מה לעשות כשמרגישים אשמה על אונס? איך לסלוח לעצמך?

בהרצאה הזו, אליעד כהן עוסק בשאלה של איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית בעקבות חוויית אונס, וכיצד ניתן לסלוח לעצמך. הוא פותח את השיחה בשאלה אם שמעתם על מישהי שחוותה אונס והאשימה את עצמה. השאלה הזו נוגעת לשאלה הרחבה יותר כיצד אדם יכול להרגיש שהוא היה אחראי, באופן כלשהו, למקרה של אונס. לפעמים, נשים מסוימות חוות תחושת אשמה בשל הדרך בה נהגו במצבים מסוימים, כמו אם הן לא צעקו או לא התנהגו בצורה כראויה לדעתן.

הדיון עוסק בכך שאדם שחווה טראומה כזו, במיוחד אישה אחרי אונס, עשוי לחשוב שהאחריות למעשה היתה על כתפיה. התחושה הזו של אשמה מובילה לעיתים לשנאה עצמית, שבה האדם שונא את עצמו על כך ש"לא התנהג כראוי" בסיטואציה. אליעד מציע לחשוב האם זה לא היה קורה אם לאדם היה ביטחון עצמי גבוה יותר או אם הוא היה מגיב אחרת בסיטואציה.

בהמשך, הוא מדבר על איך האשמה העצמית לא בהכרח מוצדקת. לדעת אליעד, התהליך הזה של האשמה העצמית יוצר "כלא מחשבתי", שבו האדם לא מצליח להימנע מהכאב הפנימי ומהרגשות השליליים. הוא מציע גם לעסוק בפרספקטיבה משפטית: אם מישהו נתבע על אונס, המערכת המשפטית תעסוק בהוכחות ובראיות, ואם לא הייתה הסכמה במודע, אין מקום לאשמה כלפי הקורבן. אם אדם לא הסכים לכך באופן פעיל, הוא לא אחראי למה שקרה.

אליעד מציע שיטה של חקירה עצמית: מה אם לא היית מאשים את עצמך...

מה לעשות כשמרגישים אשמה על אונס? איך לסלוח לעצמך?

בהרצאה, אליעד דן בסוגיה של רגשות אשם ושנאה עצמית בעקבות חוויית אונס, והקושי שבסליחה עצמית. נניח מישהי שחוותה אונס, השאלה היא כיצד היא עלולה להאשים את עצמה בעקבות האירוע, ובכך להרגיש תחושת אשמה ושנאה עצמית.

המרצה פתח בשאלה אם שמעתם פעם על מישהי שחוותה אונס ומאשימה את עצמה. הוא מסביר שאדם שחווה טראומה כזו עשוי להרגיש שהוא היה אחראי בדרך כלשהי למקרה, ובכך להאשים את עצמו על ההתנהלות שלו. לעיתים, נשים מסוימות מרגישות שהן "שדדו את עצמן" או שהן לא נהגו בצורה נכונה במצבים מסוימים.

בהמשך, אליעד פתח דיון על האשמה העצמית, והאם היא מוצדקת או לא. כשמישהי מאשימה את עצמה, היא חווה לא רק את האשמה, אלא גם שנאה עצמית. תהליך זה מוביל למצב של "הכלא המחשבתי", שבו האדם לא מצליח לצאת מהכאב והרגשות השליליים. אליעד מציע לקחת דוגמה ולבדוק את המקרה מנקודת מבט אחרת: האם יתכן שהיא לא האשימה את עצמה אם היה לה ביטחון עצמי גבוה יותר? או אם הייתה מגיבה אחרת?

כחלק מהסימולציה, הוא מציין כי היו יכולים להיות מקרים שבהם התנהגות אחרת היתה מונעת את האונס, אך בשום פנים ואופן אין לטעון שמישהו אשם במצב כזה, לא משנה מה קרה לפני. לדוגמה, הבחורה שזעזעה את עצמה על כך שלא צעקה או לא נזהרה מספיק - זו לא אשמתה. האשמה עצמית רק מחמירה את התחושות שלה.

בהמשך, אליעד הציע לגשת לנושא מנקודת מבט משפטית. אם נניח שמישהו נתבע על אונס, תהליך המשפט יעסוק בהוכחות ובראיות, ואם לא הייתה הסכמה במודע, לא ניתן להאשים את הקורבן בהתרחשות. הוא מדבר על חוויית העונש במצבים חברתיים, ומסביר שמאוד קל למצוא את עצמנו מאשימים את אחרים או את עצמנו, אבל חשוב להבין שהקורבן לא אשם במעשה שנעשה לו.

נראה...