לפעמים בן אדם יש מצב שהוא רוצה לדעת אם הוא הבין משהו או לא, את נגיד לומדת פה משהו את רוצה לדעת אם הבנת או לא איך את יכול לדעת אם הבנת או לא אז יש תיאוריה שאומרת תנסי להסביר למישהו אחר, תכתבי ואז כשתכתבי זה מאלץ אותך לראות מה הבנת כי כשכותבים זה כמו להסביר למישהו ולהסביר למישהו זה לאלץ את עצמך להבין יותר טוב. עכשיו הנרחב יותר של זה אומר תסבירי את עצמך למישהו ותראי מה הוא הבין אבל הנרחב יותר של זה אומר תסביר את זה לילד כי ילד באופן יחסי אין לו הנחות יסוד.

אוקי זאת אומרת להסביר לבן אדם בוגר זאת לא חוכמה החוכמה זה להסביר לילד כי לפעמים את לא מבינה משהו כל כך ואת מסבירה את זה לאדם בוגר וגם הוא לא כל כך מבין והוא אומר לך הבנתי או שהוא הבין חלקית וכל מיני דברים מעורפלים כאלה. ולכן לצורך העניין אם מסבירים את זה לילד זה סימן יותר טוב לדעת אם הבנת או לא.

ש: איזה ילד?

אליעד: ילד בב"ס, אני אתן לך דוגמא נגיד לפעמים אני מדבר עם מישהו אומר לו מה הבנת תסביר ואז הוא מתחיל להסביר ואני אומר לו אוקי אם עכשיו היית צריך להסביר את זה לילד שלך מה היית מסביר לו גם במילים האלה במושגים האלה או שאולי אתה מסתתר מאחורי המושגים האלה כי לא הבנת על מה מדובר, משתמש בכל מיני מושגים שגם הוא לא מבין שהם לא אומרים הרבה הוא אומר "נכון שאתה מבין מה זה אני מתכוון לזה", לא עכשיו אתה צריך להסביר לילד שלך מה אתה זה. הבנו את זה?

ש: כן.

אליעד: אוקי עכשיו באותו הקשר כאשר מסבירים למישהו משהו ורוצים שהוא יבין כי יש שני מצבים יש שרוצים שהוא יקשיב ואז פשוט אומרים לו את מה שרוצים ונגיד אומרים כאילו אומרים לו "תקשיב התשובה היא כזאת" נדחוף לו לראש שהתשובה היא כזאת וזהו אוקי אבל יש מצב שבו אנחנו גם רוצים שהוא יבין, אתה מסביר לעובד שלך משהו ואתה רוצה לדעת שהוא הבין את מה שאמרת במובן שזה כבר שלא המידע הזה זה לא המידע שהוא רק מדקלם אותך אלא המידע הזה הופך להיות שלו שהוא חווה אותו.

מה הדרך לגרום למישהו להבין את הדבר השני על ידי שלוקחים את מה שהוא מבין, אתה אומר לעצמך "אוקי הילד שלי חושב שזה בסדר לעשות ככה וככה ואני חושב שזה לא בסדר לעשות ככה וככה" ואז עכשיו עושים רצף של שאלות "למה אני חושב שזה לא בסדר לעשות את הדבר הזה והזה, מה הוביל אותי למסקנה שזה לא טוב? אוקי הוביל אותי למסקנה הזאת והזאת" ואז שואלים אותו "תגיד לי מה אתה חושב?" לראות אם הוא בכלל מסכים עם הנחת היסוד.

אם רואים שהוא מסכים אז אומרים לו "אוקי אז כאילו אולי תראה את המסקנה" לצורך העניין אבל אם נגיד רואים שהוא לא מסכים גם עם הנחת היסוד שיש לך גם עם זה לא חושב ככה תשאל את עצמך "מה הנחת היסוד של הנחת היסוד שלי איך הגעתי להנחת יסוד הזאת בכלל". בקיצור מה שאני מנסה לומר שכשמנסים להסביר למישהו משהו אם רוצים שזה יבוא מתוכו צריך לעשות את הדרך הארוכה והדרך הארוכה אומרת תשאל את עצמך "מה הנחות היסוד שלי שהובילו אותי למסקנה הזאת" ודרך זה תדע להסביר יותר טוב על ידי שאתה שואל אותו את השאלות ששאלת את עצמך על מה שהוא חושב ושהובילו אותך למסקנה של עצמך.

הבנו אם לא בא נסביר לך מה הבנת בערך אני אתן לך דוגמא, תני דוגמא תמציאי את דוגמא נגיד שאת רוצה להסביר למישהו, לא תמציאי את דוגמא.

ש: כל דבר?

אליעד: יש לך שותפה, תראי בהרבה מאוד מקרים מה שחשוב לך זה שיסכימו איתך זה לא חשוב לך אם הבינו אותך או לא אוקי.

ש: אוקי אז נגיד אני חושבת שזה טוב להיות לבד שזה טוב.

אליעד: אוקי ונגיד אבל שאת רוצה שמישהו יבין את זה ושהוא יסכים איתך לזה כאילו מתוכו שזה יהיה שלו, אוקי ונגיד הוא אומר "אני חושב שזה לא טוב להיות לבד אסור להיות לבד" אוקי נניח, עכשיו אז מה צריך לעשות את צריכה לשאול את עצמך "למה אני חושבת שמה שהוא אומר זה לא נכון", למה את חושבת שזה בסדר נגיד להיות לבד או זה טוב להיות לבד?

ש: כי ככה אתה לא צריך שום דבר אתה כאילו טוב לך ככה אתה לא צריך להתאמץ בשביל להרגיש טוב.

אליעד: כי אם אתה לבד אתה לא צריך שום דבר כדי להתאמץ, אוקי אז את אומרת לבן אדם השני "תגיד לי מה אתה חושב אני צריכה" הוא נגיד אומר לך "תקשיבי אבל זה לא טוב להיות לבד" את אומרת לו ואת רוצה שהוא יגיד לך שזה טוב להיות לבד לא שתגידי לו שזה טוב והוא יגיד לך כן, את אומרת לו "ומה עם זה שה - default שלנו זה להיות לבד וככה לא צריך שום דבר כדי להתאמץ כדי להרגיש טוב" ועכשיו יכול להיות שהוא יגיד לך "נכון לכן טוב להיות לבד" והוא יכול להגיד לך "לא מה פתאום ה - default שלנו זה להיות בחברה". מה את חושבת שה - default שלנו זה להיות בחברה או להיות לבד מה ברירת המחדל?

ש: זה תלוי בסיטואציה.

אליעד: לא תמציאי ביחס למה שאת אמרת נגיד שאת אומרת לו.

ש: להגיד לו רוב הזמן אתה לבד נגיד.

אליעד: יפה, עכשיו איך הגעת למסקנה שרוב הזמן אתה לבד?

ש: סטטיסטיקה.

אליעד: יפה אז את אומרת לבן אדם השני "תגיד לי ומה הסטטיסטיקה אומרת שרוב הזמן אתה לבד או לא?" את לא רוצה לדחוף לו את התשובה "תקשיב אבל רוב הזמן אנחנו לבד" את שואלת אותו "ומה הסטטיסטיקה אומרת איפה אנחנו יותר זמן לבד או לא לבד" ואם הוא יגיד לך "לא אנחנו רוב ביחד בכלל", מה את חושבת על זה שזה נכון או לא נכון?

ש: תלוי.

אליעד: תלוי במה זה תלוי איך שסופרים את הסטטיסטיקה נכון, יפה אז את אומרת לו "ולפי מה סופרים את הסטטיסטיקה?" כאילו מה שאני מנסה להגיד לשאול שאלות מכווינות. בפרקטיקה נגיד הוא רואה מישהו נגיד יושב אצלי אוקי אז יש מצבים שמישהו אומר "תגיד לי מה התשובה" אני אומר לו מה התשובה ויש מצבים שמישהו רוצה שנעשה איתו את הדרך הקשה שאני אשאל אותו את השאלות המכווינות שיובילו אותו למסקנה ואז מה שאני עושה אני אומר לעצמי "אוקי הוא חושב ככה מה אני חושב? ככה וככה, למה אני חושב את זה איזה שאלות אני הייתי צריך לשאול את עצמי כדי להגיע למסקנה שאני הגעתי".

ואז אני אומר "אוקי מה אומר על זה ומה אתה אומר על זה, אוקי אז מה המסקנה" ואם הוא לא יסכים איתי אז אני ממשיך "רגע עוד פעם אבל על זה הוא הסכים ועל זה הוא הסכים אז למה הוא לא הגיע למסקנה הזאת, אוקי כנראה שיש עוד הנחת יסוד שאותה גם צריך להניח, אוקי אז איזו עוד הנחת יסוד יש" ואז אני אומר לו "אוקי מה הנחת היסוד בא נדבר איתו על הנחת היסוד הזאת כדי להוביל אותו למסקנה".

ש: זאת הדרך לדעתי שצריך לעשות אז דיברתי איתך על העניין הזה.

אליעד: באמת זה מה שאמרתי שעכשיו צריך לעשות.

ש: לא אני אז בזמנו דיברתי איתך על.

אליעד: על מה שדיברת איתי.

ש: על מה שדיברת איתך.

אליעד: כן זה מעניין.

ש: וזאת לדעתי הדרך הנכונה להוביל את הבן אדם לחוות את התשובה מאשר להאמין לאיזה סיפור.

אליעד: אני מסכים על העניין עוד נוסיף ונעמיק הייתה שזה היה בהקשר של עובד נגיד מנהל עם עובדים יש מצב שאומרים להם "תקשיבו צריך לעשות ככה" אבל מה הבעיה בלהגיד לעובדים "צריך לעשות ככה" שהם נשארים טיפשים כי הם לא הבינו למה צריך לעשות ככה מי אמר שצריך לעשות ככה, "נעשה ככה ונישאר טיפשים" אז במקום להגיד להם "צריך לעשות ככה תשאל אותם שאלות מכווינות.

"למה אתה חושב שככה ומה לדעתך יקרה אם ככה ומי אמר שיקרה ככה" תשאל אותם את השאלות המכווינות שדרכן הם יגיעו למסקנה שאתה רוצה ואז הרווחת שהם גם נהיו יותר חכמים. עכשיו איך תדע מה לשאול אותם פשוט תשאל את עצמך מה השאלות ששאלת את עצמך בשביל מהמסקנה שלהם להגיע למסקנה שלך. מה אתה רוצה להגיד?

ש: אוקי אז במקומות נגיד שאני שואל את עצמי.

אליעד: רגע אותו דבר...