שם | |
סיסמא |
🔻 | 🔺20 תגובות פורסמו: |
אורי, כמה מחשבות:
קודם - כל, זה כיף לזרום עם מישהי שנעים לך איתה או עם מישהו שנעים איתו. לא תמיד מכירים בקלות מישהו / י כזה, וכשכבר מכירים, אז זה נעים להיסחף. זה לא בדיוק סותר את השכל. אנו גם רוצים ליהנות. אפילו אם במהלך הקשר יש ייסורים שקשורים לחוסר - ההתאמה וגם בסיומו. לא מעט פעמים התחושה היא ש"זה היה שווה". זה מתאים לנו לאותו זמן, בהיעדר משהו "יותר טוב" או בגלל שהיכולת / רצון שלנו לקשר יותר רציני או מבוסס אינם נכחים במידה גבוהה, מספקת, כדי שהשכל יתערב, כדי לוותר על קשר שנראה מבטיח "כימית", אך בעייתי "שכלית".
בהמשך להודעה הקודמת, במידה ואנו כן רציניים, אז אולי נצליח להימנע מלהיכנס לסערה - כימית וכו', מהשכל + הרגש, כי אנו לא באמת - באמת הכי רוצים את זה. אנו יותר רוצים משהו אחר, רציני יותר, מבוסס יותר.
כלומר: השכל כן נכנס, וזאת בהתאם לרצון שלנו. אם הרצון החזק שלי הוא ליהנות, אז זה שאיני מפעילה שיקולים שכליים מסוג אחר, זה לא ויתור על השכל, במובן ה"רע", אלא זה ויתור על השכל שיש בו שכל.
כיוון נוסף - הבעייתיות שיכולה להיגרם מזה שאנו שמים תשומת - לב יתרה על החסרונות היחסיים, למיטב זכרוני, נדונה בסדנת - הזוגיות האחרונה. כשאנחנו מאוהבים, זה לא שהשכל לא רואה את החסרונות של בת - הזוג (עשו על זה מחקר. לקחו גברים ונשים מאוהבות ונתנו להם לכתוב רשימה של החסרונות, והם לא התקשו), אלא המערכת - הרגשית גוברת ובוחרת להתעלם מהם, ובזכות זה אולי בכלל אנחנו מצליחים להתחבר למישהו. אחרי כמה חודשים, כשיש בינינו כבר היקשרות כלשהי והכרות כלשהי, אנו יכולים יותר לקבל חלק מהחסרונות, ואז אולי השכל פועל בצורה מיטיבה יותר, ולא בשיפוטיות חסרת - רסן.
דבר נוסף - הבדל בין בנים לבנות. בנות מאד "עובדות עם השכל" בזמן שהן מאוהבות. למעשה, זה חלק ממנגנון ההתאהבות. במחקרים בהם הכניסו בנות מאוהבות למכשיר FMRI,מצאו שכניתן להן להתבונן על תמונה של אהובן, מיד הזיכרון האפיזודי שלהן נכנס לפעולה ("מה הוא אמר לי" "האם הוא פתח לי את הדלת" "האם שילם עליי" וכו') - המנגנון האבולוציוני של גברים, גורם להם לחפש אישה שנראית בריאה כדי לשרוד הריון, ואילו המנגנון האבולוציוני של נשים גורם להן לחפש גבר שנראה שיישאר איתן לאחר הלידה. ולכן לכל אחד יש שכל שונה.