האם יכולה להתקיים מערכת יחסים מונוגמית חד - צדדית ופוליגמית חד - צדדית?

אליעד כהן עוסק בשאלה האם אפשרית מערכת יחסים שבה צד אחד יהיה מחויב באופן מלא (מונוגמי) והצד השני יהיה חופשי לקיים מערכות יחסים נוספות (פוליגמי). לכאורה, מערכת יחסים כזו נשמעת לא הגיונית או לא אפשרית, מכיוון שמערכות יחסים מתבססות בדרך כלל על הדדיות ושוויון. מדוע שמישהו יסכים למחויבות חד - צדדית בלי לקבל את אותה מחויבות בחזרה? באופן טבעי, אנשים מצפים להדדיות רגשית ומינית, ולכן מצב כזה נראה בלתי מתקבל על הדעת.

למה קשה לקבל מערכת יחסים של מחויבות מינית חד - צדדית?

אחת הסיבות המרכזיות היא ההיבט הפסיכולוגי של השתקפות וערך עצמי. למשל, גבר שעושה סקס עם כמה נשים עשוי לחשוב בתת - מודע שהבת זוג שלו לא מספיקה לו. מתוך מחשבה זו, הוא יתקשה לקבל שהבת זוג שלו תעשה סקס עם גברים אחרים, כי אז ירגיש שהוא עצמו אינו מספיק עבורה. יש כאן שיקוף של מחשבות פנימיות: אם אתה חושב שמין עם אחרים מעיד על חוסר שביעות רצון מהפרטנר, תתקשה להסכים לכך שגם הפרטנר שלך יהיה עם אחרים, כי זה יעיד על כך שהוא אינו מרוצה ממך.

לכן, אצל רוב האנשים, מערכת יחסים חד - צדדית של מונוגמיה ופוליגמיה בהסכמה מלאה היא נדירה מאוד, ונראית בלתי אפשרית עבור רוב האנשים.

איך בכל זאת מערכת יחסים חד - צדדית כזו יכולה להתקיים?

אליעד כהן מסביר שלמרות הקושי, בהחלט ייתכנו מצבים בהם מערכת יחסים כזו תהיה אפשרית ואף יציבה. הכל תלוי במשמעויות האישיות ובצרכים הרגשיים והמיניים של כל אחד מבני הזוג. הוא מציג מספר גורמים מרכזיים שמאפשרים את המצב הזה:

• המשמעות של סקס עבור כל אחד:
  
  אדם אחד יכול לראות סקס כביטוי לרגש ואהבה עמוקה, בעוד האחר יראה בו פעולה פיזית נפרדת מהרגש.
• צרכים רגשיים שונים:
  
  אחד מבני הזוג עשוי לקבל את כל צרכיו הרגשיים והמיניים מהקשר היחיד עם בן הזוג, בעוד השני זקוק לגיוון או חוויות נוספות בלי שהדבר יפגע במחויבות הרגשית שלו לקשר העיקרי.
• פרשנות אישית של מחויבות:
  
  אדם יכול לבחור במחויבות כבחירה פנימית ועצמאית, בלי תלות ישירה בהתנהגות הצד השני. במצב כזה, הוא לא בהכרח מצפה לאותה מחויבות בחזרה.
• יכולת להפריד בין אהבה למיניות:
  
  אנשים מסוימים יכולים להרגיש אהבה עמוקה, בלי להרגיש איום מכך שבן הזוג שלהם מקיים יחסי מין עם אחרים.

דוגמאות מעשיות של מערכת יחסים חד - צדדית:

אליעד כהן נותן דוגמאות מפורטות להמחשה:

• גבר שבוחר להיות נאמן לבת זוגו מתוך עיקרון פנימי ועמוק, בלי לצפות או לדרוש ממנה נאמנות דומה.
• גבר שמקבל את כל צרכיו הרגשיים והמיניים דרך בת זוג אחת, ולכן אין לו צורך או עניין בנשים נוספות, אבל הוא לא חש פגיעה בכך שבת זוגו תהיה עם אחרים.
• אישה שמרגישה מוגנת ובטוחה בתוך מערכת יחסים מונוגמית, בעוד בן זוגה לא רואה חשיבות במחויבות מינית בלעדית.

הסבר עומק: מדוע אדם יכול להסכים להיות מונוגמי כשהצד השני פוליגמי?

אליעד מפרט כי הסיבה לכך טמונה בסיבות העמוקות והמגוונות מדוע אנשים רוצים סקס או אינטימיות מלכתחילה. למשל, אדם יכול להרגיש שהסקס מספק לו תחושת ערך, ביטחון, קרבה, או אינטימיות ייחודית שהוא משיג דווקא מאדם ספציפי. הוא מרגיש שרק בן הזוג הזה יכול למלא את הצורך הרגשי או המיני הייחודי שלו. לכן, גם אם יש אפשרויות נוספות, הוא לא מעוניין בהן.

לדוגמה, אדם יכול לרצות סקס עם בן הזוג שלו דווקא בגלל שזה האדם שהוא אוהב או כי יש להם ילדים משותפים, ולכן האינטימיות איתו היא ייחודית ואינה ניתנת להחלפה. במקרה כזה, גם אם יציעו לו סקס עם אחרים, הוא לא יתעניין, כי הוא מעוניין דווקא במשמעות הייחודית שהוא נותן לסקס עם בן הזוג המסוים.

עוד דוגמה מעניינת היא מצב שבו אדם לא יהיה מרוצה מהסקס עם בן הזוג שלו, אך עדיין לא ירצה לקיים יחסים עם אחרים, מכיוון שהסיבה לקיום הסקס היא לא הנאה פיזית בלבד אלא גם ערכים עמוקים, אהבה ייחודית או צרכים רגשיים ספציפיים שמתקיימים רק עם אותו בן זוג ספציפי.

מסקנה: מונוגמיה ופוליגמיה חד - צדדית - אפשרי או נדיר?

לסיכום, אליעד מדגיש כי מערכת יחסים כזו היא אכן נדירה מאוד וחריגה, כי רוב האנשים זקוקים להדדיות בקשרים שלהם. עם זאת, היא בהחלט אפשרית כאשר בני הזוג מבינים לעומק את הצרכים האישיים שלהם ושל בן הזוג, ומסוגלים לפרש בצורה נכונה את המחויבות ואת משמעות האינטימיות והמיניות בתוך מערכת היחסים שלהם.

כלומר, אין כאן תשובה מוחלטת - מערכת יחסים כזו יכולה להתקיים, אך היא דורשת רמה גבוהה של מודעות עצמית, תקשורת והבנה מעמיקה של הצרכים והרגשות של כל אחד מהצדדים.

האם יכולה להיות מערכת יחסים מונוגמית חד - צדדית ופוליגמית חד - צדדית?

האם ייתכן מצב שבו אדם אחד במערכת היחסים יהיה מחויב לחלוטין לבן או בת הזוג שלו - גם רגשית וגם מינית - בעוד שהצד השני יהיה חופשי להיות עם בני זוג נוספים? כלומר, מצב שבו אחד מבני הזוג חי במערכת יחסים מונוגמית, והשני חי במערכת יחסים פוליגמית, והכל בהסכמה מלאה?

למה זה נראה לא הגיוני?

על פניו, נראה כי מערכת כזו אינה יכולה להתקיים באופן טבעי. הסיבה העיקרית לכך היא שמערכת יחסים לרוב מבוססת על הדדיות. אם צד אחד מתחייב באופן מוחלט והשני לא, הדבר יוצר חוסר איזון שעלול לפגוע בקשר. הרי מדוע שאדם יסכים להתחייב באופן חד - צדדי, מבלי לצפות לאותה מחויבות מהצד השני?

בנוסף, קיים היבט פסיכולוגי עמוק יותר: אם אדם רואה בסקס אינדיקציה לרמת המחויבות והאהבה של בן או בת הזוג שלו, הוא יתקשה לקבל מצב שבו רק הוא מחויב באופן מלא, בעוד שבן הזוג השני חופשי להיות עם אחרים. תחושת חוסר השוויון עשויה לעורר תחושות של חוסר ערך עצמי, קנאה או חוסר ביטחון.

למה זה דווקא כן יכול לקרות?

למרות מה שנראה אינטואיטיבי, ייתכנו מצבים שבהם מערכת יחסים כזו תוכל להתקיים ולתפקד בצורה יציבה. הכל תלוי בפרשנות האישית של בני הזוג לגבי מערכת היחסים, המחויבות והמשמעות שהם מעניקים לסקס ולאהבה.

להלן כמה גורמים שיכולים לאפשר קיום מערכת כזו:

• המשמעות של סקס עבור כל אחד מבני הזוג - יש אנשים שעבורם סקס הוא ביטוי לקשר רגשי עמוק, בעוד שאחרים רואים בו רק פעולה פיזית שאינה משפיעה על הרגש.
• הצורך הרגשי של כל אחד מבני הזוג - ייתכן שאחד מהם מקבל את כל הצרכים הרגשיים שלו מאותו אדם אחד, ולכן אינו מחפש קשרים נוספים, בעוד שהשני מחפש חוויות נוספות ללא השפעה על מערכת היחסים המרכזית.
• פרשנות אישית של מחויבות - אם אדם רואה את המחויבות שלו כלפי בן הזוג כבחירה אישית שלא תלויה בהתנהגות הצד השני, ייתכן שהוא לא יצפה למחויבות דומה בחזרה.
• יכולת להפריד בין אהבה למיניות - ישנם אנשים שמסוגלים להרגיש אהבה עמוקה לבן זוגם, ועדיין לא להיות מושפעים מכך שהוא מקיים יחסים עם אחרים.

דוגמאות מעשיות

להבנה טובה יותר של האפשרות הזו, נבחן מספר דוגמאות:

• אדם שבוחר להיות נאמן לבן הזוג שלו מתוך עיקרון פנימי עמוק, מבלי לצפות לאותה מחויבות חזרה.
• גבר שמרגיש שהוא ממלא את כל צרכיו הרגשיים והמיניים דרך בת זוגו בלבד, ולכן אין לו עניין באחרות, אך הוא אינו רואה בעיה בכך שהיא תהיה עם אחרים.
• אישה שמקבלת ביטחון רגשי ממערכת יחסים מונוגמית עם בן זוגה, בעוד שהוא אינו רואה בלעדיות כגורם משמעותי בקשר.

האם זה נדיר?

מערכת יחסים מסוג זה היא בהחלט יוצאת דופן. רוב האנשים מחפשים הדדיות ביחסים, ולכן מודל כזה אינו נפוץ. עם זאת, הוא אפשרי, בעיקר כאשר בני הזוג מבינים היטב את הצרכים שלהם ואת הפרשנויות שהם נותנים לסקס ולמחויבות.

מסקנה

מערכת יחסים שבה צד אחד הוא מונוגמי והשני פוליגמי יכולה להתקיים, אך היא דורשת הבנה עמוקה של הצרכים והגבולות של כל אחד מבני הזוג. אין תשובה מוחלטת לשאלה האם זה אפשרי או לא - הכל תלוי בגורמים האישיים של כל מערכת יחסים.