וכאן אבאר עוד עיקרון חשוב בניהול שיחה נעימה וטובה, ואיך באפשרותך לגרום לאדם השני להרגיש איתך בנוח בשיחה ולהימנע ממצבים של אי נעימות, גם בתת המודע של האדם השני.

כי המוח של האדם שאתה מדבר איתו, בכל רגע תוך כדי שאתה מדבר איתו, הוא סוג של מדרג את איכות השיחה שלו איתך. ז"א שהמוח של הבן אדם, בודק בכל רגע נתון, כמה טוב הוא מרגיש באופן כללי. ובמקביל הוא בודק כמה טוב הוא מרגיש מהשיחה איתך, בכל רגע של השיחה. ובנוסף, כאשר מסתיימת השיחה, תת המודע של האדם השני, בודק ומדרג את איכות השיחה איתך כמכלול, כדי לדעת האם לדבר איתך פעם נוספת ומה להרגיש כלפיך.

שזה בעצם אומר, שאם תנהל עם מישהו שתהיה עבורו לא נעימה, גם אם תעשה זאת בצורה לא מודעת ובטעות, עדיין מבחינת תת המודע של האדם השני, נצרבת לו במוח התניה שאומרת, שלדבר איתך, זה רע ויוצר תחושה לא נעימה.

וכאן אתן טיפים, איך באפשרותך לשים לב למנוע מצבים של אי נעימות בתת המודע של האדם שאיתו אתה משוחח.

והטיפ הכללי הוא, שאל תעלה נושאי שיחה, שהאדם השני לא מרגיש איתם בנוח. כי יש אנשים מטומטמים, שכאשר הם מדברים עם מישהו, הם חושבים רק על עצמם ועל "החוכמה המדהימה" שלהם, שהם כרגע רוצים לדעת משהו לגבי הבן אדם השני וחשוב להם להבין משהו לגבי הבן אדם השני, "כדי להכיר אותו" וכדי "להתקרב" אליו וכדי לפתח איתו קשר כזה או אחר. ובשם כך הם מעלים נושא שיחה שהבן אדם השני סובל ממנו, ושבגלל נושא השיחה הזה, הבן אדם נצרבת לו בראש מחשבת שנאה, כלפי הבן אדם שהעלה את הנושא. ולא תמיד נעים לבן אדם להעביר נושא, ולא תמיד הבן אדם יודע איך להעביר נושא. אבל התת מודע של הבן אדם יודע בוודאות, שלדבר עם מישהו שמעלה נושא שיחה שגורם לאי נעימות, זה אסון שצריך להימנע ממנו.

ולפעמים מדברים עם מישהו שיחה כלשהי, ומתפלאים למה הוא "נסגר" / "נעלם" וכיו"ב, ולא מבינים שזה בגלל שהוא הרגיש לא נעים בשיחה. גם אם אתה מהצד שלך לא אמרת שום דבר רע ולא העברת שום ביקורת שלילית כלשהי. אך עדיין הבן אדם השני לא אהב את נושאי השיחה שהעלית, כי הם גרמו לו להרגיש לא בנוח.

וכמובן שאין צורך להזכיר את אותם "חכמים", שלא רק שהם מעלים נושאי שיחה בעייתיים, אלא שבמקביל הם גם מעבירים ביקורת ומחלקים את "העצות" שלהם, למי שלא ביקש מהם לקבל עצות. וכך לא רק שהם דיברו על נושא שהבן אדם השני הרגיש ממנו רע, אלא שהם מוסיפים שמן למדורה ומעבירים עוד ביקורת על הבן אדם השני, בצורה חסרת רגישות ובצורה בוטה, מתוך טמטום של רצון לעזור ולבטא את ה"חוכמה" המופלאה שלהם ולבטא את הדעה ה"חכמה" שלהם על העולם. כאשר בפועל הם גורמים לבן אדם השני לשנוא אותם בגלל השיחה איתם.

ומתוך ההבנה שלא להעלות עם הבן אדם השני נושאי שיחה, שיגרמו לו להרגיש שלא בנוח, מתוך כך ניתן ללמוד טיפ נוסף שאומר, שגם אל תשאל שאלות שיכולות להכניס את האדם השני לתחושה לא נוחה, או באחת מהתשובות האפשריות לשאלה ששאלת. או אפילו במחשבות שהוא יחשוב תוך כדי שהוא יחפש איזה תשובה לתת לך.

לדוגמא: נניח שאתה שואל מישהו, "איך הולך לך בעבודה". ונניח שהמצב אצלו בעבודה בעייתי. ונניח שהוא לא רוצה לחשוב על זה שהמצב אצלו בעבודה, הוא בעייתי. אז כאשר אתה שואל אותו שאלה שכזאת, גם אם אתה לא מודע לכך, הרי שתוך כדי ששאלת אותו את השאלה, "איך הולך לך בעבודה", תוך כדי זה הוא הרגיש תחושה שלילית, כאשר הוא חשב על איזה תשובה לענות לך.

ואחדד: כאשר אתה שואל מישהו שאלה, יש לו מספר תשובות אפשריות והגיוניות שהוא יכול לענות לך. ועליך ראשית כל להשתדל להימנע מלשאול שאלות שעלולות לגרום לאדם השני לענות לך תשובה, שהוא ירגיש שלא בנוח לענות לך אותה. דהיינו, אל תשאל מישהו שאלה, שאתה לא בטוח שהוא ירצה לענות עליה. אל תשאל מישהו שאלה, שהוא עלול לענות לך עליה תשובה שתעשה לו רע, כאשר הוא יענה אותה.

ולא רק זה, אלא גם אל תשאל שאלה, שהבן אדם השני ירגיש רע, תוך כדי שהוא יחשוב על מה לענות לך. דהיינו, גם אם הוא לא ירגיש רע מהתשובה שהוא יענה לך, עדיין שלא ירגיש רע בעקבות השאלה ששאלת. שלא תהיה תשובה אפשרית לשאלה ששאלת, שתעשה לו רע.

וכל זה כמובן אם אתה רוצה ליצור אהבה ולגרום למישהו לאהוב אותך. שאז עליך ללמוד ולדעת איך להימנע משאלות בעייתיות, שלא להעלות נושאים בעייתיים, אפילו לא כתשובה אפשרית לשאלה שתשאל. כי אם בא לך שמישהו ישנא אותך / יאהב אותך פחות, או אם יש לך שיקולים אחרים, במקרה כזה דווקא תעשה ההפך, כדי לגרום לו לשנוא אותך / לפי השגת המטרה הרצויה. והכל כמובן לפי רצונך.

אז מה הבנו עד כה? 1 - אל תעביר על מישהו ביקורת שתעשה לו רע. 2 - אל תעלה נושאי שיחה שיעשו לבן אדם השני תחושה רעה. 3 - אל תשאל שאלה, שהבן אדם השני יענה לך עליה תשובה שתעשה לו רע. 4 - אל תשאל שאלה, שהבן אדם השני ירגיש רע, תוך כדי שהוא יחשוב על איזה תשובה לענות לך.

ועוד אוסיף ואומר, כי כעיקרון עליך להשתדל להימנע מלהעלות לשיחה נושאים, שעשויים לגרום לאדם השני להרגיש רע, אפילו בצורה אסוציאטיבית. לדוגמא, אל תדבר על משהו שעשוי להזכיר לאדם השני מישהו, שהוא לא רוצה להיזכר בו. ונכון שזה אולי נראה קשה לדעת את זה מראש, ונכון שאי אפשר לצפות את הכל מראש, אבל צריכים להיות מודעים לזה.

כי תת המודע של האדם השני, לא מעניין אותו התירוץ שיש לך, שלא ידעת ושאתה לא יודע לנהל שיחה חיובית וכולי. מעניין את התת המודע רק דבר אחד, כמה הוא מרגיש טוב כאשר הוא מדבר איתך. ואף אחד לא מאשים אותך בשום דבר. אין כאן אשמים. אבל עדיין אם תדבר על משהו שיגרום לשני להיזכר במשהו שעשה לו רע, אתה גם הגורם לכך שהאדם השני הרגיש רע. ואתה גם חלק מהשיחה שעשתה לאדם השני רע. וממילא הוא יראה אותך כדבר שלילי. ונכון שיש גם חלקים בשיחה שעושים לאדם השני טוב, אבל צריך להשתדל להימנע מהחלקים שעושים לאדם השני רע.

ובפועל זה אומר, שלפני שאתה שואל שאלה / מעלה נושא / משתמש בביטוי כלשהו וכיו"ב, תנסה להיכנס לנעליים של האדם השני שאיתו אתה משוחח, ותשאל את עצמך, איך אני מרגיש כאשר אני שומע את מה שאני הולך לומר? ואיזה תחושות זה מעלה בי? ואיזה מחשבות זה מציף לי? ומה אני חושב דרך הנעליים של האדם השני, על מה שאני רוצה לומר כרגע?

ואם אתה אדם שמדבר בלי לחשוב, ואם אתה אדם עם חשיבה איטית שלא מסוגל לחשוב לפני ותוך כדי שהוא מדבר, כי המוח שלך חושב לאט, זה לא ממש מעניין מבחינת התוצאה. זה כן מעניין, שאתה כן צריך ללמוד לדעת לפתח את יכולת החשיבה...