9:54טראומה זה לא תירוץ, טריגרים של טראומה, טראומה של בגידה, למה יש טראומה? החוקיות של הטראומה, איך להשתחרר מטראומה? איך לטפל בטראומה? ממה נובעת טראומה, האם אפשר להתגבר על טראומה? טיפול בטראומה, חלק 1
מהי טראומה ומהו מצב של פוסט טראומה?
אליעד כהן מסביר שטראומה מתרחשת כאשר קורה לאדם דבר רע, ופוסט טראומה מתארת את ההשלכות המאוחרות של האירוע הזה על החיים של האדם. הטראומה היא לא עצם האירוע, אלא ההשפעה שנשארת לאחר מכן. לדוגמה, אדם שהיה במלחמה ונפל לידו פגז, ימשיך לפחד בכל פעם שישמע רעש חזק. האירוע עצמו הסתיים, אך האדם עדיין סובל בגלל ההשפעות הרגשיות של האירוע מהעבר. אליעד מדגיש שלא כל אירוע טראומטי חייב להשפיע על האדם בצורה חזקה ויש אנשים שחווים אירועים קשים מאוד, אך אינם מפתחים טראומה.
האם כל טראומה חייבת להשפיע על האדם?
אליעד מסביר שטראומה לא חייבת להשפיע על כל אדם. הוא נותן דוגמה של חיילים במלחמה שנפל לידם פגז: חלקם יסבלו מחרדה בכל פעם שישמעו רעש, ואילו אחרים לא יחוו השפעה ארוכת טווח. הוא מציג דוגמה נוספת של ילד שקיבל סטירה מאביו, ישנם אנשים שאירוע כזה לא ישפיע עליהם כלל בעתיד, אף על פי שהוא עשוי להיחשב לטראומטי.
מה קובע אם טראומה תשפיע או לא תשפיע על האדם?
ההשפעה של טראומה, לפי אליעד, אינה תלויה במה שקרה בעבר, אלא בשני גורמים עיקריים:
מדוע פחדים מילדות לא תמיד ממשיכים איתנו לבגרות?
אליעד נותן דוגמה של פחד מחושך בילדות. ילד יכול לחוות פחד קשה מאוד עד רמת תחושת סכנת חיים, אך בבגרותו הוא כבר לא מפחד מחושך כי הוא מבין שאין איום ממשי. הסיבה היא שינוי התפיסה: האדם לא מפחד יותר שמשהו רע באמת יקרה לו, ולכן הטראומה לא משפיעה יותר.
איך אפשר לטפל בטראומה ובטריגרים שלה?
אליעד מציע גישה טיפולית המבוססת על בדיקת שני מרכיבים:
למה טראומה אינה תירוץ לבעיות בהווה?
אליעד כהן מדגיש שאנשים משתמשים לעיתים בטראומה כתירוץ להימנע מהתמודדות עם בעיות בהווה. הוא מדגים זאת עם דוגמאות כמו טראומות ילדות שהיו בעבר אך אינן משפיעות עוד. אם באמת האירוע הטראומטי בעבר הוא הסיבה לסבל, מדוע טראומות מסוימות שהיו בילדות כבר לא משפיעות? התשובה היא שיש עניין לא פתור בהווה שגורם לטריגרים של הטראומה לקפוץ שוב ושוב. אם האדם באמת היה מתמודד עם הפחד או הבעיה שבהווה, הטראומה לא היתה מופעלת יותר.
מהן השאלות שעל האדם לשאול כדי להתגבר על טראומה?
אליעד ממליץ לאדם לשאול את עצמו:
מהי המסקנה לגבי ההתמודדות עם טראומה?
המסקנה של אליעד היא שאין דבר כזה טראומה מוחלטת ואובייקטיבית. מה שגורם לטראומה זו התפיסה של האדם לגבי העתיד, החשש והסירוב שהאירוע הטראומטי יחזור שוב. הטראומה עצמה היא לא האירוע מהעבר אלא הדרך שבה האדם תופס את הסיכון להתרחשות חוזרת ואת הרצון או אי הרצון שלו בכך.
לכן, לטפל בטראומה זה קודם כל לטפל בפחדים הקיימים בהווה, להטיל ספק בתחזיות השליליות לגבי העתיד ולשנות את תפיסת הסיכון של האירוע הטראומטי.
אליעד כהן מסביר שטראומה מתרחשת כאשר קורה לאדם דבר רע, ופוסט טראומה מתארת את ההשלכות המאוחרות של האירוע הזה על החיים של האדם. הטראומה היא לא עצם האירוע, אלא ההשפעה שנשארת לאחר מכן. לדוגמה, אדם שהיה במלחמה ונפל לידו פגז, ימשיך לפחד בכל פעם שישמע רעש חזק. האירוע עצמו הסתיים, אך האדם עדיין סובל בגלל ההשפעות הרגשיות של האירוע מהעבר. אליעד מדגיש שלא כל אירוע טראומטי חייב להשפיע על האדם בצורה חזקה ויש אנשים שחווים אירועים קשים מאוד, אך אינם מפתחים טראומה.
האם כל טראומה חייבת להשפיע על האדם?
אליעד מסביר שטראומה לא חייבת להשפיע על כל אדם. הוא נותן דוגמה של חיילים במלחמה שנפל לידם פגז: חלקם יסבלו מחרדה בכל פעם שישמעו רעש, ואילו אחרים לא יחוו השפעה ארוכת טווח. הוא מציג דוגמה נוספת של ילד שקיבל סטירה מאביו, ישנם אנשים שאירוע כזה לא ישפיע עליהם כלל בעתיד, אף על פי שהוא עשוי להיחשב לטראומטי.
מה קובע אם טראומה תשפיע או לא תשפיע על האדם?
ההשפעה של טראומה, לפי אליעד, אינה תלויה במה שקרה בעבר, אלא בשני גורמים עיקריים:
- עד כמה האדם מפחד שהאירוע הטראומטי יחזור שוב בעתיד?
- עד כמה האדם לא רוצה שהאירוע יחזור על עצמו?
מדוע פחדים מילדות לא תמיד ממשיכים איתנו לבגרות?
אליעד נותן דוגמה של פחד מחושך בילדות. ילד יכול לחוות פחד קשה מאוד עד רמת תחושת סכנת חיים, אך בבגרותו הוא כבר לא מפחד מחושך כי הוא מבין שאין איום ממשי. הסיבה היא שינוי התפיסה: האדם לא מפחד יותר שמשהו רע באמת יקרה לו, ולכן הטראומה לא משפיעה יותר.
איך אפשר לטפל בטראומה ובטריגרים שלה?
אליעד מציע גישה טיפולית המבוססת על בדיקת שני מרכיבים:
- לבחון מה הסיכוי שהאירוע הטראומטי יחזור על עצמו.
- לבחון עד כמה האירוע, גם אם יקרה שוב, הוא באמת גרוע כפי שהאדם מדמיין.
למה טראומה אינה תירוץ לבעיות בהווה?
אליעד כהן מדגיש שאנשים משתמשים לעיתים בטראומה כתירוץ להימנע מהתמודדות עם בעיות בהווה. הוא מדגים זאת עם דוגמאות כמו טראומות ילדות שהיו בעבר אך אינן משפיעות עוד. אם באמת האירוע הטראומטי בעבר הוא הסיבה לסבל, מדוע טראומות מסוימות שהיו בילדות כבר לא משפיעות? התשובה היא שיש עניין לא פתור בהווה שגורם לטריגרים של הטראומה לקפוץ שוב ושוב. אם האדם באמת היה מתמודד עם הפחד או הבעיה שבהווה, הטראומה לא היתה מופעלת יותר.
מהן השאלות שעל האדם לשאול כדי להתגבר על טראומה?
אליעד ממליץ לאדם לשאול את עצמו:
- עד כמה אני באמת מפחד שהאירוע יקרה שוב?
- עד כמה אני באמת לא רוצה שהאירוע הזה יקרה שוב?
מהי המסקנה לגבי ההתמודדות עם טראומה?
המסקנה של אליעד היא שאין דבר כזה טראומה מוחלטת ואובייקטיבית. מה שגורם לטראומה זו התפיסה של האדם לגבי העתיד, החשש והסירוב שהאירוע הטראומטי יחזור שוב. הטראומה עצמה היא לא האירוע מהעבר אלא הדרך שבה האדם תופס את הסיכון להתרחשות חוזרת ואת הרצון או אי הרצון שלו בכך.
לכן, לטפל בטראומה זה קודם כל לטפל בפחדים הקיימים בהווה, להטיל ספק בתחזיות השליליות לגבי העתיד ולשנות את תפיסת הסיכון של האירוע הטראומטי.
- איך להתמודד עם פחדים וחרדות?
- שיטות לפיתוח ביטחון עצמי והתמודדות עם שינוי
- כלים להתמודדות עם כעסים וזיכרונות מהעבר
- הבנת תהליכי חשיבה במצבי לחץ וטראומה
מהי פוסט טראומה?
בשיחה מוסבר כי טראומה היא מצב שבו קורה לאדם דבר רע, וכעבור זמן עדיין נותרת השפעה של האירוע על חייו. פוסט טראומה מתייחסת להשלכות המאוחרות של אותו אירוע רע על המציאות של האדם. לדוגמה, אדם שהיה במלחמה והרגיש פחד גדול בעקבות נפילת פגז בסמוך אליו, יכול לחוות בעתיד תגובות של חרדה בכל פעם שהוא שומע רעש חזק המזכיר לו את אותו אירוע.
האם כל טראומה חייבת תמיד להשפיע על האדם?
נשאלת שאלה האם מחויב שכל טראומה תשפיע בהכרח. התשובה היא שלא כל טראומה משפיעה באותה עוצמה, ויש מצבים שבהם היא כמעט ואינה משפיעה או אינה משפיעה כלל. ניתן לדמיין שני אנשים שחוו אותו אירוע טראומטי, אך אצל אחד האירוע משפיע בצורה חזקה, בעוד שאצל השני הוא כמעט ואינו מורגש.
כיצד נראית דוגמה לטראומה שמשפיעה לעומת טראומה שלא משפיעה?
הובאה דוגמה לחייל שחווה נפילת פגז לידו במלחמה, וכתוצאה מכך הוא ממשיך לחוות חרדה בכל פעם שיש רעש חזק, כמו דלת נטרקת. זהו ביטוי מובהק של פוסט טראומה. מנגד, ישנם אנשים רבים שגם היו באותה סיטואציה צבאית קשה, אבל אינם חווים אותה עוצמת חרדה בהמשך חייהם.
נשאלה גם דוגמה על סטירה שהאב נתן לילד. למרות שסטירה עלולה להיחוות כטראומה, ייתכן שבשלב מאוחר יותר האדם כלל לא יסבול מהשלכותיה.
האם יש דוגמאות נוספות לטראומה שאינה משפיעה לטווח ארוך?
הובאה דוגמה על מקרים רבים שחווינו בילדות, כמו פחד גדול מהחושך, אך כשאנו מתבגרים אין לנו שום פחד מהחושך. למרות שבילדות האירוע הרגיש מפחיד מאוד, בבגרות אין לו השפעה עלינו. מכאן עלתה השאלה מה החוקיות לפיה טראומה מסוימת נשארת וממשיכה להשפיע, בעוד אחרת נעלמת לגמרי.
למה יש טראומות שכן מלוות אותנו ואחרות שלא?
נדון הרעיון שהתפיסה שלנו משפיעה על עוצמת הטראומה והמשך השפעתה. אליעד הסביר שהאדם אינו באמת סובל ממה שקרה בעבר, אלא ממה שהוא חושב שיקרה שוב בעתיד, או מכך שהוא עדיין רוצה לשנות את מה שכבר קרה. אם האדם מבין שאין אפשרות שמה שהיה יחזור על עצמו, או שכבר לא אכפת לו כל כך אם יחזור על עצמו, רמת הסבל יורדת באופן דרמטי.
כיצד זה קשור לחשש שהעבר יחזור על עצמו?
אליעד הביא דוגמה על אדם שנשך אותו כלב. הוא עשוי לפחד בכל פעם שהוא שומע כלב נובח, כיוון שהוא חושב שקיים סיכוי שכלב ינשוך אותו שוב, והוא מאוד לא רוצה לחוות זאת שנית. לכן הטראומה לא קשורה אך ורק למה שקרה בעבר, אלא לכמה האדם חושש שדבר דומה יקרה בעתיד, וכמה הוא לא רוצה בכך.
האם הילדות המפחידה תמיד מלווה אותנו?
עלה נושא הפחד מהחושך בילדות. כילד, החושך עשוי לגרום לפחד עד כדי תחושת סכנת חיים. בבגרות, רוב האנשים מתגברים על כך לחלוטין ולא מפחדים מחושך. הסיבה היא שכמבוגרים, הם כבר אינם תופסים את החושך כאיום ממשי, ולכן הטראומה שייתכן שהיתה בעבר אינה משפיעה עוד.
מהן שתי השאלות שעל האדם לשאול את עצמו כדי להתמודד עם טראומה?
לפי ההסבר, יש שני רכיבים מרכזיים המטפחים את הפחד הטראומטי:
1. עד כמה אני עדיין לא רוצה שהדבר הרע שקרה אז יחזור על עצמו?
2. עד כמה אני חושב שיש סיכוי שזה יקרה שוב?
אם האדם מגלה שאינו מפחד יותר מהתוצאה, או שהוא מאמין שהסיכוי לבעיה חוזרת שואף לאפס, החשש פוחת.
איך מטפלים בפוסט טראומה ובטריגרים שלה?
נאמר שיש לטפל בבסיס החרדה, כלומר, במה האדם חושב שעלול לקרות בעתיד ואיך הוא מעריך את הסיכוי לכך. לדוגמה, מי שנשך אותו כלב וחושש שוב מנשיכה צריך לבחון:
מדוע טראומה אינה תירוץ?
אליעד ציין שלעיתים אנשים משתמשים בטראומה כתירוץ לכך שיש להם בעיה בהווה, אך טען שאם היינו מתייחסים באותה צורה לכל הטראומות שחווינו בילדות (כמו הפחד מהחושך או לקיחת צעצוע), היינו אמורים להישאר בטראומות רבות שלא נעלמות. בפועל, הן כן נעלמות כי שינוי התפיסה שלנו מבטל את הכוח של האירוע המפחיד. לכן, אם נשארת טראומה משמעותית מהעבר, יש כנראה עניין בהווה שלא נפתר. כאשר מופיע טריגר להיזכרות באירוע העבר, מתעורר גם הפחד הנוכחי, מה שמוכיח שישנו מרכיב בלתי פתור בהווה.
מה המסקנה העיקרית לגבי פוסט טראומה?
המסקנה היא שהטראומה אינה דבר מוחלט. אדם אינו "מרותק" רגשית למה שקרה בעבר, אלא מושפע מתפיסתו לגבי האפשרות שהאירוע הטראומטי או תחושותיו יחזרו בעתיד. ככל שפוחת החשש מהאפשרות הזו, כך פוחתת עוצמת הפוסט טראומה.
בשיחה מוסבר כי טראומה היא מצב שבו קורה לאדם דבר רע, וכעבור זמן עדיין נותרת השפעה של האירוע על חייו. פוסט טראומה מתייחסת להשלכות המאוחרות של אותו אירוע רע על המציאות של האדם. לדוגמה, אדם שהיה במלחמה והרגיש פחד גדול בעקבות נפילת פגז בסמוך אליו, יכול לחוות בעתיד תגובות של חרדה בכל פעם שהוא שומע רעש חזק המזכיר לו את אותו אירוע.
האם כל טראומה חייבת תמיד להשפיע על האדם?
נשאלת שאלה האם מחויב שכל טראומה תשפיע בהכרח. התשובה היא שלא כל טראומה משפיעה באותה עוצמה, ויש מצבים שבהם היא כמעט ואינה משפיעה או אינה משפיעה כלל. ניתן לדמיין שני אנשים שחוו אותו אירוע טראומטי, אך אצל אחד האירוע משפיע בצורה חזקה, בעוד שאצל השני הוא כמעט ואינו מורגש.
כיצד נראית דוגמה לטראומה שמשפיעה לעומת טראומה שלא משפיעה?
הובאה דוגמה לחייל שחווה נפילת פגז לידו במלחמה, וכתוצאה מכך הוא ממשיך לחוות חרדה בכל פעם שיש רעש חזק, כמו דלת נטרקת. זהו ביטוי מובהק של פוסט טראומה. מנגד, ישנם אנשים רבים שגם היו באותה סיטואציה צבאית קשה, אבל אינם חווים אותה עוצמת חרדה בהמשך חייהם.
נשאלה גם דוגמה על סטירה שהאב נתן לילד. למרות שסטירה עלולה להיחוות כטראומה, ייתכן שבשלב מאוחר יותר האדם כלל לא יסבול מהשלכותיה.
האם יש דוגמאות נוספות לטראומה שאינה משפיעה לטווח ארוך?
הובאה דוגמה על מקרים רבים שחווינו בילדות, כמו פחד גדול מהחושך, אך כשאנו מתבגרים אין לנו שום פחד מהחושך. למרות שבילדות האירוע הרגיש מפחיד מאוד, בבגרות אין לו השפעה עלינו. מכאן עלתה השאלה מה החוקיות לפיה טראומה מסוימת נשארת וממשיכה להשפיע, בעוד אחרת נעלמת לגמרי.
למה יש טראומות שכן מלוות אותנו ואחרות שלא?
נדון הרעיון שהתפיסה שלנו משפיעה על עוצמת הטראומה והמשך השפעתה. אליעד הסביר שהאדם אינו באמת סובל ממה שקרה בעבר, אלא ממה שהוא חושב שיקרה שוב בעתיד, או מכך שהוא עדיין רוצה לשנות את מה שכבר קרה. אם האדם מבין שאין אפשרות שמה שהיה יחזור על עצמו, או שכבר לא אכפת לו כל כך אם יחזור על עצמו, רמת הסבל יורדת באופן דרמטי.
כיצד זה קשור לחשש שהעבר יחזור על עצמו?
אליעד הביא דוגמה על אדם שנשך אותו כלב. הוא עשוי לפחד בכל פעם שהוא שומע כלב נובח, כיוון שהוא חושב שקיים סיכוי שכלב ינשוך אותו שוב, והוא מאוד לא רוצה לחוות זאת שנית. לכן הטראומה לא קשורה אך ורק למה שקרה בעבר, אלא לכמה האדם חושש שדבר דומה יקרה בעתיד, וכמה הוא לא רוצה בכך.
האם הילדות המפחידה תמיד מלווה אותנו?
עלה נושא הפחד מהחושך בילדות. כילד, החושך עשוי לגרום לפחד עד כדי תחושת סכנת חיים. בבגרות, רוב האנשים מתגברים על כך לחלוטין ולא מפחדים מחושך. הסיבה היא שכמבוגרים, הם כבר אינם תופסים את החושך כאיום ממשי, ולכן הטראומה שייתכן שהיתה בעבר אינה משפיעה עוד.
מהן שתי השאלות שעל האדם לשאול את עצמו כדי להתמודד עם טראומה?
לפי ההסבר, יש שני רכיבים מרכזיים המטפחים את הפחד הטראומטי:
1. עד כמה אני עדיין לא רוצה שהדבר הרע שקרה אז יחזור על עצמו?
2. עד כמה אני חושב שיש סיכוי שזה יקרה שוב?
אם האדם מגלה שאינו מפחד יותר מהתוצאה, או שהוא מאמין שהסיכוי לבעיה חוזרת שואף לאפס, החשש פוחת.
איך מטפלים בפוסט טראומה ובטריגרים שלה?
נאמר שיש לטפל בבסיס החרדה, כלומר, במה האדם חושב שעלול לקרות בעתיד ואיך הוא מעריך את הסיכוי לכך. לדוגמה, מי שנשך אותו כלב וחושש שוב מנשיכה צריך לבחון:
- האם באמת יש סיכוי גבוה להיפגע מכלב בכל פעם שהוא שומע נביחות?
- האם אם כלב ינשוך, זה בהכרח נורא כפי שהוא מדמיין?
מדוע טראומה אינה תירוץ?
אליעד ציין שלעיתים אנשים משתמשים בטראומה כתירוץ לכך שיש להם בעיה בהווה, אך טען שאם היינו מתייחסים באותה צורה לכל הטראומות שחווינו בילדות (כמו הפחד מהחושך או לקיחת צעצוע), היינו אמורים להישאר בטראומות רבות שלא נעלמות. בפועל, הן כן נעלמות כי שינוי התפיסה שלנו מבטל את הכוח של האירוע המפחיד. לכן, אם נשארת טראומה משמעותית מהעבר, יש כנראה עניין בהווה שלא נפתר. כאשר מופיע טריגר להיזכרות באירוע העבר, מתעורר גם הפחד הנוכחי, מה שמוכיח שישנו מרכיב בלתי פתור בהווה.
מה המסקנה העיקרית לגבי פוסט טראומה?
המסקנה היא שהטראומה אינה דבר מוחלט. אדם אינו "מרותק" רגשית למה שקרה בעבר, אלא מושפע מתפיסתו לגבי האפשרות שהאירוע הטראומטי או תחושותיו יחזרו בעתיד. ככל שפוחת החשש מהאפשרות הזו, כך פוחתת עוצמת הפוסט טראומה.
- איך להתמודד עם פחדים וחרדות
- שיטות לפיתוח ביטחון עצמי והתמודדות עם שינוי
- כלים להתמודדות עם כעסים וזיכרונות מהעבר
- הבנת תהליכי חשיבה במצבי לחץ וטראומה
אז יש דבר שנקרא פוסט טראומה מה זה אומר קרה לו דבר רע ואחרי שעובר זמן זה נקרא טראומה אז פוסט טראומה זה מה שקורה אחרי שזה קרה הדבר הרע ההשלכות של מה שקרה על המציאות של הבן אדם עד כאן זה נכון, עכשיו האם מחויב שפוסט טראומה תשפיע על הבן אדם זה מחויב כאילו האם כל טראומה משפיעה על הבן אדם יש טראומות שמשפיעות טראומות שלא משפיעות.
ש: עכשיו מה זה נקרא לא משפיעות אולי זה משפיע באחוז.
אליעד: נכון ומה אתה חושב זה תמיד משפיע?
ש: אוקי באיזשהו מובן זה אמור להשפיע.
אליעד: האם טראומה חייבת להשפיע על הבן אדם במה תלוי אם זה משפיע או לא משפיע, במה תלוי אם הטראומה משפיעה או לא משפיעה על הבן אדם?
ש: נניח עוצמת הטראומה העוצמה.
אליעד: אתה יכול להביא לי דוגמאות לטראומה נגיד לבן אדם היה מקרה של טראומה שבן אדם סובל מטראומה תן דוגמה.
ש: נניח הוא היה בצבא ונפל לידו פגז הפיץ פחד גדול ואז כל פעם כשהוא ישן במיטה אחרי כמה שנים הדלת נטרקת הוא קופץ.
אליעד: יפה עכשיו אתה יכול לתת לי דוגמה לאנשים שהייתה להם טראומה שזה בכלל לא משפיע עליהם כאילו שקרה להם דבר רע מאוד רע כמו עם הפגז וזה בכלל לא משפיע עליהם אתה יכול לתת לי דוגמה או שלזה אין לך דוגמה.
ש: רוב האנשים זה לא משפיע עליהם.
אליעד: טראומות לא משפיעות על אנשים.
ש: רוב האנשים שחוזרים ממלחמה ונפל לידם פגז הם לא בטראומה אבל יש אנשים שכן.
אליעד: אוקי את יכולה לתת לי דוגמה מאנשים שהפגז נפל לידם ומאותם אנשים טראומות אחרות שלא משפיעות עליהם.
ש: לא הבנתי.
אליעד: בא ניקח את אלו שהטראומה של הפגז כן השפיעה עליהם.
ש: אוקי.
אליעד: יש האם הם עצמם יש דוגמאות אצלם עצמם של טראומות שלא השפיעו עליהם.
ש: אני מניחה שכן.
אליעד: מה לדוגמה.
ש: כשהוא היה קטן אז אבא שלו נתן לו סטירה זה סוג של טראומה.
אליעד: או שתגיד שזה לא משפיע עליהם.
ש: זה נכון אבל זה שנפל לידו פגז אז טראומה כזאת לא תשפיע עליו.
אליעד: אז תתני לי דוגמה לטראומה אחרת שלא השפיעה עליו שבטוח לא השפיעה עליו.
ש: שהוא קם בבוקר פתח את העיניים זאת גם טראומה זאת טראומה זה שינוי כל שינוי במה שלא.
אליעד: מה אתה אומר?
ש: תינוק שנולד הוא נמצא בטראומה לדעתי נמצא במצב לחוץ.
אליעד: כן אבל זה אנחנו לא מגדירים כטראומה כי בשלב הזה הוא יגיד לך לא הייתי מודע לעצמי, אתה הבנת מה אמרתי?
ש: כן אז מה.
אליעד: הוא יגיד לך אבל לא חווייתי את זה כרע אין לי את זה בזיכרון הוא זוכר את זה הוא זוכר את האירוע ההוא הוא לא זוכר אותו אז אם הוא לא זוכר אותו ברור שזה לא ישפיע עליו אנחנו מדברים על מקרה שהוא זוכר שזה לא משפיע עליו, אז מה האמת האמת היא שנגיד ילד קטן בחושך אז כיבו את האור והוא היה בחושך היה בפאניקה נכון נניח כמה אנשים והוא היה בפאניקה של חיים ומוות הילד הקטן כמה אנשים בזמן שהם גדולים הם מפחדים מחושך כי יש להם טראומה ממה שהם הרגישו כשהם היו בחושך כשהם קטנים לא הרבה אם בכלל נכון.
זה נכון זאת אומרת יש הרבה דברים שכשהיית ילד מאוד הפחידו אותך וכשאתה מבוגר הם לא מפחידים אותך בכלל למרות שכשהיית ילד זה ממש הפחיד אותך כשאתה מבוגר זה לא מפחיד אותך בכלל, אז מה החוקיות פה בעצם למה יש טראומות שכן מלוות אותך ויש טראומות שלא מלוות אותך.
ש: זה תלוי אולי בשינוי שקורה לאדם.
אליעד: אתה הבנת את השאלה אתה לוקח בן אדם שהוא סובל מפוסט טראומה.
ש: כן מה החוקיות למה פעם סובלים ופעם.
אליעד: נכון במה זה תלוי אז מה האמת האמת היא.
ש: אני אומר זה תלוי בשינוי של האדם.
אליעד: האמת היא שאף אחד אף פעם לא סבל מטראומה בן אדם סובל מזה שהוא חושב שהמציאות נגד רצונו, ככה בן אדם סובל או שהמציאות נגד רצונו או שרע לו מזה שהמציאות בעבר הייתה נגד רצונו או שרע לו מזה שהוא חושב שהמציאות תהיה נגד רצונו בעתיד, הבנו עכשיו נגיד בן אדם נשך אותו כלב ועכשיו הוא מפחד מכלב עכשיו אז או שרע לו מזה שנשכו אותו בעבר בלי קשר לעתיד ולהווה או שרע לו על זה שכרגע הוא חושב שאולי נשך אותו כלב או שהוא אומר בעתיד יכול לנשוך אותי כלב.
עכשיו בדרך כלל בטראומות זה בן אדם חושב שמה שקרה מה שהיה הוא שיהיה הוא אומר הוא שומע רעש ואז בדמיון שלו נדמה לו נגיד ההוא במלחמה הוא עכשיו הוא שמע בום ראה מישהו מת עכשיו כשהוא שומע בום כאילו אומר לו "רגע אולי הבום הזה זה אומר שמישהו מת", זאת אומרת שהוא חושב שיש סיכוי שמה שקרה אז יקרה היום זאת הסיבה ולכן כאשר אתה היית ילד קטן ופחדת מהחושך היום ברור לך שאין לך ממה לחשוש תכבה את האור אתה לא מפחד "למה שאני אפחד" אבל כשהיית ילד קטן פחדת.
זאת אומרת שהבן אדם לא סובל מעצם הטראומה הוא סובל מזה שכרגע בהווה נראה לו שעדיין יש אפשרות שמה שהיה בטראומה יחזור על עצמו זאת הסיבה כי אם היית בטוח, יש שני דברים שמזינים את חוויית הטראומה אחד כמה גרוע היה מה שהיה זאת לא האמת, אחד כמה כרגע אתה חושב שיהיה גרוע שיקרה מה שהיה שני דברים אחד לא כמה גרוע היה אז אלא כמה גרוע, יש מה היה ויש מה רצית שיהיה עכשיו אני שואל אותך נגיד מה היה חבר שלך מת ולא רצית שהוא ימות עכשיו אני שואל אותך כיום כמה אתה לא רוצה שהחבר שלך ימות אם אתה פחות לא רוצה שמישהו ימות מאשר פעם דהיינו, פעם היה מאוד אכפת לך שמישהו ימות והיום פחות אכפת לך אתה פחות תסבול מטראומה.
עכשיו אם אתה מאוד לא רוצה שיקרה היום את מה שקרה פעם ועכשיו אז השאלה השנייה שתישאל היא כמה סיכוי אתה חושב שמה שקרה בטראומה שיחזור על עצמו כמה סיכוי זאת השאלה הסיכוי, עכשיו אם מה שקרה אז לא אכפת לך שיקרה שוב או מה שקרה אז אתה לא חושב שיש אפשרות שזה יקרה שוב לא תסבול מטראומה במאה אחוז לדוגמה היית בחושך ופחדת עכשיו אתה בטוח במאה אחוז שאין לך סיבה לפחד על פי מה שנקרא מאה אחוז "אין שום סיבה שאני אפחד שהחדר חשוך" אז אתה לא תפחד נכון.
עכשיו ולכן המסקנה האופרטיבית היא שברגע שבן אדם סובל מפוסט טראומה נגיד לדוגמה בגדו בו ועכשיו כל פעם שקורה משהו הוא מפחד שיבגדו בא נגיד אז מה שהבן אדם צריך לדעת שהאמת היא שהוא לא סובל מפוסט טראומה הוא אומר "מה אני אעשה יש לי טראומה מה אני יכול לעשות" אין לך אתה לא סובל מטראומה אתה סובל מזה שכרגע אתה מאוד לא רוצה שיבגדו בך ואתה עדיין חושב שיש סיכוי שיבגדו בך זה העניין, צריך לטפל בזה איך אתה פחות תפחד שיבגדו בך וגם בודק למה אתה חושב שיש סיכוי שיבגדו, אם לא היית חושב שיש סיכוי שיבגדו בך ולא היית אכפת לך אם יבגדו בך או פחות לא הייתה לך טראומה לא הייתה משפיעה עליך אין לזה שום משמעות.
הטראומה זה רק סיפור שסיפרו אבל זה לא באמת הטראומה אין דבר כזה שמה שקרה לך הוא טראומטי אין דבר כזה אין מציאות כזאת, בסופו של דבר אתה מפחד ממה שאתה חושב שהולך לקרות כמה אתה חושב שזה הולך לקרות כמה אתה לא רוצה שזה יקרה זה הכל, זה נכון אבל עכשיו בא בן אדם אומר איך אני יכול להתקדם קדימה בחיים אבל יש לי טראומה אתה אומר לו נכון שיש לך טראומה הוא אומר כן אבל יש דברים שמזכירים לי יש טריגרים לבן אדם יש טריגרים נגיד כלב נשך אותו עכשיו הוא שומע נביחות הוא בטראומה בחרדה למה כי הוא חושב שיש סיכוי שכלב ינשוך אותו שוב והוא מאוד לא רוצה שכלב ינשוך אותו, עכשיו בא נראה מה האמת מה הסיכוי שכלב ינשוך אותך ואם כרגע ינשוך אותך אז מה האם בהכרח זה גרוע כמה זה גרוע עכשיו זאת הדרך לטפל בטראומה.
עכשיו אם הטריגרים אם כשאתה שומע נביחות של כלב אתה נכנס להתקף חרדה בוודאות או שאתה ממש חושב שיש סיכוי שכלב ינשוך אותך או שזה ממש רע עבורך זה שני הדברים שצריך לטפל בהם, הרעיון הוא שאנשים משתמשים בטראומה כתירוץ ללמה הוא אומר "לא זה לא שיש לי בעיה עכשיו אין לי שום בעיה אז יש לי טראומה" אני אומר לו "אבל אתה זוכר שכשהיית ילד שהיית בטראומה שלקחו לך את הצעצוע היית בטראומה מאוד גדולה אז איך זה שעכשיו אין לך את הטראומה הזאת, כשהיית ילד וכיבו לך את האור היית בטראומה מאוד גדולה איך זה שעכשיו אין לך את הטראומה הזאת".
הטראומה היא לא תירוץ אם יש טריגרים שמזכירים לך טראומה זה אומר שיש משהו מודחק אצלך כרגע, אם קורה משהו ביומיום שמזכיר לך משהו מהעבר וגורם לך להרגיש מאוד רע זה אומר שכרגע בהווה אתה מדחיק משהו יש משהו שאתה מדחיק יש לך איזו בעיה שאתה לא רוצה שיקרה אתה חושש שיקרה ואתה לא חושב על זה ביומיום ואז ברגע שיש טריגרים זה קופץ כי אם היית מטפל בבעיה עצמה אם נגיד לא היית מפחד שיבגדו בך לא היית מפחד שהיו רעים כלפיך או מה שזה לא יהיה אז הטריגרים לא היו מקפיצים לך את זה ולכן טראומה זה לא תירוץ. הבנו?
ש: עכשיו מה זה נקרא לא משפיעות אולי זה משפיע באחוז.
אליעד: נכון ומה אתה חושב זה תמיד משפיע?
ש: אוקי באיזשהו מובן זה אמור להשפיע.
אליעד: האם טראומה חייבת להשפיע על הבן אדם במה תלוי אם זה משפיע או לא משפיע, במה תלוי אם הטראומה משפיעה או לא משפיעה על הבן אדם?
ש: נניח עוצמת הטראומה העוצמה.
אליעד: אתה יכול להביא לי דוגמאות לטראומה נגיד לבן אדם היה מקרה של טראומה שבן אדם סובל מטראומה תן דוגמה.
ש: נניח הוא היה בצבא ונפל לידו פגז הפיץ פחד גדול ואז כל פעם כשהוא ישן במיטה אחרי כמה שנים הדלת נטרקת הוא קופץ.
אליעד: יפה עכשיו אתה יכול לתת לי דוגמה לאנשים שהייתה להם טראומה שזה בכלל לא משפיע עליהם כאילו שקרה להם דבר רע מאוד רע כמו עם הפגז וזה בכלל לא משפיע עליהם אתה יכול לתת לי דוגמה או שלזה אין לך דוגמה.
ש: רוב האנשים זה לא משפיע עליהם.
אליעד: טראומות לא משפיעות על אנשים.
ש: רוב האנשים שחוזרים ממלחמה ונפל לידם פגז הם לא בטראומה אבל יש אנשים שכן.
אליעד: אוקי את יכולה לתת לי דוגמה מאנשים שהפגז נפל לידם ומאותם אנשים טראומות אחרות שלא משפיעות עליהם.
ש: לא הבנתי.
אליעד: בא ניקח את אלו שהטראומה של הפגז כן השפיעה עליהם.
ש: אוקי.
אליעד: יש האם הם עצמם יש דוגמאות אצלם עצמם של טראומות שלא השפיעו עליהם.
ש: אני מניחה שכן.
אליעד: מה לדוגמה.
ש: כשהוא היה קטן אז אבא שלו נתן לו סטירה זה סוג של טראומה.
אליעד: או שתגיד שזה לא משפיע עליהם.
ש: זה נכון אבל זה שנפל לידו פגז אז טראומה כזאת לא תשפיע עליו.
אליעד: אז תתני לי דוגמה לטראומה אחרת שלא השפיעה עליו שבטוח לא השפיעה עליו.
ש: שהוא קם בבוקר פתח את העיניים זאת גם טראומה זאת טראומה זה שינוי כל שינוי במה שלא.
אליעד: מה אתה אומר?
ש: תינוק שנולד הוא נמצא בטראומה לדעתי נמצא במצב לחוץ.
אליעד: כן אבל זה אנחנו לא מגדירים כטראומה כי בשלב הזה הוא יגיד לך לא הייתי מודע לעצמי, אתה הבנת מה אמרתי?
ש: כן אז מה.
אליעד: הוא יגיד לך אבל לא חווייתי את זה כרע אין לי את זה בזיכרון הוא זוכר את זה הוא זוכר את האירוע ההוא הוא לא זוכר אותו אז אם הוא לא זוכר אותו ברור שזה לא ישפיע עליו אנחנו מדברים על מקרה שהוא זוכר שזה לא משפיע עליו, אז מה האמת האמת היא שנגיד ילד קטן בחושך אז כיבו את האור והוא היה בחושך היה בפאניקה נכון נניח כמה אנשים והוא היה בפאניקה של חיים ומוות הילד הקטן כמה אנשים בזמן שהם גדולים הם מפחדים מחושך כי יש להם טראומה ממה שהם הרגישו כשהם היו בחושך כשהם קטנים לא הרבה אם בכלל נכון.
זה נכון זאת אומרת יש הרבה דברים שכשהיית ילד מאוד הפחידו אותך וכשאתה מבוגר הם לא מפחידים אותך בכלל למרות שכשהיית ילד זה ממש הפחיד אותך כשאתה מבוגר זה לא מפחיד אותך בכלל, אז מה החוקיות פה בעצם למה יש טראומות שכן מלוות אותך ויש טראומות שלא מלוות אותך.
ש: זה תלוי אולי בשינוי שקורה לאדם.
אליעד: אתה הבנת את השאלה אתה לוקח בן אדם שהוא סובל מפוסט טראומה.
ש: כן מה החוקיות למה פעם סובלים ופעם.
אליעד: נכון במה זה תלוי אז מה האמת האמת היא.
ש: אני אומר זה תלוי בשינוי של האדם.
אליעד: האמת היא שאף אחד אף פעם לא סבל מטראומה בן אדם סובל מזה שהוא חושב שהמציאות נגד רצונו, ככה בן אדם סובל או שהמציאות נגד רצונו או שרע לו מזה שהמציאות בעבר הייתה נגד רצונו או שרע לו מזה שהוא חושב שהמציאות תהיה נגד רצונו בעתיד, הבנו עכשיו נגיד בן אדם נשך אותו כלב ועכשיו הוא מפחד מכלב עכשיו אז או שרע לו מזה שנשכו אותו בעבר בלי קשר לעתיד ולהווה או שרע לו על זה שכרגע הוא חושב שאולי נשך אותו כלב או שהוא אומר בעתיד יכול לנשוך אותי כלב.
עכשיו בדרך כלל בטראומות זה בן אדם חושב שמה שקרה מה שהיה הוא שיהיה הוא אומר הוא שומע רעש ואז בדמיון שלו נדמה לו נגיד ההוא במלחמה הוא עכשיו הוא שמע בום ראה מישהו מת עכשיו כשהוא שומע בום כאילו אומר לו "רגע אולי הבום הזה זה אומר שמישהו מת", זאת אומרת שהוא חושב שיש סיכוי שמה שקרה אז יקרה היום זאת הסיבה ולכן כאשר אתה היית ילד קטן ופחדת מהחושך היום ברור לך שאין לך ממה לחשוש תכבה את האור אתה לא מפחד "למה שאני אפחד" אבל כשהיית ילד קטן פחדת.
זאת אומרת שהבן אדם לא סובל מעצם הטראומה הוא סובל מזה שכרגע בהווה נראה לו שעדיין יש אפשרות שמה שהיה בטראומה יחזור על עצמו זאת הסיבה כי אם היית בטוח, יש שני דברים שמזינים את חוויית הטראומה אחד כמה גרוע היה מה שהיה זאת לא האמת, אחד כמה כרגע אתה חושב שיהיה גרוע שיקרה מה שהיה שני דברים אחד לא כמה גרוע היה אז אלא כמה גרוע, יש מה היה ויש מה רצית שיהיה עכשיו אני שואל אותך נגיד מה היה חבר שלך מת ולא רצית שהוא ימות עכשיו אני שואל אותך כיום כמה אתה לא רוצה שהחבר שלך ימות אם אתה פחות לא רוצה שמישהו ימות מאשר פעם דהיינו, פעם היה מאוד אכפת לך שמישהו ימות והיום פחות אכפת לך אתה פחות תסבול מטראומה.
עכשיו אם אתה מאוד לא רוצה שיקרה היום את מה שקרה פעם ועכשיו אז השאלה השנייה שתישאל היא כמה סיכוי אתה חושב שמה שקרה בטראומה שיחזור על עצמו כמה סיכוי זאת השאלה הסיכוי, עכשיו אם מה שקרה אז לא אכפת לך שיקרה שוב או מה שקרה אז אתה לא חושב שיש אפשרות שזה יקרה שוב לא תסבול מטראומה במאה אחוז לדוגמה היית בחושך ופחדת עכשיו אתה בטוח במאה אחוז שאין לך סיבה לפחד על פי מה שנקרא מאה אחוז "אין שום סיבה שאני אפחד שהחדר חשוך" אז אתה לא תפחד נכון.
עכשיו ולכן המסקנה האופרטיבית היא שברגע שבן אדם סובל מפוסט טראומה נגיד לדוגמה בגדו בו ועכשיו כל פעם שקורה משהו הוא מפחד שיבגדו בא נגיד אז מה שהבן אדם צריך לדעת שהאמת היא שהוא לא סובל מפוסט טראומה הוא אומר "מה אני אעשה יש לי טראומה מה אני יכול לעשות" אין לך אתה לא סובל מטראומה אתה סובל מזה שכרגע אתה מאוד לא רוצה שיבגדו בך ואתה עדיין חושב שיש סיכוי שיבגדו בך זה העניין, צריך לטפל בזה איך אתה פחות תפחד שיבגדו בך וגם בודק למה אתה חושב שיש סיכוי שיבגדו, אם לא היית חושב שיש סיכוי שיבגדו בך ולא היית אכפת לך אם יבגדו בך או פחות לא הייתה לך טראומה לא הייתה משפיעה עליך אין לזה שום משמעות.
הטראומה זה רק סיפור שסיפרו אבל זה לא באמת הטראומה אין דבר כזה שמה שקרה לך הוא טראומטי אין דבר כזה אין מציאות כזאת, בסופו של דבר אתה מפחד ממה שאתה חושב שהולך לקרות כמה אתה חושב שזה הולך לקרות כמה אתה לא רוצה שזה יקרה זה הכל, זה נכון אבל עכשיו בא בן אדם אומר איך אני יכול להתקדם קדימה בחיים אבל יש לי טראומה אתה אומר לו נכון שיש לך טראומה הוא אומר כן אבל יש דברים שמזכירים לי יש טריגרים לבן אדם יש טריגרים נגיד כלב נשך אותו עכשיו הוא שומע נביחות הוא בטראומה בחרדה למה כי הוא חושב שיש סיכוי שכלב ינשוך אותו שוב והוא מאוד לא רוצה שכלב ינשוך אותו, עכשיו בא נראה מה האמת מה הסיכוי שכלב ינשוך אותך ואם כרגע ינשוך אותך אז מה האם בהכרח זה גרוע כמה זה גרוע עכשיו זאת הדרך לטפל בטראומה.
עכשיו אם הטריגרים אם כשאתה שומע נביחות של כלב אתה נכנס להתקף חרדה בוודאות או שאתה ממש חושב שיש סיכוי שכלב ינשוך אותך או שזה ממש רע עבורך זה שני הדברים שצריך לטפל בהם, הרעיון הוא שאנשים משתמשים בטראומה כתירוץ ללמה הוא אומר "לא זה לא שיש לי בעיה עכשיו אין לי שום בעיה אז יש לי טראומה" אני אומר לו "אבל אתה זוכר שכשהיית ילד שהיית בטראומה שלקחו לך את הצעצוע היית בטראומה מאוד גדולה אז איך זה שעכשיו אין לך את הטראומה הזאת, כשהיית ילד וכיבו לך את האור היית בטראומה מאוד גדולה איך זה שעכשיו אין לך את הטראומה הזאת".
הטראומה היא לא תירוץ אם יש טריגרים שמזכירים לך טראומה זה אומר שיש משהו מודחק אצלך כרגע, אם קורה משהו ביומיום שמזכיר לך משהו מהעבר וגורם לך להרגיש מאוד רע זה אומר שכרגע בהווה אתה מדחיק משהו יש משהו שאתה מדחיק יש לך איזו בעיה שאתה לא רוצה שיקרה אתה חושש שיקרה ואתה לא חושב על זה ביומיום ואז ברגע שיש טריגרים זה קופץ כי אם היית מטפל בבעיה עצמה אם נגיד לא היית מפחד שיבגדו בך לא היית מפחד שהיו רעים כלפיך או מה שזה לא יהיה אז הטריגרים לא היו מקפיצים לך את זה ולכן טראומה זה לא תירוץ. הבנו?
050-3331-331