ילד לובש בגדי נשים, בן שרוצה להיות בת, זהות מגדרית אצל ילדים, נטייה מינית אצל ילדים, בני לובש בגדי נשים, בת שרוצה להיות בן, ילד שמשחק רק עם בנות, טרנסגנדר, נטייה מינית משתנה, טיפולי המרה, חלק 2
האם ילד שנולד בגוף גברי יכול להרגיש שהוא אישה?
אליעד כהן מסביר שכשמדברים על ילד שנולד בגוף של גבר או בגוף של אישה, זו עובדה פיזית ברורה. אולם כאשר אומרים שילד נולד "כאישה בתוך גוף של גבר" או להפך, זאת כבר פרשנות ולא עובדה מוחלטת. אליעד מסביר שילד כשהוא נולד, אינו יודע כלל מה זה "גבר" או "אישה", מכיוון שאלה מושגים חברתיים, והוא לומד אותם רק דרך החינוך והחברה שמסביבו.
הדוגמה שאליעד נותן היא לגבי ילדים בחנות צעצועים. הוא שואל האם ילד קטן שנכנס לראשונה לחנות צעצועים יבחר בבובה בגלל שהוא "נולד בתוכו בת"? אליעד אומר שגם אם נניח שהילד בוחר לשחק עם בובות או עם כלי רכב ללא התניה חברתית קודמת, זה עדיין לא מוכיח בהכרח שהוא נולד "בתוך זהות אחרת". זה רק אומר שיש לו נטייה מסוימת להעדיף משחקים מסוימים, אבל לא בהכרח שיש לו זהות פנימית אחרת.
האם נטייה מגדרית או מינית אצל ילדים היא מולדת או נרכשת?
אליעד מסביר שהשאלה אם נטייה מגדרית או מינית היא מולדת או נרכשת אינה כל כך פשוטה. לטענתו, כל רצון שיש לאדם, כולל נטייה מגדרית או מינית, הוא שילוב של מולד ונרכש, כאשר בסופו של דבר הכל מגיע גם למרכיב של אקראיות מסוימת. הוא מדגים זאת דרך רצונות פשוטים כמו רצון לאכול תפוח או להעדיף צבע מסוים. הוא מסביר שלכל אדם יש העדפות טבעיות, אבל האדם יכול גם לשלוט בהן במידה כזו או אחרת.
הוא נותן כדוגמה אדם שנולד עם נטייה לרגזנות או ביישנות. יש אנשים שנולדים עם נטייה מסוימת, למשל לכעס, אך הם מסוגלים להשתנות או להתאמץ לשנות את ההתנהגות הזו, אפילו שזה קשה. לכן, הוא טוען שגם נטייה מינית או מגדרית איננה שונה מכל תכונה אחרת שאדם נולד איתה. זו יכולה להיות נטייה מולדת, אבל זה לא בהכרח אומר שלא ניתן לשנות אותה. לטענתו, עצם הקושי לשנות נטייה מסוימת אינו הוכחה לכך שהיא בלתי ניתנת לשינוי.
האם אפשר לשנות נטייה מינית או זהות מגדרית באמצעות טיפולי המרה?
אליעד כהן מתייחס לעניין טיפולי ההמרה ומסביר שלמרות שיש מחקרים רבים שטוענים שטיפולי המרה אינם יעילים ושאנשים שעברו אותם חוזרים לנטייה המקורית שלהם, זה לא מוכיח באופן מוחלט שאי אפשר לשנות נטייה מינית. הוא משווה זאת לכעס ומציין שישנם מחקרים שאומרים שגם כעס אי אפשר לשנות, וזה לא מוכיח שכעס הוא בהכרח בלתי ניתן לשינוי. כלומר, לפי אליעד, עצם הכישלון של טיפולי המרה אינו מוכיח שהשינוי בלתי אפשרי באופן מוחלט, אלא רק מראה שהטיפולים שנעשו לא הצליחו להשיג את התוצאה הרצויה.
אליעד מדגיש שאינו אומר שכדאי או שצריך לשנות את הנטייה של האדם, אלא הוא רק טועם שצריך להבין ששינוי הוא תמיד אפשרי, ושנטייה מינית או מגדרית אינה שונה מתכונות אחרות שאנשים מנסים לשנות בחייהם.
האם זהות מגדרית או נטייה מינית היא עניין של גנטיקה בלבד?
אליעד מסביר שהטענה כאילו זהות מגדרית או נטייה מינית היא עניין גנטי בלבד אינה מדויקת....
אליעד כהן מסביר שכשמדברים על ילד שנולד בגוף של גבר או בגוף של אישה, זו עובדה פיזית ברורה. אולם כאשר אומרים שילד נולד "כאישה בתוך גוף של גבר" או להפך, זאת כבר פרשנות ולא עובדה מוחלטת. אליעד מסביר שילד כשהוא נולד, אינו יודע כלל מה זה "גבר" או "אישה", מכיוון שאלה מושגים חברתיים, והוא לומד אותם רק דרך החינוך והחברה שמסביבו.
הדוגמה שאליעד נותן היא לגבי ילדים בחנות צעצועים. הוא שואל האם ילד קטן שנכנס לראשונה לחנות צעצועים יבחר בבובה בגלל שהוא "נולד בתוכו בת"? אליעד אומר שגם אם נניח שהילד בוחר לשחק עם בובות או עם כלי רכב ללא התניה חברתית קודמת, זה עדיין לא מוכיח בהכרח שהוא נולד "בתוך זהות אחרת". זה רק אומר שיש לו נטייה מסוימת להעדיף משחקים מסוימים, אבל לא בהכרח שיש לו זהות פנימית אחרת.
האם נטייה מגדרית או מינית אצל ילדים היא מולדת או נרכשת?
אליעד מסביר שהשאלה אם נטייה מגדרית או מינית היא מולדת או נרכשת אינה כל כך פשוטה. לטענתו, כל רצון שיש לאדם, כולל נטייה מגדרית או מינית, הוא שילוב של מולד ונרכש, כאשר בסופו של דבר הכל מגיע גם למרכיב של אקראיות מסוימת. הוא מדגים זאת דרך רצונות פשוטים כמו רצון לאכול תפוח או להעדיף צבע מסוים. הוא מסביר שלכל אדם יש העדפות טבעיות, אבל האדם יכול גם לשלוט בהן במידה כזו או אחרת.
הוא נותן כדוגמה אדם שנולד עם נטייה לרגזנות או ביישנות. יש אנשים שנולדים עם נטייה מסוימת, למשל לכעס, אך הם מסוגלים להשתנות או להתאמץ לשנות את ההתנהגות הזו, אפילו שזה קשה. לכן, הוא טוען שגם נטייה מינית או מגדרית איננה שונה מכל תכונה אחרת שאדם נולד איתה. זו יכולה להיות נטייה מולדת, אבל זה לא בהכרח אומר שלא ניתן לשנות אותה. לטענתו, עצם הקושי לשנות נטייה מסוימת אינו הוכחה לכך שהיא בלתי ניתנת לשינוי.
האם אפשר לשנות נטייה מינית או זהות מגדרית באמצעות טיפולי המרה?
אליעד כהן מתייחס לעניין טיפולי ההמרה ומסביר שלמרות שיש מחקרים רבים שטוענים שטיפולי המרה אינם יעילים ושאנשים שעברו אותם חוזרים לנטייה המקורית שלהם, זה לא מוכיח באופן מוחלט שאי אפשר לשנות נטייה מינית. הוא משווה זאת לכעס ומציין שישנם מחקרים שאומרים שגם כעס אי אפשר לשנות, וזה לא מוכיח שכעס הוא בהכרח בלתי ניתן לשינוי. כלומר, לפי אליעד, עצם הכישלון של טיפולי המרה אינו מוכיח שהשינוי בלתי אפשרי באופן מוחלט, אלא רק מראה שהטיפולים שנעשו לא הצליחו להשיג את התוצאה הרצויה.
אליעד מדגיש שאינו אומר שכדאי או שצריך לשנות את הנטייה של האדם, אלא הוא רק טועם שצריך להבין ששינוי הוא תמיד אפשרי, ושנטייה מינית או מגדרית אינה שונה מתכונות אחרות שאנשים מנסים לשנות בחייהם.
האם זהות מגדרית או נטייה מינית היא עניין של גנטיקה בלבד?
אליעד מסביר שהטענה כאילו זהות מגדרית או נטייה מינית היא עניין גנטי בלבד אינה מדויקת....
- האם אפשר לשנות נטייה מינית?
- האם טיפולי המרה באמת עובדים?
- ילד שרוצה להיות ילדה, מה עושים?
- האם נטייה מגדרית היא מולדת או נרכשת?
- זהות מגדרית אצל ילדים
- בן שמשחק רק עם בנות