נניח נגיד שבן אדם נמצא במערכת יחסים מסוימת, אוקי ומה זה אומר מערכת יחסים מסוימת נגיד זוגיות או נגיד עבודה אפילו והוא רוצה לעזוב עכשיו את המקום עבודה הוא מפחד, למה הוא רוצה לעזוב את המקום עבודה כי יש שם איזה חסרונות מסוימים בעיניו אבל הוא מפחד שאחרי שהוא יעזוב את המקום עבודה הוא בעצם יתגעגע למקום העבודה הזה בגלל יתרונות מסוימים, הוא מפחד שאחרי שהוא ייפרד מהזוגיות בגלל החסרונות המסוימים שהוא רואה שם הוא יתגעגע בגלל יתרונות מסוימים.

מה עושים? טוב אז מה שאפשר לעשות זה כזה דבר בן אדם צריך להגיד לעצמו ויש פה כמה דברים שאפשר לעשות, בן אדם שרוצה להיפרד בלי להתגעגע לנטוש בלי ייסורי מצפון בלי רגשות חרטה ובלי רגשות אשם מה שהוא צריך לעשות.

ש: להקטין את היתרונות.

אליעד: זה משהו אחר, מה שהוא צריך לעשות זה לנסות להגדיל את היתרונות ולהישאר שם בכל הכוח ואם זה לא יעבוד אז הוא בטוח לא יתגעגע לשם. עוד פעם אם הבן אדם לדוגמה, רגע חכה קודם תבין את ההיגיון אם בן אדם נגיד רוצה להתפטר מאיזה מקום עבודה ויש לו בראש מחשבה "כן אבל אם אני אעזוב אני אתגעגע, אני אתחרט על זה שהתפטרתי כי יש שם את זה ואת זה, אוקי מה הדברים שאתה חושב שאחרי שתיפרד יגרמו לך להתגעגע? היתרון הזה 1.. 2.. 3, אוקי מה שאתה צריך לעשות מעכשיו כל בוקר לבוא להגיד אני אוהב את העבודה הזאת בגלל 1.. 2.. 3".

זה מה שאתה צריך לעשות ולהתעקש ולהילחם ולשנות את החסרונות במקביל, לפתור את החסרונות ולהתעקש לאהוב את המקום הזה בגלל היתרונות למרות החסרונות. מובטח לך שאם אתה תנסה בכל כוחך, באופן יחסי לא מוחלט אם אתה תנסה בכל כוחך להיות במקום הזה בגלל היתרונות למרות החסרונות אז אם אתה תעזוב את המקום הזה בגלל החסרונות אתה לא תתגעגע ליתרונות כי אז זה ברור לך שאין פתרון.

לעומת זאת אם לבן אדם יש יתרונות וחסרונות באיזה מקום עבודה נגיד או באיזה זוגיות והוא עוזב אז אחר כך תמיד המוח אומר לו "כן אבל אתה יודע אם רק היית נשאר עוד שבוע, אם רק היית אומר ככה אם רק היית עושה ככה היית יכול לפתור את זה ועכשיו איבדת יתרונות יכולת לפתור" ואז המוח אומר לו "כן אבל היה חסרונות" הוא אומר לו "נכון שהיה חסרונות אבל הייתי נשאר עוד שבוע הייתי מקבל את היתרונות בלי החסרונות".

הרי הבן אדם עזב את המקום בגלל החסרונות והמוח אומר לו "אבל גם איבדת את היתרונות" ואז הוא אומר לו "כן אבל היה שם חסרונות" ואז המוח אומר לו "רגע אבל יכולת לקבל את היתרונות בלי החסרונות". ולמה המוח אומר לו "יכולת לקבל את היתרונות בלי החסרונות" כי הוא לא ניסה בכל כוחו להשיג את היתרונות בלי החסרונות אבל אם בן אדם היה מנסה להגיד "אני בכל כוחי למען היתרונות מכסח את החסרונות, נלחם בכל כוחי על היתרונות ומנסה לפתור את החסרונות" לקבל אותם לשנות אותם מה שזה לא יהיה אז אם הוא לא מצליח אז המוח לא יכול אחר כך להגיד לו "אתה יודע אם רק היית עושה את זה ואת זה אם רק היית אומר, אם רק היית מבקש אם רק היית שואל אם רק היית מנסה" אין את ה - "אם רק" ואז הוא אומר "תקשיב ניסיתי".

עכשיו מה האמת עוד משהו מעניין תקשיבו, אין מצב בעולם שבן אדם ירצה משהו ולא ישיג אותו.

ש: אין?

אליעד: אין מצב בעולם.

ש: כן אם זה מוחלט או לא.

אליעד: בוא נוסיף למען הדיון כל דבר מוחלט, סבבה אבל אני רוצה להגיד משהו העניין הוא שיש רף מסוים שאז אתה כבר צריך כאילו כבר לצאת מגדר הטבע האנושי שלך, נגיד בן אדם נגיד נמצא באיזה מקום עבודה נגיד מערכת יחסים ותיאורטית הוא יכול להחליט "טוב אני עכשיו מחליט שאני אוהב את המקום הזה בלי תנאים ואני רואה בו רק את היתרונות בלי החסרונות" נגיד אבל אז אם בן אדם יעשה את זה הוא איבד כבר את המשמעות של העבודה, איבד כבר את המשמעות של הטוב והרע איבד מלא משמעויות.

זאת אומרת תמיד יש אפשרות תיאורטית להגיד "טוב אני רוצה את היתרונות ולא אכפת לי מהחסרונות ואני פשוט במוח אתן פקודה חסרונות לא משנה ויתרונות משנה" אפשר אבל אז החיסרון הוא שבעצם המשחק כבר מאבד את המשמעות. ולכן ברגע שבן אדם מגיע לרף הזה והוא אומר "אוקי את המחיר הזה והזה אני לא מוכן לשלם ובתוך המחיר לאבד את המשמעות של הטוב והרע אני לא מוכן לשלם ובתוך המשמעות של הטוב והרע עשיתי את הכל או כמעט הכל" אז ממילא אין געגוע אחר כך כי המוח לא יכול להגיד לך "יכולת לקבל את היתרונות בלי החסרונות עם רק" כי אין "אם רק".

ולכן המסקנה האופרטיבית עד שבן אדם לא ייתן את המאה אחוז שלו לנסות להרגיש טוב בלי רע תמיד המוח ימרר לו את החיים בזה שהוא מרגיש טוב עם רע. בן אדם ביומיום יש לו טוב עם רע אם בן אדם ייתן את המאה אחוז שלו יגיד "אין אני חייב לפצח את הטוב ואת הרע הזה, חייב לפצח אותו רוצה להרגיש טוב בלי רע" אם בן אדם יעשה את זה ומאה אחוז ייתן הכל ונגיד שהוא לא יצליח הוא אומר "אוקי אני יודע שאני לא יכול להצליח או נגיד "אני יודע שאני לא שווה לי את המחיר או משהו".

אבל כל זמן שבן אדם לא ניסה את המאה אחוז שלו להרגיש טוב בלי רע תמיד כשרע לו המוח אומר לו "אולי אתה יכול להרגיש טוב בלי רע אולי יש אפשרות לטוב בלי רע" ואז הוא לא יכול לקבל את ה - "רק" כי הוא לא ניסה להיפטר ממנו במאה אחוז משהו מאין זה.