מעולה. השיתוף שלך / שלי פה הוא בעצמו איפשור של פתיחות, היכרות איתך...

גלית נהנתי מאוד ליקרוא את המאמר שלך אני חש היזדהות אתך זה בדיוק הנקודה שאני נימצא בה בהיתפתחות שלי (-:

אורי, נכון, זו התנהגות רכושנית, בעצם. והוא אכן הציג חזות שהתאימה לו, מאצ'ואיסטית. קובי, ממש מעניין להסתכל מהפרספקטיבה הגברית שאתה מציג - הבחורה מחשיבה את הפעולות שהיא עושה ככאלה שהביאו לרצונו בה או להתקרבות ביניהם, ובעצם, הוא פשוט חשק בה בלי קשר. וזה חשוב, כי אם הוא מפסיק לחשוק בה אחר - כך, היא יכולה לשאול את עצמה - מה קרה? מדוע אותה "מקסימות" שעבדה לי בהתחלה כבר לא עובדת? כמו שהיא מייחסת בטעות את ההצלחה למעשיה, כך היא תייחס בטעות את הכישלון למעשיה. זה תמיד כואב כשמישהו שרצה אותנו והילל אותנו בתחילה, משנה את דעתו עלינו לרעה. ואתה אומר - מי אמר שהוא בכלל שינה את דעתו?

קובי - לא הבנתי מה אתה אומר כאן: "רצוי שתבדקו כמה טוב הוא יכול לעשות לעצמו דרככן, ושהוא לא יגלה שבאופן יחסי טוב לו יותר בלעדיכן / עם אחרות (ובגלל שהכל יחסי, סביר שזה יקרה אחרי X שנים) וככה הרבה דילמות קש ייפתרו, או יותר נכון יכוונו אותכן לחפש את מה ש"חשוב"."

קובי - נכון, כל תקשורת היא "שיתוף", אבל יש איכות ירודה או גבוהה לשיתוף. מישהו עם "עולם פנימי דל", אולי לא מתאים למישהי עם "עולם פנימי עשיר". זה הבדל במה שמעניין אותם בעצם. לדבר על "חשבון החשמל" אפשר כמעט עם כל אחד, זה לא מה שמייחד את הקשר. ובכלל יותר כיוונתי, אני מבינה כעת, לאי - חסימה של אפשרויות שיתוף, ולא דווקא לשיתוף ספציפי זה או אחר.

וגלית אם אני ממש רוצה להתחכם, אז רק שתדעי, שכל שיחה יזומה שלו איתך, היא בעצם "שיתוף", גם כשהוא דן איתך בפרויד, לאקאן, דרידה, או ניטשה, הוא משתף אותך באיך הם שינו לו את המחשבה, או בידיעות שלו. כל דבר הוא שיתוף, את מכוונת לשיתוף ספציפי, אבל לחלק מאיתנו יש מה שנקרא בניו אייג' "עולם פנימי דל", גם ככה עם השנים, כל השיחות נסובות סביב החיתולים של הילדים / השפעת של הילדים / הגן של הילדים / המשכנתא / וחשבון החשמל!!

גלית, את לא מדייקת כ"כ. כשאמרתי מה זה משנה אם הוא אמתי או לא, התכוונתי שאין כזה דבר "אמתי" ואין כזה דבר "לא אמתי", כי גם ה"אמתי" הוא לא אמתי במובן שהיא רוצה שהוא יהיה, כלומר, אף אחד לא משקיע בך כדי להשקיע בך, אלא כדי להטיב עם עצמו. וכתבתי שאם היא מבינה את זה אני לוקח את דברי חזרה. רצוי שתבדקו כמה טוב הוא יכול לעשות לעצמו דרככן, ושהוא לא יגלה שבאופן יחסי טוב לו יותר בלעדיכן / עם אחרות (ובגלל שהכל יחסי, סביר שזה יקרה אחרי X שנים) וככה הרבה דילמות קש ייפתרו, או יותר נכון יכוונו אותכן לחפש את מה ש"חשוב".

גלית, לא רמזתי שכל גבר יכול לחרטט אותך, את יודעת את זה מעולה בעצמך, רק אמרתי שתקחי את השיתופיות בערבון מוגבל, כי בסופו של דבר הוא ישתף אותך במה שהוא ירצה גם מבלי שתלחצי עליו, מישהו שצריך ללחוץ עליו לשתף - לא מעוניין לשתף אותך, או "מוגבל" כפי שאמרת. ואולי אתן משל ונמשל שיראה לך כמה מעט "כוח" אמתי יש לך בלדרבן אותו לשתף. נניח בחורה מתחילה עם גבר (או להפך), והגבר הזה נענה לה. עכשיו היא חושבת שהוא נענה כי היא כזו "מקסימה" ובעלת יכולת חיזור מדהימה, אבל האמת שהפעולות שהיא עשתה שוות כקליפות השום, הוא פשוט חשק בה בלי קשר, ולכן הוא כביכול נתן לה לשחק את המשחק של החיזור, כשהתוצאה ידועה מראש. בכל מקרה, זו רק פרספקטיבה.

ורדה, אני לא רציני אף פעם ב 100% וגם לא מתבדח ב 100% - תמיד איזה עירוב - אתגר לשכל? מובן רק למי שעל התדר הנכון.

ויולט - את מדברת על המורכבות שבך - למה הכוונה? זה בקונטציה שלילית? משהו שלגבר קשה לקבל או מצב טבעי שלא מתקבל על אוזנים של גבר פשטני?

גלית, מה שתיארת בגבר האחרון - לכאורה ניגודים - אישתי וגם להציגך למשפחה וחברים אך חוסר במחויבות - זה לא מצביע על רכושנות? התייחסות אלייך כאל תכשיט לתצוגה אך בשליטה שלו? האם שיתף אותך גם בכל הצדדים הפנימיים שלו? או שהיה מאצו והציג חזות שהתאימה לו?

ויולט - כן, זה יכול להגיד משהו על מחויבות. באופן מוזר - אני נתקלתי בתופעה הזו עם חבר שלי האחרון. והוא קרא לי 'אשתי' ורצה להיות איתי יחד המון, והכיר אותי לכל משפחתו וחבריו, ו"מת עליי", והשקיע בי הרבה, ולימד אותי. הוא רק לא רצה להיכנס להיכרות איתי עמוק מידי (-: הוא דחה אספקטים מסויימים בהיכרות בינינו ובשיח בינינו - מסיבות ש"זה לא מעניין". הוא רצה "לעוף יחד", לעשות "עבודה יחד", אבל לא להכיר. כי ה"עבודה" עבורו זה לפרק את האישיות, לא להיצמד למחשבות, וכו'. רק שהוא הקצין, ולא הסכים אפילו "לגעת בהן עם מקל ממטר"...

ולמרות כל אהבתי אליו, נוצר בהדרגה פער בינינו, נוצר לי פער, כי חלקים שלמים בי עברו "השתקה".

ואולי זה באמת - גם במקרה הזה - קשור במחוייבות. כי הוא לא היה מסוגל להתחייב למשהו "שונה ממנו", הוא התחייב לי, כל עוד זרמתי איתו פחות או יותר על אותו וייב. ואז זה לא התחייבות. זה רק הכיף (עבור מישהו אחד הכיף הוא פיזי, ועבור האחר זה לחשוב שהוא 'מצא את האחת' - כל אחד ומה שהוא מחפש). אז איתו, ההרגשה לא הייתה של זלזול או חוסר - השקעה, אלא של מוגבלות שלו (למרות התירוצים הרוחניים, ניכר היטב איפה הוא עצמו סובל מהבולשיטים האלה).

לצערנו, בגלל שאנשים נוטים לאגוצנטריות רבה, אז הגבר בא ומנסה לגרות את האישה ישירות, כמו שהוא מתגרה, ואז האשה מתנגדת או מרגישה שחסר משהו. והאישה מנסה לחלוב לו רגשות מהציצי, כשרצון שלו באותו זמן הוא סביב איזורים אחרים. ויש מאבק.

קובי - בקשר למה שרשמת לריקי - מה זה משנה אם "אכפת לו" או "לא אכפת לו" או אם "הוא אמיתי" או "לא אמיתי" - הדבר משנה גם אם הדברים, בכל - אופן, נעשים ממניע אנוכי (לגרסתך) כי זה בכל - זאת מעיד, גם על מידת הרצון והמוכנות של אותו אדם להשקיע בי וגם אולי על האופי שלו - יש 'זרקנים' ויש 'משקיענים', יש שמסוגלים להכיל רגשית ויש שלא. אם אני מסתפקת באהבה יחסית, לפחות שתהיה אחת טובה.

ריקי - "גבר שרוצה רק כיף לא נותן לאישה תחושה שאכפת לו ממנה". מתחברת לזה. אכפתיות.

"אבל את צריכה לדעת שאצל נשים זה מובנה ואצל גברים זה נרכש לגבר לוקח זמן יותר להיפתח מבחינה רגשית" - למרות שזו הכללה והיא לא נכונה, אני גם רואה היכן היא נכונה.

"אני חושבת שזה לא חשוב לדעת כל דבר חשוב שהאופציה תהיה ברת קיימא כדי שנדע שנחנו יכולים לדבר על הכל" - מסכימה.

ריקי - גם במיניות רואים את ההבדל - שאישה שמגרים אותה באיזור החזה, נפתחת מינית, וגבר צריך את הגירוי באיזור איבר המין כדי להיפתח רגשית.

אורי - אלה סתם תירוצים...

אין הבדל בין הגבר של היום לגבר של פעם מבחינת המונוגמיות... ואתה תגלה את זה עשתמצא את ה"אחת"

אורי, אהבתי את המילה "פתיחות" שהשתמשת בה. זה מחדד לי את הראייה, אם גבר שאני איתו, אינו "פתוח" לשמוע דברים מסויימים, שאני רוצה לחלוק איתו או להשמיע לי דברים כאלה, התחושה שנוצרת אצלי היא סגירות. זה סוגר אותי. קשר טוב אמור לאפשר לי להיות ולא לצמצם אותי. להיות=איך ומה שאני, כולל רגשות, שאלות, מחשבות על העבר, וכו'.

אורי - גם אני לא תמיד ששה לשמוע על נשים "בעברו" של הגבר. אם יש שם משהו מעניין, הוא מספר. לפעמים זה 'רלוונטי' לקשר העכשווי - הקשר המשמעותי הקודם מתחבר לו עם מסקנות מסויימות, או עם הדרך שבה הוא מתנהל איתי או עם הבחירה שלו בי. יש בהחלט מקום להקשיב לזה, במינון נכון.

קובי - החרטטניםהנשואים הוירטואוזים בשיתוף לכאורה, זה אכן תופעה מחרידה (=שקרנים, מניפולטיביים ובוגדניים - באישה שלהם, בבחורות איתם הם מתחילים ובאינטגריטי).

זה לא אומר כלום על זה שאינטימיות אמיתית לא כוללת שיתוף. אולי אתה רומז שהגבר יכול לחרטט אותי.. בסדר. אבל כשהוא לא מחרטט? אז מה ברירת המחדל שלו? אם הוא רוצה באמת להכיר אותי, לא יהיה לו צורךלשתף / להשתתף?

קובי - זה רעיון ממש טוב, מה שכתבת ב"לסיכום": לראות מה הסיבות שלכאורה אין טעם בלהתעניין ואז להפוך אותן, זה אולי יתן לי עוד דרך לראות את הלמה כן - שאני יותר מרגישה חוויתית, אבל אין לי תמיכה שכלית.

למשל: אם הגבר טוען שזה לא חשוב להיכרות ביננו, אז ההיפוך הוא שזה מאד חשוב. זה מזכיר לי את הויכוח הזה, שמישהו מוכר לך משהו ביוקר, נגיד ב - 2 ש"ח מעל למחיר הרגיל, אז הוא אומר לך: "מה אתה מתקמצן, זה בסה"כ 2 ש"ח, מה אתה עושה כזה סיפור"? וההיפוך הוא: "מה אתה עושה כזה סיפור"?

קראתי הכל. כמה מחשבות / תגובות.

קובי - לא מדובר בחיפוש שלדים בעברו, אלא רצון שישתף אותי בחייו. זה לא בהכרח צריך ללכת לעבר, זה יכול להיות קשור גם בהווה, במארג החברתי / תעסוקתי שלו. ברגשות שעלו בו כלפיי דברים. ייתכן שאותו אדם פחות מזהה עצמו עם "סיפורים". למעשה, אני כזו. אני פחות ששה להציג את עצמי לאחרים, דרך סיפורי - עבר או הווה מתחומים אחרים מאשר התחומים הנידונים בינינו. אבל - במוקדם או במאוחר, יקרה לי משהו שיעורר בי רגש, ואז - אם אני בהיכרות עם אותו האדם, אני אולי ארצה שתהיה לי אפשרות לשתף אותו גם בזה. אם זה חלק מהעולם הרגשי - מחשבתי שלי בזמן שאני איתו. ואני ארצה שזה יעניין אותו, כי זה נותן תחושה של מישהו מולי ולא סתם אחד שמחפש לספק את הצרכים שלו (ואני לא מתייחסת דווקא לצרכים מיניים). ואני גם ארצה לראות שהוא חש רצון לשתף אותי, זה מראה לי שהוא רוצה להעמיק איצי את הקשר, ושהוא גם מתאים לי - רוצה אותם דברים כמוני.

איזה מגעיל זה רק הפיזיכשאתה נעשה יותר רוחני ומקשיב יותר לפנימיות. כי אתה כאילו יודע שאתה תמות ואז מה אם רק הגופות ביחד אז גופה נמצאת עם גופה? זה נראה ממש יבשש..

גלית את העלת סוגייה שאני ממש לאחרונה נתקלתי בה עם אחד האנשים שיצאתי עמו. ובעיני אחד המדדים דרכו נוצרת בכלל אינטימיות הוא בדיוק דרך שיתוף ההיכרות ההדדית, החשיפה של מצבים, אירועים, רגשות. ישנה הלימה מאוד ברורה בין רצון להכיר אותי כאדם, על כל מורכבותי, רצונותיי, למידת רצונו של האדם בקשר עימי. וכשזה חסר בעיני זה היבהוב אזהרה שהאדם רוצה ליהנות, ללא מחויבות בתוך הקשר. מיותר לציין שבעיני זה בהחלט חסר וכשזה חסר כל המימד הפיזי מאבד חשיבותו כי אין שם אינטימיות.. יש שם פיזיות וזה הכל.

ורדה, הגברים של פעם היו חזקים - היה מספיק אישה אחת להחזיק אותם שלא יתפרקו - לגבר המודרני יש המון סדקים והוא זקוק למספר נשים שימנעו ממנו להתפורר.

הציידים נעלמו לפני 10000 שנים אבל יש גברים אמיתיים (שלא מפחדים למשל להגיד שהם חלשים) ויש נשים אמיתיות שלא מפחדות להגיד ולהתנהג כשהן חלשות

זה החוזק האמיתי

היכולת לדבר במארג הזוגי על הכל לא צריכה להותיר מקום למשחקי חזק וחלש... בזוגיות אמיתית ובאהבה אמיתית אין משחקים אין שיפוטיות ואין אסטרטגיות או טקטיקות

אורי, אולי האשה היא יצור רך ועדין שמחפשת את הגבר האמיתי ולא לקטוף פירות מעצים?

האמת שהדיונים כאן משעשעים... אבל את השיחות האמיתיות - אם הפנימיות ואם האינטימיות עושים במקום האישי...

ואם נמשיך את הדיון... מה מפורר בשיח הזה?

ורדה, מה שלא נאות זה שאתן לא עדינות מספיק, זה הסוד. הגבר הוא יצור רך ועדין שאוהב לחשוב שהוא חזק. מי שמצליחה ליישם זאת, תצליח לקטוף לה אחד, בלי לפורר אותו

ריקי, אין צורך להאמין בה' אם את זה הוא, את לא מאמינה בעצמך את יודעת את עצמך. ולא צריך לקשר את אלוהים כל פעם לעניין הדתי, הוא יכול להיות דימוי לדבר מה מסויים. ורדה - לא כתבתי שהדיון שלך לא נאות, את השלמת את המידע הזה לבדך. כל דיעה מתקבלת, כמובן: )

וגם אם היא לא מתקבלת, זו בעיה שלי: )

ריקי, כל דיון הוא נאות, גם כשהוא לא נאות, הוא נאות בכך שהוא לא נאות וכו'. אפשר להמשיך להשתגע על כוס קפה, כמו שאמרת.

מה לא נאות בצורת ההתדיינות שלי? אשמח לשמוע (אורי וקובי)

לטעמי, אם דעות שונות ומנוגדות נאמרות מץוך מקום אמיתי שאינו מבטל דעה אחרת... יש להן מקום...

קובי אתה חמוד באמת אבל אני לא מאמינה באלוהים אז אין סיכוי שאני אחשוב שאני אלוהים ובעניין עשיה... אולי פעם על כוס קפה

ריקי, ויוה היה בצחוק. מה רע בזה? אני כל היום מול ויוה, עם כוס בירה. נהנה מכל רגע. ונכון ריקי, אף אחד לא מנפץ לך כלום, אין באמת משמעות לכל מה שכתבנו כאן, כרגע גילית שאת אלוהים ואת עושה הכל מעולה בעצמך. ואני לא ציני, התכוונתי לכל מה שאמרתי בהודעה הזו: )

קובי אתה טוען שאנחנו לא מדברות בצורה נאותה?

אני אוהב לאבד במרחבי המילים: ) שוב - פעם את יוצאת נגד משהו שהוא לא רע באמת? אין מה לעשות, כל דבר שתגידו, אני אומר את ההפך, תדונו על זה בצורה נאותה, ואחר כך ממילא כל אחד חוזר לחייו וחי אותם לפי קלישאותיו. זה הכל.

בנות, לפני שאתן תוקפות את קובי, תנסו להבין את המוח של היצור שאתן בסימביוזה איתו - הגבר.

קובי בא נתחיל ככה אחד אני לא רואה ויוה אף פעם לא ראיתי את השטויות האלה ודבר שני אף אחד לא מנפץ לי כלום אני עושה את זה טוב יותר מכולם וגם מבחינתי שום דבר לא ברור מאליו

קובי אל תאבד במרחבי המילים

הרבה פעמים אנחנו נאחזים ב"קלישאות"כדי להגיד את מה שאנחנו באמת רוצים להגיד אבל עם גיבוי של כל ההמון השקט והתקשורת שמטפטפת אותן למוחינו...

ריקי, מה רע בילד קטן? כן אני ילד קטן, אני גבר לא? אם כבר התחלת במיתוסים, תמשיכי בעוד אחד "גברים לעולם לא מתבגרים". ואם את ממשיכה בקלישאות של "כש.. עומד השכל ב.." ונשים "מאוהבות" ושאר הדברים שלמדת בויוה, הדיון הזה מאבד מערכו. המשך יום טוב.

ורק לפרוטוקול, אולי בגלל שאת משקרת את עצמך בכ"כ הרבה שקרים, וכשמישהו מנפץ לך אותם, את מיד מגיבה ב"אתה ילד קטן? זה הרי ברור מאליו שזה ככה" את סובלת ונכשלת במערכות יחסים (טוב נו, גם מה שאמרתי עכשיו זה שקר אבל שיהיה), מבחינתי שום דבר לא ברור מאליו.

תגיד לי קובי מה אתה ילד קטן לא היו לך כבר כמה נשים בחייך? נשים צריכות להיות "מאוהבות " גברים ובכן מכיר את המשפט "כש... עומד השכל ב..." זהו זה המצב בעיקרון אל אף שיחסים לא מושטטים על זה לאורך זמן

וקובי בל נשכח שגם אצל נשים וגם אצל גברים חשיפה ולא משנה איזו חשיפה ובאיזו רמה יוצרת פגיעות שאנחנו מעדיפים להימנע ממנה

לגברים זה לא פחות חשוב. זה מיתוס, אבל בשביל שנוכל לבדוק אם זה מיתוס או לא, תצטרכי לפרט קצת יותר, לומר "לנשים חשוב רגש לפני שנכנסים למיטה יותר מאשר גבר" לא אומר הרבה. איזה רגש? של אהבה? אבל ממילא אף גבר לא אוהב אותך ואת לא אותו, את אוהבת רק את הטוב שהוא מעניק לך. אז מה אני אמור להבין? שנשים מרגישות נחותות ולכן הן צריכות את ה"רגש" הטוב ולהרגיש טוב בעיני עצמן וביטחון עם גופן, כדי להכנס למיטה?

קובי אני חושבת שלא הבנת אנחנו אומרים אותם דברים רק אחרת וברמה הרגשית התכוונתי שנשים פשוט יש להן צורך שיהיו רגשות כשהם נכנסים למיטה עם גבר לגברים זה פחות חשוב ולכן יש לנשים יותר צורך לדעת יותר וברור שהכל מתנקז לאינטרס לא רק שלו גם שלה הרי יחסים זה אינטרס של שני צדדים בכל מקרה

ריקי, לא חושב כך, הן מצפות שנהיה במצב של מינימום נשים. אם אני נוסע בארץ לאורכה ולרוחבה וכל הזמן אומר - הנה כאן יש מישהי שהכרתי, וגם כאן הייתה אחת נחמדה... זה משגע אותן (-:

ריקי, גברים מספרים המון, אבל כל ההמון הזה מסתכם במה שהם רוצים שתדעי ותו לא. ואני לא כ"כ בטוח לגבי ההפרדה שיצרת בין גברים לנשים, או יותר נכון תסבירי מה זה מבחינתך "ברמה הרגשית"? שכ"כ חשובה לאישה (וגם לגבר אגב, לא משנה מה תהיה תשובתך יהיה אפשר להוכיח שזה חשוב גם לגבר ששוכב עם האישה). ואולי כדאי שנשים יבחנו טוב טוב את האבחנה שהן עושות בין "אכפת לו" ל"לא אכפת לו" בין "אם אצלו זה אמתי" או "לא אמתי", כי הכל מתנקז בסוף לאינטרס האישי שלו, ל - כמה את גורמת לו להרגיש טוב, זה אף פעם לא "אמתי" במובן שהוא אוהב אותך כשלעצמך. אבל אם זה ברור לך, אני לוקח את דבריי חזרה.

גלית קיבלת פה כמה תגובות מגברים שאם תקחי את סך מה שהם אומרים כל אחד מהם יתן לך משהו נכון לדעתי אישה רוצה להכיר את הגבר שאיתו היא שוכבת בעיקר בגלל הרמה הרגשית של ההכרות גבר שרוצה רק כיף לא נותן לאישה תחושה שאכפת לו ממנה אבל את צריכה לדעת שאצל נשים זה מובנה ואצל גברים זה נרכש לגבר לוקח זמן יותר להיפתח מבחינה רגשית את שואלת גם למה זה חשוב לדעת וכאן דעתי חלוקה איתך אני חושבת שזה לא חשוב לדעת כל דבר חשוב שהאופציה תהיה ברת קיימא כדי שנדע שנחנו יכולים לדבר על הכל קחי לדוגמא אותי אני דברנית ענקית פה אבל שקטה רצח ביחסים אבל בהחלט מצפה מבין הזוג שלי לספר לי הכל. אגב גלית גברים מספרים הרבה דברים אנחנו רק צריכות ללמוד להקשיב והכי חשוב להיות ממוקדים במה שאנחנו רוצות לדעת

אורי אישה לא רוצה לדעת על הנשים בעבר אולי כי היא לא רוצה לספר על הגברים בעבר חשבת על זה?

אני מסכים עם רעיון השיתוף. אהבה זה בכל המובנים - איחוד ישויות. כולל עבר, הווה, עתיד. בוודאי ברמת המידע, צריבות העבר, ציפיות העתיד (הבהרה: צריבות העבר הם בהווה אך לגבי העבר, הציפיות בהווה, כאן ועכשיו, אך לגבי העתיד). שיתוף המידע ואיחוד הישויות לא אומר שאין מקום לפעולה עצמאית ומרחבים אישיים בהווה אך פתיחות מלאה מאפשרת מימוש פוטנציאל האינטימיות.

אגב, נתקלתי במקרים רבים שהאישה לא רצתה לשמוע אל הנשים בעברי - מתוך קנאה? אך בעיקר זה הפריע לה לתחושה של "האחת והיחידה" לגבי העתיד.

כי זה לא משנה באמת מה היה עם הקודמת, ממילא לא תקבלי תמונה מלאה, אלא רק פרגמנטים של "היא עשתה ככה ולכן..." (או להפך), וחלק גדול ממגוון הרגשות המעורבים ייעלמו כלא התקיימו מעולם. וכמובן שזה חל גם על עברו, שתמיד ייתכן כי שלד מסוים יישאר בארון, גם אם המרכיב דלעיל לא ייחסר. חוצמזה, את תכירי את אופיו של הבחור במהלך הקשר, במידה והוא יהיה אינטנסיבי מספיק, גם ללא הכרות מוקדמת ומעמיקה של עברו, אם כי שיתופיות בהחלט נותנת תחושה של חיזוק האינטימיות. וכדאי לדעת למה זה חשוב, תשאלי למה חשוב לך להעמיק, למה חשוב לך שיכירו אותך, למה את מאמינה שהסיפורים שלו על עברו מייצגים תמונה יציבה דיה, ואחרי שתתני סיבות כאלה ואחרות, נוכל להתווכח אם זה נכון או לא, גם לגבייך.

זה מזכיר לי, את הנשואים החרטטנים שבכדי להשכיב אישה רווקה / נשואה אחרת, מראים יכולת שיתוף וירטואוזית, להלן כמה משפטי דוגמא: 1. אשתי לא מבינה אותי. 2. אישתי מקשה עלי את החיים, רבה איתי על כל דבר קטן, אני מרגיש לבד איתה. 3. אישתי היא מכשפה ורימתה אותי על מנת להתחתן, איפה הסקס היום? שכמובן כל אלו הם דבר אחד. לכן, אל תאמיני אף פעם: )

לסיכום - אם את בכל זאת מתעקשת לדעת למה זה לא חשוב, מבחינה "אובייקטיבית" אז זה בגלל ש: האישיות כל הזמן משתנה לעולם לא מתקבעת. אנשים תמיד מציגים רק את הצד שלהם בסיפור עם הקודמים, או לפחות ב95% מהזמן, וחלק מרגישים שהשתנו המון, ואין טעם להפחיד את החדשה, באיזה מעשה אימה שעשו בעברם. ואלו רק הסיבות הבנאליות ללמה זה לא חשוב, אני בטח אמצא עוד המון. עכשיו תתני את ההיפוך - ללמה זה כן חשוב.

היה לי מורה רוחני שהגדיר "עניין" כמרכיב הקוגניטיבי באהבה. ואני, אכן, חשה שחלק משמעותי מקשר הוא הרצון שלי להכיר את הבנאדם האחר ולחשוף עצמי בפניו (בהדרגה) והרצון שלו להכיר אותי ולהכיר לי את עצמו.

אם המרכיב הזה נעדר, והבחור רוצה רק כיף או לחלופין כיף ועבודה - התפתחותית - משותפת אני חשה שהקשר חסר. אני מסיקה ש: או שהבחור לא מעוניין בי מספיק או באופן 'רציני', או שהוא לא ממש מעוניין בקשר 'רציני', או שהוא כן מעוניין ופשוט לא יודע איך להתעניין או לחלוק את רגשותיו (=מוגבל).

התמונה קצת מסתבכת, כשנכנסים התירוצים הרוחניים, כמו: 'מה זה משנה מה היה לי עם החברה הקודמת שלי, אנחנו חיים ב"כאן ועכשיו"'. או: 'למה לדבר על זה שאת מרגישה רע עם התנהגות מסויימת שלי, אם אפשר להפוך את זה נוסח ביירון קייטי, ולראות שאת לא מרגישה טוב עם ההתנהגות שלך... '

אני חשה שחשוב לי ש"יכירו" אותי בקשר, גם אם מדובר בדברים "לא - מפותחים". גם אם מדובר בסיפור חיי ("עבר") או כיווץ שחשתי מול התנהגות של בן - הזוג ("האשמה") או איך היה לי היום בעבודה ("שטויות לא מעניינות"). ואני גם רוצה להכיר את בן - הזוג, על סיפוריו הקטנים, רגשותיו וכו', ולא רק לעשות איתו כיף ו / או "עבודה". אני מרגישה שזה חשוב מאד על - מנת להעמיק.

והשאלה שעולה לי היא - למה זה חשוב? אם זה אכן חשוב? למה חשוב "להכיר" את כל הדברים האלה?