אהבה אמיתית היא לאהוב ללא תנאי, ואם אדם אוהב ללא תנאי, אז הוא אוהב הכל ללא תנאי, ואז פורץ את מחסום האהבה המוגדרת שהיא שקרית, ללא מוגדר וכו'

פירושה להתיחס לאחר כמו לעצמך, זה רק בטוי, רק ענף של הדבר האמיתי, וזה מזכיר לאדם מהי אהבהת אמת.

למלאות את הרצון של האחר, זה לרמות את עצמך, בכאילו נתינה אך עדיין קבלה.

מה תעשה ואיך תעשה, זה משנה ולא משנה, מה שחשוב זה להבין את עצמך, מה מניע אותך? ברור פנימי אמיתי ובלתי מתפשר.

כי אהבת אמת ושנאת אמת הן היינו הך, והאדם מאמין לשכל שלו שמתעתע בו, שמסתיר לו את השמש

אהבה זוגית היא זיוף. היות והאהבה של המציאות כולה היא האמת. התחליף הזול היא זוגיות, אבל זה כמו רעל, כי בטעות אתה חושב שבזכות הזוגיות, טוב לך.. ומי שמחפש את הדבר האמיתי, זוכה!!. הקושי למצוא זוגיות, אמור ללמד אותך שאתה אמור להבין את האמת.

מה דעתכם??

האם אהבה גשמית היא זיוף?

מצד שהכל אפשרי, יש אפשרות שהיא זיוף, ויש אפשרות שאהבה למציאות היא זיוף

מצד שהכל מחוייב, מחוייב שהיא זיוף, כפי שמחוייב שאהבה למציאות מזוייפת

מחוייב גם שאינה מזוייפת ועוד ועוד ועוד

מהו זיוף? זאת בעצם שאלה מהי האמת? וכו' וכו'

בקיצור, כמו שהיא מזוייפת ככה היא מקורית

קודם כל לאהוב את המציאות זה זיוף, היות והאחדות של המציאות כולה, היא האמת, ושם אין אהבה וגם אין שנאה.

ואף על פי כן בתוך המציאות יש גם נפרדות שיש בה גם אהבה, וגם אהבה זוגית.

אם האדם הוא שקרן וזייפן, כך גם הזוגיות שלו תראה ותהיה.

אם איש אמת הוא האדם, הזוגיות שלו תהיה הכי אמיתית ואוהבת בעולם...

האהבה של המציאות, אמת היא, וזוגיות גם כלולה בה בלא שונה מאדם שאולי מחליט לחיות בבדידות שבדידות גם היא חלק הכלול באמיתותה של המציאות כולה..

וכן, רצוי לא להאחז באהבה זוגית, ואפילו לא באהבה למציאות, אלא גם להיות בשיוויון מול הכל..

אז ההתיחסות למציאות, היא השיויון מול הכל, כמו שאלוהים אוהב את עצמו, דרך המציאות, מה שלא יהיה.

אלוהים אוהב את עצמו כי בן אדם עשה לו חחחח

אלוהים זו מטפורה לאינסוף... קותי תרגע, במקום להתכתב סתם עם אנשים ולדבר שטויות תקשיב להרצאות של אליעד. חחחחחח.

לדעתי כל מיקרו הוא העתק של המקרו וכל מקרו הוא העתק של המיקרו. כך שאהבה זוגית ארצית היא מיני העתק של האהבה היקומית ובכך שתיהן זהות. אם באמיתות שלהן ואם בזיוף. וכך הלאה, אם תבחני לעומק, תמצאי תמיד הקבלות בין כל מיקרו למקרו

הכוונה, היא, להבין את האחד. להבין את הדבר היחיד שאי אפשר לחשוב עליו. וכל ההתעסקות במיקרו או במקרו היא לא העיניין בהסתכלות שלי. לחיות חיים שלמים ולא להבין את הדבר היחיד שאי אפשר לחשוב עליו זאת השאיפה, ולכן הברור המטרתי בפוסט.

למה אנשים מחפשים זוגיות? למה רע לי? למה אין לי... למה אני רוצה ככה... אליעד מציע רעיון פרקטי, קח רעיון אחד ותתמקד בו עד הסוף. ואז דרך מיקוד ברעיון אחד בשלמות ובמוחלטות, אפשר להבין. להתמקד עד הסוף... חלק מהדרך,

או אי שיוויון, או שונא את עצמו...

לא להגביל את עצמך עם הגדרות, כמו כן להגדיר את עצמך עם גבולות...

כל מה שקובעים שחייב להיות כך או כך, יכול אכן להיות רק ככה כי כך את / ה רוצה

וכן יכול להיות ההפך למשהו אחר, או עבורך בזמן אחר.

לחיות כמו שנכון לך, כך או אחרת, ללא שאלות

כי כבר אין שאלות

כי אין דבר כזה נפרדות או אחדות כשהכל אחד

למרות אינסוף צורות...

כי טוב להם בזוגיות השכל אומר ככה זה טבע של בני אדם

קותי יקר, גם חיים בזוגיות, גם חיים ללא זוגיות

גם חיים לבד, או עם שבט, כל הצורות קיימות.

בצורת החיים הנוכחית בעולם המערבי

נפוצים יותר או חיים לבד, או בזוגיות.

למרות שתמיד יש אופי שונה של צורת חיים

מצד השורש זה אותו השורש, המהות אחת

אינה שונה מכל הביטויים שלה, כמו ביטוי זוגיות לדוגמא

אבל זה ממש לא מחוייב, רק אפשרי, זה לא מחוייב מטבע הדברים כוונתי.