למה אני אף פעם לא מרוצה משום דבר?

אליעד כהן מסביר על תופעה נפוצה של חוסר שביעות רצון מתמיד, מצב בו האדם מרגיש שאינו רוצה שום דבר - לא רוצה לעבוד ולא רוצה לנוח, לא רוצה להיות לבד וגם לא בזוגיות, לא רוצה את הדבר ולא רוצה את ההפך שלו. המצב מתואר כמצב של רצונות מנוגדים שמובילים לתחושת חוסר סיפוק וחוסר מימוש עצמי.

אליעד נותן דוגמה של אדם שאומר "אני שונא לעבוד ואני גם שונא לנוח." אדם זה מוצא את עצמו במצב מתמשך של חוסר סיפוק, מכיוון שהוא לא נהנה בשום מצב. אליעד מציע להתבונן לעומק בשנאה ובאי הרצון האלו, ולברר האם השנאה אכן מוצדקת. הדרך לברר זאת היא לשאול שאלות ספציפיות לגבי הסיבות לרגשות אלו. למשל, אם אדם אומר שהוא שונא לעבוד, עליו לשאול את עצמו למה הוא שונא לעבוד. עליו לפרט רשימה של סיבות ולבדוק אותן אחת אחת בצורה מדויקת ומעמיקה.

לדוגמה, אם האדם אומר "אני שונא לעבוד כי זה גורם לי להרגיש מצומצם וחסר חופש, " עליו לבדוק האם באמת העבודה מחייבת בהכרח להרגיש כך, או שאולי קיימות אפשרויות אחרות. באותה דרך, עליו לבחון גם את השנאה שלו למנוחה, "אני שונא לנוח כי זה משעמם אותי, " ולבדוק האם מנוחה בהכרח מובילה לשעמום. החקירה הזו עוזרת לגלות האם הסיבות לחוסר שביעות הרצון מוצדקות או שאולי הן רק פרשנויות סובייקטיביות ומוגזמות של המציאות.

האם באמת יש צורך לצאת מהלופ של חוסר שביעות הרצון?

אליעד כהן מסביר שאין בהכרח צורך לצאת מה"לופ" הזה. תחילה יש לבדוק האם באמת יש בעיה בלופ הזה, כלומר, אולי התחושה הזו שהכל רע היא דווקא האמת האובייקטיבית. הוא מדגיש שכדי להבין זאת, צריך לשאול שאלות מהותיות: האם באמת יש במציאות משהו שטוב מוחלט שיכול למלא את האדם, או שאולי כל דבר שיבחר יתגלה כבעל חסרונות משלו?

איך לחקור בצורה נכונה את הרצונות שלי?

אליעד מדגיש שכשאדם אומר שהוא לא רוצה דבר מסוים ולא רוצה את ההיפך שלו, עליו לבדוק האם הסיבות לרצונות או לשנאות האלה הן מחויבות או שאולי הן רק תוצאה של הנחות יסוד מוטעות. אליעד מסביר שכשאדם אומר "אני לא רוצה לעבוד כי אני מרגיש מצומצם, " הוא למעשה אומר "אני רוצה את תחושת החופש." אם כך, נשאלת השאלה, מדוע גם תחושת החופש לא מספקת אותו? האדם מגיע למסקנה שגם בחופש יש צמצום, כי אולי יש בו תחושה של חוסר תכלית או שעמום.

האם אפשר באמת לא לרצות שום דבר וגם לא את ההיפך שלו?

אליעד נותן דוגמה נוספת לגבי זוגיות: האדם אומר שהוא לא רוצה להיות בזוגיות כי זה גורם לו לתחושת מגבלה, אך בו בזמן הוא לא רוצה להיות לבד כי הבדידות מפריעה לו. לכאורה זה סותר, אבל אליעד מסביר שזו סתירה רק לכאורה. כאשר האדם בוחן לעומק, הוא יגלה שהסיבות לכל אחת מהתחושות האלה הן שונות. הוא לא רוצה להיות לבד כי הוא מרגיש חוסר מסוים, והוא לא רוצה להיות בזוגיות כי הוא מרגיש תחושת הגבלה. כלומר, האדם בעצם לא רוצה את החסרונות הספציפיים בכל מצב, אבל הוא כן רוצה את היתרונות של כל מצב...