אליעד: טוב, אז מה הסיפור? את יכולה להגיד אפילו אין סיפור ואז נסיים את השיחה.

ש: טוב, הכרתי מישהו

אליעד: מזל טוב

ש: וכל האינטואיציות שלי אומרות מה את עושה איתו בכלל?

אליעד: נכון, גם אני חושב

ש: כאילו מה הקשר בכלל? שני עולמות, כאילו יש משהו שכל האינטואיציות שלי אומרות תזרקי אותו קיבינימט

אליעד: אותו או את הקשר איתו??

ש: את הקשר איתו אבל זה כולל אותו כולל הכל

אליעד: את צריכה לזרוק אותו? אבל הוא כבר אצלך?

ש: הוא לא אצלי

אליעד: את צריכה לזרוק את הקשר איתו. לא לזרוק אותו.

ש: לזרוק. אני אומרת על עצמי, מעידה על עצמי, למה יש לי עדיין נטיות כאלה מזוכיסטיות? לפחות להבין את השכל הזה של לחבור אליו ברגעים מסוימים, או בכלל להבין אותו או בכלל להיות בסיטואציה מסוימת.

אליעד: את שואלת מה מושך אותך אליו למרות שהאינטואיציה שלך אומרת שהוא לא בשבילך והתשובה היא שיש לך אינטואיציה נוספת שאומרת לך, הוא בשבילך.

ש: לא

אליעד: יש לך אינטואיציה נוספת שאומרת לך, אולי הוא בשבילך.

ש: לא

אליעד: לא, לא בשבילך במובן הזוגי, לא בשבילך במובן שתתחתנו, אלא בשבילך במובן שיצא לך טוב מללמוד לתקשר איתו, יצא לך טוב מהקשר איתו. זה הכוונה.

אם היית בטוחה במאה אחוז ששום דבר טוב לא יצא לך מזה, צ'אק, את לא שם. את אפילו לא צריכה להתאמץ בכלל לזרוק אותו. יש בו משהו שמושך אותך, משהו, לא יודע, משהו. משהו שאת חווה שהקשר שלך איתו נותן לך. מה את אומרת? רוצה שנדבר על זה? רוצה שנכנס פנימה?

ש: כן

אליעד: אז יאללה מה הסיפור? תספרי, מה לא טוב בו? מה את אוהבת? מה את לא אוהבת? מה הוא בשבילך? מה הוא לא בשבילך? בואי ננתח

ש: אני אוהבת את זה שהוא מכל הבחינות לא טוב בשבילי.

אליעד: חוץ מזה נגיד שהוא דובר עברית, הוא גר במדינת ישראל, יש לך כמה פלוסים נכון? יפה, עכשיו ברמה הפרקטית עכשיו, זה באמת מה שאת אוהבת בו? שהוא לא מתאים לך?

ש: כן

אליעד: אוקיי, עכשיו בואי נבדןק למה את אוהבת את זה בו? כי אולי את יודע מראש שזה לא יצליח? גם אופציה. למרות שאני לא חושב שזה מה שאת חושבת שאת אומרת או הנה מצאתי מישהו שיהיה לי סיבות טובות למה לא להיות איתו בזוגיות, לדוגמה.

ש: אני לא, אפילו לא מסתכלת בקטע של זוגיות בכלל

אליעד: אוקיי אבל את כן מתקשרת

ש: אבל אין שם זוגיות, אני לא מצליחה להתחבר איתו

אליעד: מזה זוגיות? זוגיות זה מישהו שאת נהנת מהקשר איתו ברמה איקס, זה זוגיות, נהנת לדבר איתו כל יום, כל יום שווה זוגיות בסדר, זה כל הסיפור. עכשיו את נהנת מהקשר איתו, את נהנת מהאינטראקציה איתו בהיבטים מסוימים, נכון?

ש: נכון

אליעד: יפה. ממה את נהנת? דברי, דברי. את רוצה שהם יצאו מהחדר?

ש: יצאנו

אליעד: אם את רוצה אפשר לכבות את האור, לא תראי אותם.

ש: אממ... השונות הזאת

אליעד: עכשיו, אני אסביר לך עכשיו זה הולך לרובריקה של האם הפכים נמשכים או לא נמשכים? מצד אחד, לא נמשכים, מצד אחד לא נמשכים, הוא הפך שלי אני ימינה, הוא שמאלה, מצד שני אם אני ילך מספיק ימינה והוא מספיק שמאלה אתם בסוף תפגשו. מה אני בא להגיד? שבזוגיות את גם מחפשת מישהו שמתאים לך, אבל הוא הכי מעניין אותך בזה שהוא לא מתאים לך כי את אומרת, או מצאתי מישהו שיש בשביל מה להתאמץ, יש על מה לעבוד. כי את יכולה להגיד מה מתאים לי? עציץ. אם עציץ מתאים לי, סגרנו את הדיון. אבל הקונפליקט גורם לאינטראקציה איתו להיות יותר מעניינת. מה את אומרת?

ש: כן

אליעד: אלא מה שיש גם קונפליקט שגורם לכך שזה לא יהיה לך מספיק מעניין. אז זה גם מעניין וגם לא מעניין.

ש: כן, זה נע בעיקר בקטע של לא מאשר בכן

אליעד: זה נע יותר בקטע של כן כי ברמת המבחן תוצאה זה כן. בתאוריה שלך זה נראה לך יותר שלא, באמירות. אבל בסוף את יותר רוצה כי את שם. לפחות עם זה את מסכימה?

עכשיו, כדי שזה יהיה לך מעניין את צריכה להגיד שאת לא רוצה. כי אם את תגידי "אני רוצה", אז זה כבר לא מעניין. אז את אומרת: "אני לא רוצה" ועכשיו זה הופך להיות מעניין, את מבינה?

ש: כן

אליעד: מה את מבינה?

ש: אני מבינה שיש לי שני חלקים, שני מקומות

אליעד: יש בך שני חלקים? או את שני חלקים? כי אם את שני חלקים זה בעיה, גם אם בך יש שני חלקים זה בעיה. השאלה אם את מצליחה לראות את שני החלקים באופן שווה? אם את פעם פה, פעם פה את מסתחררת. אם את תמיד רואה את שניהם אז את רגועה. אם כל פעם שאת מדברת איתו את רואה את שניהם

ש: אני לא רואה את שניהם.

אליעד: לא, אז אני אסביר לך תשימי לב, יש אני מחולקת לשני חלקים, יום אחד אני כזאת, יום אחד כזאת, זה כאב ראש. יש, יש בי שני חלקים, אני מחוץ לשני החלקים, אני מחוץ לסך כל הדברים, אני כלום ויש בתוכי שני חלקים, יש חלק כזה ויש חלק כזה. ואם את פועלת מפרספקטיבה שיש בך שני חלקים ואת לא מזדהה עם אחד מהם יותר מאשר עם השני, אז את נהנת מהברדק.

את מבינה? את מבינה מה אני מנסה להעביר לך מסר?

ש: קצת

אליעד: מה את מבינה?

ש: שכרגע זה מעניין, בגלל זה אני שם.

אליעד: לא, אני מנסה להעביר לך מסר שיש בתוכך קונפליקט. והדרך ליהנות מהקונפליקט, שזה קונפליקט שהוא מחויב, למה מחויב שיהיה קונפליקט? כי אם את רק תרצי זה לא יעניין ואם את רק לא תרצי זה גם לא יעניין, אז את גם רוצה וגם לא רוצה ועכשיו זה מעניין.

עכשיו, אם יש לך פיצול אישיות יום אחד ככה, יום אחד ככה, את בבעיה, אבל אם את, יש לך פיצול יום אחד ככה יום אחד ככה, אבל תמיד יש אותך שאת כאילו משקיפה על שתי הישויות שבתוכך, אז זה הופך להיות מעניין. כי אז את מאזנת את כל הדברים.

ש: אז למה צריך שזה יהיה עם בן זוג? אפשר לעשות את זה עם כל אחד

אליעד: מי אמר שצריך? אני אמרתי שצריך? את מדברת על משהו שקורה לך בחיים. זה נכון גם בכל תחום. זה יכול להיות שהיא היתה כבר בזוגיות ועכשיו היא מתלוננת על הזוגיות. הרעיון הוא שאתה אף פעם לא יכול להיות מרוצה לגמרי, כי אם תהיה מרוצה לגמרי זה ישעמם אותך, אז אתה מתלונן. אבל מצד שני אתה גם מרוצה. כי אם בכלל תתלונן זה גם לא יעניין אותך, אז אתה קצת כן מרוצה. מה את אומרת? טוב, קיבלת תשובה לשאלה שלך?

ש: כן.

אליעד: יפה, אז עכשיו אני אשאל אותך את השאלה מהתחלה עליך. כדי שנראה אם הבנת את התשובה. את עכשיו לפי מה שאני יודע, הייתי חוזה בכוכבים, אני ראיתי בכדור בדולח שאת יוצאת עם מישהו שהאינטואיציה שלך אומרת שהוא לא מתאים לך בכלל והוא מכל הבחינות אפילו לא מתאים לך חוץ מזה שהוא דובר את השפה העברית, אבל בכל זאת את ממשיכה להיות איתו בקשר. למה את עושה כזה דבר?

ש: כי זה שיקוף של איזה קונפליקט פנימי שנמצא אצלי, זה בין רוצה ללא רוצה אותו.

אליעד: אוקיי, מזה אומר? מה הקונפליקט? כאילו, למה את כן רוצה אותו ולמה את לא רוצה אותו? אני רוצה לגרום לך להבין את שני הצדדים שבתוכך.

ש: כן רוצה כי זה עונה על משהו שאני כן רוצה לגלות או לחקור או להבין שכל מסוים דרכו, דרך משהו שהוא מיצג אותו.

אליעד: אוקיי, מה לדוגמה? מה יש בו שאין בגבר אחר? מה היתרון שיש בזה שיש בו חסרונות? איזה יתרון את נהנת מהאינטראקציה איתו מהאינטראקציה איתו, שלא היית נהנת, בוא תתני דוגמה, איזה, בואי נהיה פרקטים תני דוגמה לחיסרון, לדוגמה

ש: לדוגמה הוא

אליעד: את לא יודעת מה החסרונות או שאת מתלבטת מה לבחור?

ש: אני מתלבטת

אליעד: יאללה, תזרקי משהו נו

ש: בלגאניסט

אליעד: יפה, עכשיו, את לא יכולה להסתדר עם בלגניסטים?

ש: לא בהיקף הזה

אליעד: אוקיי, עכשיו תסבירי, למה את כן מסתדרת עם בלגניסטים כי עובדה שאת מדברת איתו, את לא מסתדרת איתו להתחתן אבל את מסתדרת, אוקיי, מה היתרון שיש בזה שהוא בלגניסט? למה הקשר שלך איתו יותר מעניין בגלל שהוא בלגאניסט בהיקף כזה?

ש: כי זה מאפשר לי איפשהו אולי לצאת מהמקום שאני מאוד מסודרת.

אליעד: הבנת? זאת התשובה. האם את מוכנה להכיר בכך? להודות בכך? מול עצמך. את רוצה לתת דוגמה לעוד חיסרון? איזה עוד חיסרון?

ש: הוא לא יודע לדבר יפה

אליעד: אוקיי, מה היתרון בזה שהוא לא יודע לדבר יפה? שהוא מלמד אותך שלא חייבים לדבר יפה, אני יודע מה?

ש: כן

אליעד: נכון? יפה, זתומרת שבתוכך יכול להיות שאת אומרת אולי אני בסוף אסתדר איתו. אם תלמדי ממנו. את חווה בו משהו שמשלים אותך, בקונטקסט שלו הוא משלים אותך. את רוצה ללמוד ממנו משהו, את רוצה רוצה להבין אותו, את רוצה לפצח אותו כאילו הוא מציג לך סוג של מראה, את ככה והוא הפוך. הוא טריגר לגרום לך להתבונן על דברים /

ש: כן, אבל זה מעניין אותי עד לשלב מסוים.

אליעד: ברור, זה מעניין אותך עד השלב שזה לא יעניין אותך.

ש: כן

אליעד: עכשיו, אם תתחילי להיות בלגניסטית כמוהו, אז הוא יתאים לך, דרך אגב. או אם תאזני אותו שהוא יהיה מסודר כמוך, או באמצע שתפגשו.

מה את אומרת? כי בעצם מה שאת אומרת זה שאם היית מכירה גבר שהוא לא בלגאניסט, או לפחות הרבה פחות בלגאניסט או גבר שהוא כן מדבר יפה, יכול להיות שהיה לך הרבה פחות מעניין כי היית חווה שאת לא מצליחה להתפתח מהקיבעון שלך.

ש1: יכול להיות שיש בזה רק חיסרון ואין יתרון? ויש יתרונות אחרים שבזכותם היא איתו?

אליעד: מבחינה פורמאלית כשהיא אמרה לי שיש לה חיסרון, אני אמרתי לה מה היתרון בזה יכול להיות שהיא היתה אומרת לי אין יתרון בזה אבל אני איתו בגלל יתרונות אחרים. יכול להיות שזה מה שהיא היתה אומרת. אבל מי שמספיק מתבוסס פה יודע שכל דבר יש בו יתרון וחיסרון. כאילו זה לא שיש יתרונות וחסרונות אלא כל יתרון הוא גם חיסרון וכל חיסרון הוא גם יתרון, תלוי בנקודת המבט. אתה מבין? כי כל דבר יש בו טוב ורע. אבל כל דבר פירושו, לא נגיד בתוך הכוס יש גם טוב וגם רע, אלא בכל נקודה יש טוב ורע וגם בחלק של הטוב, גם בו יש טוב ורע וגם בחלק של הרע יש טוב ורע, בכל וריאציה יש בה כמה פרספקטיבות.

טוב, מה את מציעה? מה הפתרון? מזה אומר פרקטית עכשיו? לאיפה התקדמנו? האם את חושבת שאת מבינה את עצמך עכשיו קצת יותר טוב מאשר קודם? נניח. אוקיי...