת היא, איך אפשר לעקוף, או על כל פנים לפחות להשתיק את מנגנון האימות והחשדנות שיש באדם ששומע אותך, כדי לגרום לו להסכים איתך? וכאן בעצם מגיעה התשובה שאומרת, שכלל שהאדם השני ירגיש יותר בנוח איתך ובמחיצתך בכל המובנים, כך ממילא יהיה לך הרבה יותר קל לשכנע אותו בכל דבר, ומנגנון האימות שיש בתוכו, הופך להיות לפחות ערני ולפחות פעיל.

והשאלה הנשאלת היא, למה בעצם כאשר מישהו מרגיש בנוח במחיצתך, למה זה גורם למנגנון האימות הפנימי שלו, להירדם בשמירה ולהיות במצב המתנה ולא ממש פעיל?

וההסבר לכך הוא, שהסיבה שיש לאדם את מנגנון האימות הפנימי שלו, היא לצרכי הישרדות והגנה עצמית, של המנגנון על האדם. כי מנגנון האימות הפנימי של האדם, כל הזמן בודק את האינפורמציה שהאדם מקבל, כדי לוודא שלא מרמים אותו ושלא יגרם לו נזק מכך שהוא טועה ורואה את המציאות בצורה שגויה ומוטעית.

וזאת בין השאר אחת הסיבות לכך, שמנגנון האימות הפנימי של האדם, לא תמיד באמת מחפש את האמת, אלא בעיקר מנסה להתאים את האמת ואת האינטרס האישי של האדם. כי האדם לא באמת מחפש תמיד אך ורק את האמת. אלא האדם גם רוצה שהאמת תהיה טובה עבורו וכיו"ב. כך שעיקר הסיבה שהאדם מחפש את האמת, היא כדי לא להרגיש רע.

ונמצא אם כן, שמאחר שהסיבה שמנגנון האימות הפנימי של האדם, פועל כדי להגן על האדם מנזקים שונים, ממילא כאשר האדם מרגיש בנוח במחיצתך, אז ממילא תת המודע של האדם מקבל מסר שאומר לו, שהוא נמצא בסביבה בטוחה שאף אחד לא רוצה לגרום לו נזק כלשהו. ואז ממילא מנגנון האימות של האדם, פחות פעיל. וממילא יותר קל לך לשכנע את האדם, גם בדבר שאולי הוא לא היה רוצה להסכים איתך.

ויש כאן עוד עומק מסוים, והוא, שמנגנון האימות של האדם, כאשר הוא פועל, הוא יוצר אצל האדם תחושת אי נעימות ותחושת חוסר נעימות, כאשר הוא בודק את אמיתות האינפורמציה שהוא מקבל מהסביבה. ולמה? כי בעצם מנגנון האימות, הוא בעצם מנגנון של חשדנות, שפועל מתוך תחושה של פחד ושל רצון לא להיפגע. ובכל פעם שהאדם בודק את האינפורמציה אם היא אמת או לא, הוא עושה את זה מתוך פחד וחשש להיפגע, וזה יוצר אצלו תחושה לא נעימה, לבדוק האם מרמים אותו או לא.

ובנוסף, כאשר האדם בודק את האינפורמציה שהוא מקבל, אם היא אמת או לא, הדבר הזה כרוך גם במאמץ שכלי / מאמץ אינטלקטואלי / מאמץ רגשי וכיו"ב, שיוצר אצל האדם תחושת עייפות, מהמאמץ שתת המודע של האדם צריך לבדוק את אמיתות המידע שהוא מקבל מהסביבה.

כך שבמקום כלשהו, יש לאדם אינטרס ורצון שלא לבדוק את אמיתות המידע שהוא מקבל, אלא לסמוך על המידע שהוא מקבל, ולהאמין שהוא אמת, בלי הצורך לבדוק אותו ולפחד שמא יקרה דבר רע אם הוא לא יבדוק אותו.

ולכן, כאשר האדם מרגיש בנוח במחיצתך, ממילא הוא פחות חשדן והוא פחות בתחושה של פחד להיפגע, והוא מטבעו רוצה לנוח ולא לבדוק את אמיתות המידע שהוא מקבל, והוא רוצה להיות בתחושה שיש לו על מי לסמוך ושהוא יכול להרגיש בנוח ושהוא לא צריך לפחד להיפגע ושיקרה לו דבר רע. והאדם רוצה להרגיש את תחושת המנוחה האינטלקטואלית, שהוא לא צריך להתאמץ לחשוב כל הזמן, על אמיתות המידע שהוא מקבל.

ואז הרצון של האדם להפסיק לבדוק את אמיתות המידע + התחושה שהוא מרגיש בנוח במחיצתך, ביחד זה גורם לאדם להיות הרבה פחות ערני וכמעט שלא לבדוק את...