איך נוצרת תלות רגשית במערכת יחסים?

תלות רגשית נוצרת כאשר אדם מרגיש שהצד השני בקשר מעניק לו תחושות חיוביות שהוא אינו מסוגל לקבל בשום דרך אחרת. אדם עשוי למצוא את עצמו אובססיבי, רכושני וחרדתי, מפחד שבן הזוג יבגוד בו, או מרגיש שאינו מסוגל לחיות בלעדיו. תלות כזאת יכולה להמשיך גם אחרי שהקשר מסתיים. למשל, אם מישהו נפרד מבת זוג ועדיין לא מצליח לשכוח אותה, הוא נשאר עם תחושה קשה של געגוע עז ושל אובדן משמעות בחייו. הסיבה לכך היא שלמרות שהוא חושב שהוא מתגעגע אליה, בפועל הוא מתגעגע לתחושות הטובות שהרגיש איתה, כמו הרגשת ערך עצמי, אהבה או ביטחון.

האם אנחנו אוהבים את האדם עצמו או את מה שהוא מעניק לנו?

אחת הנקודות החשובות שאליעד כהן מעלה היא שאנשים נוטים לבלבל בין אהבה לאדם עצמו לבין אהבה לתחושות שהוא מספק להם. לדוגמה, אישה שמרגישה "כמו מלכה" רק בזכות בן זוג מסוים, עלולה לחשוב בטעות שהיא אוהבת אותו. אך למעשה היא אוהבת את התחושה שהוא גורם לה להרגיש. דוגמה נוספת היא התמכרות לעישון: מעשן יכול לחשוב שהוא אוהב את הסיגריה עצמה, אבל האמת היא שהוא אוהב את ההרגשה הטובה או ההקלה מלחצים שהעישון מעניק לו. אם הסיגריה הייתה מפסיקה לספק את התחושה הזאת, המעשן היה מפסיק לרצות לעשן.

האם ההבנה שאני אוהב את התחושה ולא את האדם עצמו מספיקה כדי להיגמל?

לפי אליעד כהן, ההבנה הזאת היא רק השלב הראשון בתהליך הגמילה מהתמכרות או מתלות רגשית. כשאדם מבין שהוא לא באמת רוצה את האדם הספציפי, אלא רק את התחושות הטובות שהוא מקבל דרכו, הוא אכן עשוי להרגיש הקלה מסוימת, אך זה עדיין לא פותר לגמרי את הבעיה. הסיבה לכך היא שאם הוא עדיין משוכנע שתחושות אלה מגיעות רק מאותו אדם, התלות בו תישאר חזקה. לדוגמה, אדם שמבין שהוא מעשן רק כדי להירגע, אך עדיין משוכנע שהדרך היחידה שלו להירגע היא באמצעות הסיגריה, לא יצליח להפסיק לעשן.

כיצד הדוגמה של חמצן מסבירה את עומק התלות?

אליעד כהן משתמש בדוגמת האוויר והחמצן כדי להמחיש את המנגנון של התמכרות בצורה ברורה. אדם לא באמת אוהב את האוויר, אלא את העובדה שהאוויר מאפשר לו להמשיך לחיות. לכן, כל עוד האדם בטוח במאה אחוז שהוא זקוק לחמצן כדי לחיות, הוא ימשיך לרצות לנשום אוויר, ללא קשר למודעות שלו לכך שהרצון הזה נובע מצורך אחר (החיים עצמם). אותו עיקרון חל על כל סוגי ההתמכרויות: אם אדם בטוח שרק סם מסוים או אדם ספציפי יכולים לספק לו תחושה טובה, הוא ימשיך להיות תלוי באותו דבר.

מה באמת צריך לעשות כדי להשתחרר מתלות רגשית או התמכרות?

אליעד מסביר שכדי להשתחרר מהתמכרות, האדם צריך לבדוק באופן עמוק ויסודי האם התחושה שהוא חושב שהוא חייב לקבל אכן הכרחית עבורו, והאם באמת אין דרכים אחרות להשיג אותה. הוא צריך לשאול את עצמו שאלות כמו:

• האם באמת אני חייב להרגיש את התחושה הזאת?
• האם באמת אי אפשר להשיג את התחושה הזאת מאנשים אחרים?
• האם אי אפשר לייצר את התחושה הזאת מתוך עצמי?
• האם אני יכול לוותר על הרצון להרגיש כך בכלל?

לדוגמה, אישה שרוצה להרגיש "מלכה" רק בזכות בן זוג מסוים צריכה לבדוק אם היא יכולה להרגיש את התחושה הזו לבד, או דרך אנשים אחרים. אם תצליח להבין שיש אפשרויות נוספות, התלות באותו אדם תפחת משמעותית ואף תיעלם לחלוטין.

הנקודה היא שההבנה הראשונית של "אני לא אוהב את הדבר, אלא רק את התחושה שהוא נותן" היא רק תחילת הדרך. ההמשך הוא תהליך פנימי ועמוק של בירור הצורך הרגשי עצמו, והרחבת האפשרויות לספק אותו, כך שהאדם לא יהיה תלוי יותר במשהו אחד ספציפי.

למה ההבנה היא רק השלב הראשון בגמילה?

ההבנה שהדבר שאתה אוהב או תלוי בו הוא רק אמצעי לספק צורך פנימי עמוק יותר היא כמו לדעת איפה נמצא מתג האור בבית. זה צעד הכרחי, אבל לא מספיק. אחרי שמוצאים את מתג האור, עדיין צריך ללחוץ עליו כדי שהאור באמת ידלק. ההבנה עצמה לא יוצרת שינוי מידי במציאות, צריך לעשות פעולה פנימית עמוקה ויסודית של בירור ובדיקה, כדי לשנות את האמונה הבסיסית שאומרת "רק הדבר הזה יכול לספק לי את מה שאני צריך".

רק אחרי תהליך כזה, בו האדם בודק וחוקר את עצמו עד שהוא מבין שהוא יכול להרגיש טוב גם בלעדי אותו גורם ממכר או אותו אדם, הוא באמת יוכל להשתחרר מתלות רגשית ומההתמכרות.

איך מתבטאת תלות רגשית במערכת יחסים?

בן אדם עשוי להיות אובססיבי וחרדתי בתוך קשר זוגי, לפחד מבגידה ולהתנהג ברכושנות. אם הקשר מסתיים, הוא מתקשה מאוד לשכוח את הצד השני ונשאר בתלות רגשית חזקה. הסיבה לכך היא שהוא מרגיש שהקשר נותן לו תחושה טובה, גם אם לא בהכרח מדובר באהבה טהורה אלא בתחושה טובה שהוא חושב שרק האדם הזה יכול לספק לו.

למה אנחנו בעצם רוצים את מה שהצד השני נותן לנו?

לפי ההסבר, לא תמיד אוהבים את האדם עצמו, אלא אוהבים את מה שהוא גורם לנו להרגיש. לדוגמה, יתכן שבן אדם מרגיש "ערך" או "תחושת מלכה" בזכות האדם שאיתו הוא בקשר. לכן, כאשר אותו אדם איננו, הוא מרגיש שחסר לו הערך העצמי או ההרגשה הטובה, ומתבלבל לחשוב שהוא מתגעגע לבן הזוג או לבת הזוג, בזמן שהוא מתגעגע לתחושה עצמה.

האם ההבנה שאני אוהב רק את ההרגשה הטובה ולא את האדם עצמו עוזרת להיגמל?

ההבנה הזו היא רק הצעד הראשון. מצד אחד, היא יכולה לעזור להפחית מעט מהרצון העז, כי אדם קולט שהוא לא באמת רוצה את הצד השני, אלא את מה שהוא חושב שהוא מקבל ממנו. אבל מצד שני, אם ממשיכים להאמין שרק מאותו אדם אפשר לקבל את התחושה הטובה, או שרק דרך הפעולה הממכרת אפשר להגיע לרוגע, עדיין יימשך אותו רצון. לדוגמה, מעשן שמבין שהוא לא באמת רוצה את הסיגריה, אלא את ההרגעה שהעישון מספק לו, לא בהכרח יפסיק לעשן אם הוא עדיין משוכנע שרק דרך הסיגריה ניתן להירגע.

מה הקשר בין הצורך שלנו לחיות לבין התמכרות?

הדוגמה של חמצן ממחישה היטב את הנקודה: אדם לא "אוהב" אוויר בפני עצמו, אלא את העובדה שהוא יכול לחיות בזכותו. אבל אם הוא בטוח ב - 100% שהוא צריך לנשום כדי לחיות, הוא לא יפסיק לרצות אוויר. כך גם בהתמכרות אחרת - אם בטוחים שיש רק דרך אחת להשיג את ההרגשה הטובה (כמו סקס, סמים או קשר זוגי מסוים), קשה להפסיק לרצות אותה גם אחרי שמבינים שזה לא באמת "הדבר" אלא "מה שהוא נותן".

איך ניתן להתמודד עם התמכרות או תלות רגשית?

מעבר להבנה הראשונית, חשוב לבדוק עד כמה באמת חייבים את התחושה הטובה הזו. אפשר לחקור האם ניתן לוותר על הצורך בתחושה הזאת או להשיג אותה בדרכים אחרות, אולי עם אנשים אחרים או מתוכך. לדוגמה, מי שרוצה להרגיש "מלכה" עם אדם מסוים יכולה לבחון אפשרות להרגיש כך עם אנשים נוספים או אפילו מעצמה. צעד זה כולל חקירה אמיתית של הצרכים ושל האפשרויות הריאליות למלא אותם, עד שמבינים שאינך חייב להיות תלוי בדבר אחד ויחיד כדי להרגיש טוב.