שנאה, סליחה, אהבה, כעס, עצבים, לקיחת אחריות, לאהוב, לשנוא, לסלוח, גירושים, זוגיות, התמודדות עם פרידה, תסכול, מועקה
האם אפשר להפוך שנאה לאהבה?
אליעד כהן מסביר שהיכולת להפוך שנאה לאהבה תלויה בתפיסת האדם את המציאות. כאשר מישהו פוגע בך, הסיבה שאתה שונא אותו היא משום שאתה מאמין שהוא מזיק לך. אם תחשוב שהוא מביא לך תועלת, או לפחות לא מזיק לך, תוכל להפוך את השנאה לאהבה. לדוגמה, אם אדם חש פגוע מבת הזוג לשעבר שלו, הוא יחוש שנאה עזה כלפיה כל עוד הוא מאמין שהפעולות שלה הזיקו לו. אך אם הוא יתחיל לחשוב שההתנהגות שלה הייתה לטובתו או לפחות לא משמעותית עבורו, ייתכן והוא יפסיק לשנוא אותה ואפילו יוכל לאהוב אותה.
למה יותר קל לשנוא מאשר לסלוח?
אליעד מסביר שהשנאה מעניקה תחושת שליטה וכוח. כשאתה שונא מישהו, יש לך כביכול "הצדקה" למועקה או לתסכול שאתה חווה. לדוגמה, אדם שנפגע בזוגיות יגיד: "יש לי מועקה בגללה, הכל באשמתה". באופן זה, האדם מסיר מעצמו אחריות אישית למצב הרגשי שלו. קל יותר לשנוא, כי בשנאה אתה "מצדיק" את הסבל שלך ומייחס את כל הבעיות למישהו אחר. לעומת זאת, לסלוח דורש מאמץ נפשי של לקיחת אחריות והכרה בכך שלא הכל תלוי באדם השני.
איך לקיחת אחריות משפיעה על רגשות שליליים?
לפי אליעד, המקור לרגשות שליליים כמו כעס, תסכול ושנאה, הוא חוסר היכולת לקחת אחריות. כשהאדם מאשים אחרים, הוא אינו מתמודד עם המקור האמיתי של הסבל שלו, שהוא בעצמו. לדוגמה, אם אדם אומר ש"כל הסבל שלי נגרם בגלל מה שבת הזוג שלי עשתה לי", הוא מתעלם מהעובדה שהסבל שלו החל עוד קודם, בדרך שבה הוא תפס את עצמו ואת החיים. אם האדם היה לוקח אחריות מלאה, הוא היה מבין שהבעיה החלה כבר כאשר הוא לא קיבל את עצמו במלואו, הרבה לפני האירועים החיצוניים.
מדוע כעס ושנאה הם בחירה אישית?
אליעד טוען שהחלטה אם לשנוא או לאהוב היא תמיד לפי האינטרס האישי. אדם יחליט לשנוא אם הוא חושב שזה מיטיב איתו, למשל מעניק לו תחושת כוח או שליטה. אם יהיה לו אינטרס לאהוב או לפחות להיות אדיש, הוא יוכל לשנות את הרגשות שלו בהתאם. הוא מביא דוגמה של אדם שקיבל מכה או סתירה: האדם יכול להחליט "להחזיר" ולהמשיך לשנוא, או שהוא יכול להחליט "אני לא משוגע להוסיף סבל על עצמי", ולהרפות.
איך ההתנגדות למציאות יוצרת סבל?
אליעד מסביר שהסיבה העמוקה לכך שאנשים סובלים היא שהם מתנגדים למציאות. כאשר המציאות שונה מהרצון, נוצרת מועקה. למשל, אדם שרוצה שהחיים שלו יהיו שונים ממה שהם, יחוש תסכול. הוא נותן דוגמה של אדם ששונא את החורף כי הוא לא רוצה שיהיה לו קר, אבל השנאה לא משנה את מזג האוויר - היא רק גורמת לסבל מיותר. אילו האדם היה מקבל את העובדה שאין טעם להילחם במה שקיים, הוא היה מפסיק לסבול, מכיוון שהמציאות לא משתנה עקב התנגדותו.
האם אפשר לא לסבול בכלל?
לפי אליעד, הפתרון לסבל הוא שינוי הגישה כלפי מה שנתפס כרע או כפוגע. הוא מציע שאדם יאמר לעצמו "אולי זה לא רע, אולי זה טוב, אולי זה בכלל לא משנה". עצם הניסיון לראות את האירועים באופן ניטרלי מאפשר לאדם להשתחרר מרגשות שליליים. לדוגמה, אדם שנפגע מהתנהגות של בת הזוג יכול לשאול את עצמו "האם זה באמת רע? אולי יש בזה משהו טוב שאני לא רואה?". ברגע שהאדם מאמץ גישה של ספק כלפי התפיסות השליליות שלו, הסבל פוחת באופן משמעותי.
איך להתמודד נכון עם פרידה?
אליעד מסביר שהתמודדות נכונה עם פרידה מחייבת לקחת אחריות על התחושות וההתנהגות שלנו. כאשר מתרחשת פרידה, אנשים...
אליעד כהן מסביר שהיכולת להפוך שנאה לאהבה תלויה בתפיסת האדם את המציאות. כאשר מישהו פוגע בך, הסיבה שאתה שונא אותו היא משום שאתה מאמין שהוא מזיק לך. אם תחשוב שהוא מביא לך תועלת, או לפחות לא מזיק לך, תוכל להפוך את השנאה לאהבה. לדוגמה, אם אדם חש פגוע מבת הזוג לשעבר שלו, הוא יחוש שנאה עזה כלפיה כל עוד הוא מאמין שהפעולות שלה הזיקו לו. אך אם הוא יתחיל לחשוב שההתנהגות שלה הייתה לטובתו או לפחות לא משמעותית עבורו, ייתכן והוא יפסיק לשנוא אותה ואפילו יוכל לאהוב אותה.
למה יותר קל לשנוא מאשר לסלוח?
אליעד מסביר שהשנאה מעניקה תחושת שליטה וכוח. כשאתה שונא מישהו, יש לך כביכול "הצדקה" למועקה או לתסכול שאתה חווה. לדוגמה, אדם שנפגע בזוגיות יגיד: "יש לי מועקה בגללה, הכל באשמתה". באופן זה, האדם מסיר מעצמו אחריות אישית למצב הרגשי שלו. קל יותר לשנוא, כי בשנאה אתה "מצדיק" את הסבל שלך ומייחס את כל הבעיות למישהו אחר. לעומת זאת, לסלוח דורש מאמץ נפשי של לקיחת אחריות והכרה בכך שלא הכל תלוי באדם השני.
איך לקיחת אחריות משפיעה על רגשות שליליים?
לפי אליעד, המקור לרגשות שליליים כמו כעס, תסכול ושנאה, הוא חוסר היכולת לקחת אחריות. כשהאדם מאשים אחרים, הוא אינו מתמודד עם המקור האמיתי של הסבל שלו, שהוא בעצמו. לדוגמה, אם אדם אומר ש"כל הסבל שלי נגרם בגלל מה שבת הזוג שלי עשתה לי", הוא מתעלם מהעובדה שהסבל שלו החל עוד קודם, בדרך שבה הוא תפס את עצמו ואת החיים. אם האדם היה לוקח אחריות מלאה, הוא היה מבין שהבעיה החלה כבר כאשר הוא לא קיבל את עצמו במלואו, הרבה לפני האירועים החיצוניים.
מדוע כעס ושנאה הם בחירה אישית?
אליעד טוען שהחלטה אם לשנוא או לאהוב היא תמיד לפי האינטרס האישי. אדם יחליט לשנוא אם הוא חושב שזה מיטיב איתו, למשל מעניק לו תחושת כוח או שליטה. אם יהיה לו אינטרס לאהוב או לפחות להיות אדיש, הוא יוכל לשנות את הרגשות שלו בהתאם. הוא מביא דוגמה של אדם שקיבל מכה או סתירה: האדם יכול להחליט "להחזיר" ולהמשיך לשנוא, או שהוא יכול להחליט "אני לא משוגע להוסיף סבל על עצמי", ולהרפות.
איך ההתנגדות למציאות יוצרת סבל?
אליעד מסביר שהסיבה העמוקה לכך שאנשים סובלים היא שהם מתנגדים למציאות. כאשר המציאות שונה מהרצון, נוצרת מועקה. למשל, אדם שרוצה שהחיים שלו יהיו שונים ממה שהם, יחוש תסכול. הוא נותן דוגמה של אדם ששונא את החורף כי הוא לא רוצה שיהיה לו קר, אבל השנאה לא משנה את מזג האוויר - היא רק גורמת לסבל מיותר. אילו האדם היה מקבל את העובדה שאין טעם להילחם במה שקיים, הוא היה מפסיק לסבול, מכיוון שהמציאות לא משתנה עקב התנגדותו.
האם אפשר לא לסבול בכלל?
לפי אליעד, הפתרון לסבל הוא שינוי הגישה כלפי מה שנתפס כרע או כפוגע. הוא מציע שאדם יאמר לעצמו "אולי זה לא רע, אולי זה טוב, אולי זה בכלל לא משנה". עצם הניסיון לראות את האירועים באופן ניטרלי מאפשר לאדם להשתחרר מרגשות שליליים. לדוגמה, אדם שנפגע מהתנהגות של בת הזוג יכול לשאול את עצמו "האם זה באמת רע? אולי יש בזה משהו טוב שאני לא רואה?". ברגע שהאדם מאמץ גישה של ספק כלפי התפיסות השליליות שלו, הסבל פוחת באופן משמעותי.
איך להתמודד נכון עם פרידה?
אליעד מסביר שהתמודדות נכונה עם פרידה מחייבת לקחת אחריות על התחושות וההתנהגות שלנו. כאשר מתרחשת פרידה, אנשים...
- איך להפוך שנאה לאהבה?
- למה קשה לסלוח לאחרים?
- איך להתמודד עם פגיעה באגו?
- איך להפסיק לסבול מפרידה?
- מדוע קשה לקחת אחריות אישית?
- איך להפסיק לכעוס?
- למה אנשים סובלים מתסכול ומועקה?
050-3331-331