שלום לכולם הפעם אני רוצה לדבר על עוד אחד מהעקרונות החשובים ביותר בנושא של שכנוע ניהול משא ומתן וכו', וכמובן שמדובר על נושא של תחושת הסכמה הדדיות הרמוניה כאשר רוצים ליצור אמון עם בן אדם כאשר רוצים שהוא יסגור איזו עסקה צריך ליצור איתו אמון צריך ליצור תחושה נינוחה של אמון וכו'. ואחד הדברים החשובים ביותר כאשר רוצים ליצור את התחושה הזאת של האווירה הנעימה היא לשים לב שלא נכנסים לשום קונפליקט או לשום קונפליקט שלא חייבים להיכנס אליו. עכשיו מה זה אומר בפועל מה הטיפ שאני רוצה לומר עכשיו? הטיפ הוא כדלקמן כאשר הולכים להעלות הצעה במשא ומתן כלשהו ומראש יודעים שיכול להיות שהצד השני הולך להתנגד להצעה הזאת, אוקי מה שבעצם צריך לעשות זה להעלות את ההצעה שרוצים להציע בצורה אפשרית אך לא הכרחית.

מה זאת אומרת? לדוגמא נגיד רוצים להגיד ללקוח "אתה תרצה גם שנוסיף לך את המוצר הזה והזה, תרצה גם להוסיף את החבילה הזאת והזאת?" אם אנחנו יודעים מראש שיש סיכוי סביר שהוא יגיד לא שהוא לא רוצה בעצם צריך לשים לב לכך שנוצרת לנו כאן בעיה, מה הבעיה שנוצרה? אם אנחנו מציעים ללקוח משהו והוא אומר לא בעצם נוצר כאן קונפליקט כי הלקוח בתחושה נגדנו הוא בתחושה של אנטי הוא בתחושה של קונפליקט, אחר כך אם אנחנו נגיד לו "אוקי אז בא נעשה משהו אחר" שהוא רוצה אותו יכול להיות שגם על זה הוא יגיד שהוא לא רוצה למה כי נוצרה אווירה של קונפליקט הלקוח במוח שלו חווה שהוא היה בקונפליקט איתנו הבן אדם השני חווה, מבקשים ממישהו בקשה והוא אומר "לא אני לא מעוניין" הדבר הזה יוצר קונפליקט עם הבן אדם יוצר תחושה לא נעימה.

ולכן כאשר מבקשים ממישהו בקשה אומרים למישהו איזה משפט ויודעים מראש שאולי הוא לא יסכים מה שצריך לעשות זה שכאשר מבקשים ממנו את הבקשה לבקש אותה בצורה אפשרית אבל לא מחויבת אפשרית אבל לא הכרחית, שזה אומר בפועל להגיד לו לדוגמא נגיד במקום להגיד לו "אתה רוצה גם את החבילה?" להגיד לו "אתה יודע יש אפשרות שתיקח גם עוד חבילה אם אתה רוצה בכך" או " אתה יודע רק אם אתה רוצה יש אפשרות שתיקח עוד חבילה מסוימת אבל אם לא זה גם בסדר" לדוגמא.

דהיינו, מראש להכיל את ההתנגדות האפשרית שלו למה שהולכים להגיד, לדוגמא עוד דוגמא נגיד רוצים להציע למישהו להיפגש איתו אז אם אומרים לו "בוא ניפגש היום", עכשיו אם הוא יגיד לא בעצם מה קרה? אז הוא אמר לכאורה אמר לא הוא לא רוצה מחר אם הוא נגיד רוצה להיפגש הוא יגיד שכן או שלא אבל ברגע שאמרנו "בוא ניפגש היום" או אפילו אמרנו לו בצורה של שאלה "אתה רוצה להיפגש היום?", אפילו נניח שאמרנו ככה אם הוא אמר לא אז בעצם בראש שלו נוצרה לו מחשבה שאומרת לו "אני בקונפליקט עם הבן אדם השני, מה שהבן אדם השני אומר לי אני אומר לו לא".

נוצר קונפליקט נוצרה תחושה לא נעימה ואז למחרת כשנשאל אותו "אתה רוצה להיפגש?" הוא גם כן כבר במוח שלו בתחושה לא נעימה "אתמול אמרתי לא, הבן אדם הזה אני מסוכסך איתו" למרות שיש כאלה שיגידו הוא בתחושה לא נעימה אז עכשיו הוא יגיד כן, אוקי אבל זה לא קשור לעניין. עכשיו אני אדבר על ההיבט שברגע שהבן אדם יתרגל להגיד לא אז הוא בעצם בתת מודע שלו הוא נמצא איתנו בתחושה של קונפליקט, עכשיו אומנם יש מצבים שבהם הבן אדם לא רוצה להיות איתנו בקונפליקט ולכן אנחנו דווקא נגיד לו "תקשיב בוא ניפגש היום" ואז הוא יגיד "לא רוצה, לא יכול נגיד אני מתנצל לא מסוגל" ואז למחרת נגיד לו עוד פעם "בוא ניפגש היום" ואז בגלל שלא נעים לו אז הוא יגיד "בסדר בוא ניפגש".

אוקי יש מצבים שהבן אדם בטוח לו שהוא לא רוצה לריב איתנו ואז אם אנחנו דווקא כן נדבר איתו בצורה מחויבת, אנחנו כן נדבר איתו בצורה שהוא כאילו חייב אנחנו כן נדבר איתו בצורה שלא מכילה את האפשרות שהוא לא יסכים איתנו ממילא מאחר שהוא מאוד מאוד לא רוצה להיות איתנו בקונפליקט לכן דווקא זה שמדברים איתו בצורה שיוצרת קונפליקט, זה מפעיל עליו לחץ לא להיות איתנו בקונפליקט ולהסכים עם מה שאומרים לו.

אוקי ולכן לדוגמא עוד במערכות יחסים כאלה ואחרות נגיד שאחד מהאנשים לא רוצה להיות בקונפליקט אז דווקא שם כן אפשר ללחוץ את הבן אדם ודווקא לא לתת לו את האפשרות לברוח ממה שרוצים אבל כן ללחוץ אותו כדי שהוא בסוף ירגיש לא בנוח כי הוא לא רוצה להיות בקונפליקט ואז הוא יגיד כן, אוקי אבל יש לזה חיסרון כי אם יותר מדי באים לבן אדם יגיד לא, לפני החיסרון שבזה אבל לא בכל מערכות היחסים זה ככה כי לדוגמא אם נגיד לקוח, לקוח לא אכפת לו מה אכפת לו הוא לא מחויב לך לכלום הוא יגיד לך לא ובזה הוא יסגור את הסיפור לכן במקרים כאלה שאנחנו רוצים שהוא בסוף יגיד לנו כן ושהוא לא יחשוב לעצמו במוח שלו כשהוא אומר לנו לא במקרים כאלה אנחנו כן צריכים מראש ברגע שאומרים לו משהו שאנחנו לא חייבים שהוא יסכים איתנו אז להגיד את זה בצורה שמראש מכילה את האפשרות שהוא לא יסכים איתנו.

עכשיו מה שהתחלתי להגיד קודם זה שגם אם מישהו נגיד אנחנו אומרים "הוא חייב להסכים איתנו" ואנחנו רוצים לגרום לו להרגיש לא בנוח בזה שהוא לא מסכים איתנו כדי שבסוף הוא יגיד כן. צריך לשים לב שזה די מסוכן, למה יש פה סכנה מסוימת? בגלל שברגע שהוא בקונפליקט איתנו הוא בעצם מצד אחד בקונפליקט איתנו ומצד שני הוא גם נמצא בקונפליקט עם עצמו, למה בקונפליקט עם עצמו? כי מצד אחד הוא אמר לנו לא הוא לא רוצה נגיד להיפגש, אז למה הוא אמר לא? כי זה עושה לו טוב הוא לא רוצה להיפגש פשוט הוא מעדיף לא להיפגש מצד שני זה עושה לו רע כי הוא לא רוצה להיות בקונפליקט איתנו ואז בעצם הוא נמצא בקונפליקט עם עצמו מעצם זה שהוא נמצא בקונפליקט איתנו כי הוא לא יודע מה לעשות אם הוא יגיד לנו כן יהיה לו רע, אם הוא יגיד שהוא רוצה להיפגש יהיה לו רע אם הוא יגיד שהוא לא רוצה להיפגש גם יהיה לו רע.

ולכן הוא בקונפליקט איתנו ואז מה שעלול לקרות שמרוב זה שהבן אדם נמצא בקונפליקט עם עצמו הוא בעצם פתאום משכנע את עצמו "לא אכפת לי להיות בקונפליקט עם הבן אדם הזה", אומרים לו "אתה רוצה להיפגש" הוא יגיד לא ואז הוא יתחיל להרגיש רע עם עצמו "רגע אבל אני נמצא בקונפליקט אני לא רוצה להיות בקונפליקט עם הבן אדם" ואז המוח שלו מתחיל לשכנע אותו "אבל מי אמר תהיה בקונפליקט עם הבן אדם השני" ואז בעצם פספסנו אותו. אוקי לכן לפעמים כשמנסים להפעיל לחץ על בן אדם לגרום לו להרגיש לא בנוח לפעמים דווקא מרחיקים אותו וזה דווקא גורם לו להתחיל להרגיש בנוח עם זה שהוא אמר לנו שהוא מסרב לנו ואז הוא בעצם מרגיש בנוח עם עצמו ובזה נגמר כל הדיון כולו.

אוקי עכשיו ולכן כפי שאמרתי בהתחלה כאשר מדברים עם בן אדם אז צריך לשים לב שאם חוששים שתיווצר תחושה של קונפליקט מכך שהולכים להציע לו איזו הצעה והוא עלול להגיד לא, לסרב להתנגד להצעה או מעלים רעיון והוא עלול להתנגד לרעיון צריך מראש להעלות את הרעיון הזה כאפשרי ולא כמחויב דהיינו, מראש לתת פתחון פה לכך, להגיד לו "אין בעיה גם אם תגיד לי שלא זה גם בסדר". אני אתן עוד דוגמא נגיד שמביעים סתם איזה רעיון איזה דעה ואומרים מראש אולי הבן אדם השני יתנגד לדעה הזאת אנחנו לא רוצים ליצור איתו קונפליקט אז במקום להגיד "אתה יודע אתה אומר ככה אבל ככה וככה" במקום להגיד בצורה כזאת כי אז הוא יגיד "מה פתאום מה אתה חושב הפוך" ובלאגן, אפשר להגיד לו "תראה אתה אומר ככה אבל אתה יודע למרות שאני מבין אותך נכון, אבל אתה יודע יכול להיות שאולי יש עוד אפשרות לראות את הדברים טיפה שונה למרות שגם מה שאתה אומר זה נכון".

בעצם מה אמרנו? נתנו לו לראות אפשרות אבל מראש כבר חלנו מראש כבר נתנו אופציה לזה שהוא יגיד לנו "לא אני לא רואה את זה ככה" ואז בעצם אנחנו מראש מאפשרים לכך שגם כשהוא יגיד לנו לא אנחנו בעצם לא ניצור תחושה לא נעימה ותחושה של קונפליקט. עכשיו עוד פעם יש דברים שבהם אנחנו לא בשום פנים ואופן שהבן אדם יגיד לא, לא רוצים שהוא יסרב לא רוצים שהוא יתנגד ואז במקרים כאלה זה לא רלוונטי כי אז אומרים לו את מה שרוצים ויסכים יסכים לא יסכים לא יסכים, אבל במקרים אחרים שלא מחויב לנו שהוא יסכים איתם ואנחנו לא רוצים ליצור מצב שהוא בראש שלו יחווה שהוא בקונפליקט איתנו שלא אכפת לו מהרצון שלנו כי אם אומרים לבן אדם משהו והוא אומר "לא רוצה" אז בעצם כמו במילים אחרות להגיד "לא אכפת לי ממה שאתה רוצה" ובתת מודע של הבן אדם כשמבקשים ממנו משהו והוא מסרב בתת מודע שלו זה כמו להגיד "לא אכפת לי ממה שאתה רוצה".

וזה לא משנה גם אם בן אדם לדוגמא נגיד אומרים לו "בוא לעבודה אתה יכול לבוא לעבודה?" הוא אומר "לא אני חולה אני לא יכול לבוא לעבודה" בתת מודע של אותו בן אדם שאמר "אני חולה אני לא יכול לבוא לעבודה" בהנחה שהוא אפילו חולה ולא יכול לבוא לעבודה בתת מודע שלו עוברת לו מחשבה "לא אכפת לי מהבוס שלי מה אכפת לי מהעסק הזה לא מעניין אותי", כי אם זה היה הכי מעניין אותו בעולם אז גם כשהוא היה חולה הוא היה מגיע לעבוד הוא היה עושה את כל מה שהוא יכול כדי לבוא לעבוד. ואיפשהו בתת מודע כשבן אדם אומר לא כשהוא מסרב לאיזה משהו בעצם יש לו מחשבה "לא אכפת לי מהבן אדם השני" וכדי להימנע מזה שבתת מודע של הבן אדם שמדברים איתו גם כשהוא יסרב שלא תעבור לו המחשבה "לא אכפת לי ממה שאתה רוצה" לכן מראש שותלים לו מחשבה "אתה יודע גם אם תגיד שלא יהיה בסדר".

עכשיו מה החיסרון כמובן של זה? שאז מראש זה מגדיל את הסיכוי שהוא יגיד "אז לא רוצה" כי מראש אמרנו לו "תקשיב אם לא תרצה זה גם בסדר" ולכן צריך לעשות את זה בצורה מתוחכמת גם בצורה שתעביר לו מסר "אני מאוד רוצה שתגיד ככה" אבל גם בצורה שתעביר לו מסר "אתה יודע אבל אם לא אז זה גם בסדר", אוקי ולעשות את זה כי זה אחד על חשבון השני ככל שיותר נגיד לו שאנחנו רוצים שהוא יעשה דווקא ככה ככה בעצם אנחנו יותר אומרים לו שזה לא יהיה בסדר מבחינתו אם הוא יגיד ההפך וככל שאנחנו אומרים לו יותר זה יהיה בסדר אם תגיד ההפך ככה זה בעצם יותר להגיד לו אתה לא חייב להסכים איתנו ולכן צריך לשים לב שזה אחד על חשבון השני.

עכשיו יש פה עוד נקודה מסוימת שהיא אומרת ככה גם אם כבר ביקשנו מבן אדם את הבקשה והוא סירב עדיין אפשר להציל את המצב, איך מצילים את המצב? אפשר לבקש מבן את הבקשה אם הוא מסרב אז להגיד לו "אוקי זה בסדר לא משנה לא קרה שום דבר, אוקי נסתדר אוקי הכל בסדר גם אני לא בהכרח מסתדר לי" כאילו להעמיד פנים או לשדר או להעביר מסר של "אוקי אני מכיל את זה שזה לא מסתדר לך גם לי לא מחויב שזה יהיה דווקא כך ולא אחרת". לכאורה מה שאמרתי עכשיו זה יכול להיות פתרון אידיאלי, למה זה הפתרון האידיאלי? בא נגיד לו מראש את מה שאנחנו רוצים ואז אחר כך אם הוא לא יסכים נגיד לו "טוב לא משנה הכל בסדר".

אבל למה זה לא הפתרון האידיאלי? כי עד שאמרנו לו "טוב לא משנה הכל בסדר" עדיין בראש שלו הוא היה בקונפליקט איתנו, בראש שלו הוא היה בחוויה של "לא אכפת לי מה אתה אומר אתה רוצה ככה אני רוצה הפוך" בחוויה של ניגודיות בחוויה של קונטרסט שינוי קונפליקט, אוקי וזה לא טוב רוצים למנוע את זה ולכן מראש אנחנו כבר רוצים להכיל את זה שהוא עלול להתנגד עם מה שאנחנו הולכים ממנו.

אבל אני כאן נתתי רק עוד אופציה שבהנחה שקרה מקרה וביקשת בקשה ואמרו לך לא התנגדו למה שרצית מה שזה לא יהיה, בן אדם ניסה למכור מוצר וניסה לשדרג חבילה לא יודע אמרו לו לא, לא קרה שום דבר תן ללקוח את התחושה שזה בסדר מבחינתך שהוא אמר לך לא. למה? כי אם אתה נותן לו תחושה שזה בסדר מבחינתך שהוא אמר לך לא בפעם הבאה שאתה מבקש ממנו משהו אז יהיה לו פחות נעים, עוד פעם מהיבט מסוים יהיה לו פחות נעים להגיד לך לא כי הוא לא רוצה להיות איתך בקונפליקט, אבל אם אתה תיתן ללקוח תחושה "מאוד גרוע שאמרת לי לא" בעצם הלקוח לא אכפת לו ממך כי מודד את גודל האינטרס שלו על גודל האינטרס שלך ואז בעצם הוא אומר "לא אכפת לי שזה מפריע לך" ואז פעם הבאה שאתה מבקש ממנו משהו כבר יש לו בראש מחשבה "לא אכפת לי שזה מפריע לך"...