עכשיו השאלה היא כזאת נניח נגיד שרוצים לעזור למישהו בקטע טיפולי, אוקי נגיד לדוגמא נגיד מישהו עם הפרעת אכילה נניח ונגיד רוצים לעזור לו לאכול, נגיד בהנחה שהוא לא אוכל רוצים לגרום לו לאכול ובהנחה שהוא אוכל מדי רוצים לגרום לו לאכול פחות נניח, עכשיו בעצם לצורך העניין זה כמו כל תהליך של שכנוע, נכון כמו כל תהליך של שכנוע. עכשיו השאלה היא ברמת האסטרטגיה האם יש הבדל או שאין הבדל ואם אכן האם יש הבדל אז מה ההבדל, האם יש הבדל בין לנסות לעזור למישהו שרוצה שיעזרו לו לבין לנסות לעזור למישהו שלא רוצה שיעזרו לו. מה זאת אומרת? שני אנשים באים אחד אומר "תקשיב יש לי הפרעה אני רוצה לטפל בה" ואחד יש לו הפרעה והוא לא רוצה לטפל בה, השאלה היא האם הדרך לטפל בהם היא זהה או שהיא שונה אם כן במה.

ש: בפשט זה נראה שזה מאוד שונה.

אליעד: אוקי למה מה זה שונה?

ש: יותר קל לעזור למי שרוצה שיעזרו לו.

אליעד: אני לא שאלתי אם זה יותר קל או קשה שאלתי אם זה שונה מבחינת הנוסחה, אתה צודק שאם מישהו נמצא על הרצפה והוא רוצה לקום או מישהו על הרצפה והוא לא רוצה לקום יותר קל להרים את ההוא שעל הרצפה שהוא רוצה לקום אבל רצף הפעולות שאתה עושה כדי להרים מהרצפה את הבן אדם זה אותו דבר כאילו אם אתה מרים משקולת או בן אדם זאת אומרת לתפוס ולהרים.

השאלה האם ברמת הנוסחה האם לשכנע מישהו נגיד בוא ניתן דוגמא נגיד הוא מרעיב את עצמו בסדר ורוצים לשכנע אותו לאכול, האם השיטה לשכנע אותו לאכול תהיה שונה מהמצב שבו הוא אומר "שלום יש לי בעיה שאני מרעיב את עצמי ואני רוצה לשכנע את עצמי לאכול" או במצב שהוא אומר "אין לי בעיה שאני מרעיב את עצמי אני לא אכפת לי שאני מרעיב את עצמי". השאלה אם בנוסחה זאת תהיה אותה נוסחה או לא אותה נוסחה לא ברמת הקושי נניח שברמת הקושי יותר קשה זה ברור, גם לא ברור אבל נניח שזה ברור השאלה אם בדרך זאת תהיה אותה דרך או שונה.

ש: באחד אם אתה רוצה לגרום למישהו לעשות משהו נגד רצונו ובשני מה שכפי רצונו.

אליעד: לא בשני גם נגד רצונו נגד חצי רצונו.

ש: זהו יש לו יותר רצון אז זה ההבדלים ביניהם בעצם?

אליעד: כן זה ההבדל.

ש: זה ההבדלים אחד רוצה יותר שם הוא פחות רוצה.

אליעד: בוא ניתן דוגמא נגיד הפסקת עישון, אחד אומר "שלום תעזור לי להפסיק לעשן" והשני אתה צריך לגרום לו לרצות להפסיק לעשן למרות שהוא לא רוצה להפסיק לעשן, האם זה יהיה אותו תהליך?

ש: כן אני אומר שכן.

אליעד: אותו דבר אין הבדל?

ש: רק בעוצמה רק במינונים בעוצמה בכמויות.

אליעד: תראה בא נניח שלא משנה מה נשאל במהות זה תמיד יהיה אותו דבר, בסדר נניח ולכן כאילו בסופו של דבר זה אותו דבר אבל אף על פי כן ברמת האסטרטגיה מבחינת השלבים שאתה צריך לעבור עם הבן אדם.

ש: אחד מכיר בזה שיש לו חיסרון.

אליעד: מה זאת אומרת שיש לו חיסרון?

ש: שהוא מעשן והוא רוצה להפסיק לעשן.

אליעד: לא חיסרון הוא רוצה להפסיק לעשן, אחד אומר "שלום אני רוצה להפסיק לעשן" אחד אומר "שלום אני מעשן ואני לא רוצה להפסיק לעשן".

ש: אני אומר שזה אותו דבר.

אליעד: אני אומר שזה שונה, עוד פעם במהות זה תמיד יהיה אותו דבר אבל בצורה זה שונה. יש הבדל יש ברכיבים נגיד אם זה יהיה אם נגיד צריך לשים תרופות צריך להוסיף לו לרכיבים לאחד מהם לשים רכיב אחר לשים רכיבים אחרים.

ש: בא נראה לפי הדוגמא הזאת נגיד מישהו רוצה להפסיק לעשן אז איך עוזרים לו.

אליעד: אז איך עוזרים לו?

ש: תראה אבל אם מישהו רוצה להפסיק לעשן הוא מבין שזה רע איפשהו שזה לא טוב.

אליעד: בסדר נכון אז מה אבל הוא עדיין ממשיך לעשן כן, הוא אומר "אני רוצה להפסיק לעשן" והוא עדיין מעשן.

ש: הוא מבין.

אליעד: אבל הוא עדיין מעשן בפועל הוא מעשן, הוא אומר שהוא רוצה להפסיק אבל הוא בא לטיפול הפסקת עישון אבל הוא לא מסוגל בלי לעשן הוא חייב לעשן, הוא מעשן כבד למרות שהוא מבין שזה גרוע והשני גם מעשן למרות שהוא מבין שזה גרוע מה ההבדל?

ש: השני טוב לו עם זה.

אליעד: נכון אז השאלה יש הבדל בתהליך או אין הבדל?

ש: מה אתה חושב?

אליעד: אני אומר שיש הבדל אני אסביר למה, אוקי בשביל לגרום למישהו לעשות משהו צריך להסביר לו שמה שרוצים שהוא יעשה שזה יותר טוב מרע עבורו, עד כאן זה הגיוני שהוא יחשוב שנגיד להפסיק לעשן זה יותר טוב מרע עבורו. עכשיו אם בן אדם בא עם קונפליקט ברצונות שלו שהוא גם לדוגמא רוצה לעשן וגם רוצה להפסיק לעשן יש בתוכו כבר שני רצונות יש לו "רוצה להפסיק לעשן" ויש לו "רוצה לעשן", עכשיו בא נניח נגיד שיש לו 20% "רוצה להפסיק לעשן" ו - 80% "רוצה לעשן", עוד פעם 20% הוא רוצה לא לעשן 80% הוא רוצה כן לעשן מה הוא יעשה בפועל יעשן כי הוא 80% רוצה לעשן.

עכשיו מה אנחנו צריכים לעשות כדי לגרום לו להפסיק לעשן מספיק שניקח את ה - 80% האלה ונטיל בהם ספק "למה אתה רוצה לעשן? כי ככה וככה, מי אמר מה זה משנה תמצא דרך אחרת" אז החלק של ה - "רוצה להמשיך לעשן" או "רוצה לעשן" החלשנו אותו ואז נשאר החלק של "רוצה להפסיק לעשן רוצה לא לעשן". לעומת זאת הבן אדם שלא רוצה להפסיק לעשן אז אצלו תיאורטית זה 100% "רוצה לעשן" אז אם אנחנו נטיל לו ספק בלמה לעשן זה לא אומר שהוא יפסיק, אז יכול להיות שהוא יגיד "אוקי לכן זה לא משנה אבל בא לי לעשן בכל זאת".

ש: הדרך זאת אותה דרך.

אליעד: רגע לא שנייה, לכן יש הבדל אם מישהו בא עם רצון יש מישהו שאומר "שלום יש לי רצון לא לעשן קשה לי" זאת אומרת שאם נחליש לו את הסיבות שקשה לו הרצון לא לעשן כבר קיים אצלו, לעומת זאת אם מישהו אומר "אני מעשן ואני רוצה לעשן ולא אכפת לי מזה שאני מעשן" אז צריך לעשות שני דברים גם צריך להחליש את הסיבות שהוא מעשן אבל גם צריך לבנות לו את הסיבות לא לעשן, זה עוד רכיב זה לא אותו רכיב.

ש: למרות שאתה יכול גם לעשות את זה לבן אדם עם ה - 20% להגדיל לו את ה - 20%, איך אתה מגדיל לו את ה - 20% האלה את הצמצום ה - 80%.

אליעד: לא רגע שנייה, עוד פעם לא משנה בא נניח שבמהות בסופו של דבר שניהם צריכים לחשוב שיותר טוב זה מאשר זה, יותר טוב לא לעשן מאשר כן לעשן נניח שהם שניהם בסופו של דבר צריכים את האופציה שאנחנו רוצים שהוא יחשוב שהיא נכונה שהוא יחשוב שזה טוב ושהאופציה השנייה רעה, נניח שזאת האמת וזה נכון לגבי שניהם אבל הקטע הוא שבאחד מהאנשים הרכיב של מה שאנחנו רוצים שהוא יעשה כבר קיים והשני גם צריך לבנות לו את הרכיב הזה זה לא ברור מאליו.

עכשיו בלעשן לצורך העניין זאת הייתה דוגמא שהיא חצי טוב למה כי אם בן אדם יחשוב שלעשן זה מיותר ממילא הוא יפסיק, לעומת זאת אם נגיד אנחנו מדברים נגיד על הפרעת אכילה נניח נגיד שבן אדם נגיד לא רוצה לאכול, אז נגיד יש בן אדם שאומר "שלום אני לא רוצה לאכול" כאילו נגיד שהוא 40% רוצה לאכול ו - 60% רוצה להרעיב את עצמו, מה הוא יעשה? הוא ירעיב את עצמו אבל אם אנחנו נגיד לו "למה אתה מרעיב את עצמך?", "כי אני חושב ככה וככה", טוב בוא נטיל בזה ספק הוא אוטומטית נשאר עם ה - 40% שהוא רוצה לאכול.

לעומת זאת בן אדם נגיד שהוא מרעיב את עצמו ואין לו עניין בלהפסיק את זה אז גם אם אנחנו נטיל ספק בזה שהוא צריך להרעיב את עצמו עדיין גם אין...