טיפולי המרה בעד ונגד, שינוי נטייה מינית, שינוי העדפה מינית, שינוי משיכה מינית, איסור טיפולי המרה, טיפול בנטיות הפוכות, הומוסקסואליות, זהות מגדרית, לשנות נטייה מינית, לשנות העדפה מינית, לשנות משיכה מינית, סקס, מיניות, גנטיקה
מהם טיפולי המרה והאם הם באמת אפשריים?
טיפולי המרה הם טיפולים שנועדו לשנות נטייה מינית של אדם, בדרך כלל מהומוסקסואליות (משיכה מינית לבני אותו המין) להטרוסקסואליות (משיכה מינית לבני המין השני). המטרה היא להפוך אדם הומוסקסואל לסטרייט, כלומר, למישהו שיימשך מינית רק לאנשים מהמין השני.
אליעד כהן מסביר שטיפולי המרה מעוררים מחלוקת קשה בין שתי קבוצות עיקריות בחברה, והוא מציע גישה שלישית ומאוזנת יותר.
מי הם שני הצדדים הקיצוניים בוויכוח על טיפולי המרה?
ישנן שתי קבוצות קיצוניות המתייחסות לטיפולי המרה:
מדוע לדעת אליעד דווקא אנשים המתנגדים לטיפולי המרה זקוקים לטיפול המרה בעצמם?
אליעד אומר באופן הומוריסטי אך חד - משמעי, שדווקא לשתי הקבוצות האלה נדרש "טיפול המרה":
אליעד מדגיש את החשיבות בהבחנה בין שתי נקודות:
האם ניתן לשנות נטייה מינית והאם המשיכה המינית גנטית?
אליעד מסביר לעומק מדוע הטענה שנטייה מינית היא "גנטית" או "מולדת" ואינה ניתנת לשינוי היא שגויה לחלוטין. לדבריו:
אליעד מסביר שאנשים מסוימים, בעיקר כאלה שמרגישים רע עם עצמם או לא שלמים עם המשיכה המינית שלהם, יעדיפו להאמין שאין שום אפשרות לשנות את עצמם. הם טוענים שזה מולד ובלתי ניתן לשינוי, כי ככה קל להם יותר להתמודד עם תחושת הקונפליקט הפנימי.
לדבריו, אותם אנשים מתנגדים בתוקף לטיפולי המרה כיוון שהאפשרות שמשיכה מינית כן ניתנת לשינוי פוגעת בתחושת הביטחון שלהם.
איך בפועל ניתן לשנות משיכה מינית לפי אליעד?
אליעד מפרט באופן מעמיק את הדרך לשינוי משיכה מינית:
אליעד מודה שלפעמים טיפולי המרה עשויים להוביל לדיכאון או אובדנות, אך הוא מדגיש שזה יכול לקרות בכל תחום אחר שבו אדם חווה כישלון או אכזבה. אנשים מתאבדים גם בעקבות הפסדים כספיים, פרידות רומנטיות, או תחושת כישלון בחיים. אי אפשר לאסור משהו רק בגלל שיש אנשים שיכולים להיפגע נפשית ממנו.
לדעתו, במקום לאסור טיפולי המרה, יש לחנך אנשים להבין שהם לא חייבים כלום מבחינה מינית או מכל בחינה אחרת, וכך להקטין את הסיכוי למשברים נפשיים.
האם אליעד ממליץ לעבור טיפולי המרה?
אליעד ממליץ על סוג אחד של "טיפול המרה" בלבד:
הוא ממליץ לכל אדם - בין אם הוא הומוסקסואל, סטרייט, או כל דבר אחר - להשתחרר מהתחושה שהוא "חייב" להיות בעל נטייה מסוימת. הוא לא ממליץ לאדם לנסות בכוח להמיר את עצמו לנטייה אחרת, אלא להגיע למצב של חופש מוחלט בבחירת ההעדפות המיניות שלו.
אליעד מבהיר שהמטרה העליונה היא שהאדם יהיה חופשי לחלוטין ויבחר מרצונו החופשי מי ומה הוא רוצה להיות.
טיפולי המרה הם טיפולים שנועדו לשנות נטייה מינית של אדם, בדרך כלל מהומוסקסואליות (משיכה מינית לבני אותו המין) להטרוסקסואליות (משיכה מינית לבני המין השני). המטרה היא להפוך אדם הומוסקסואל לסטרייט, כלומר, למישהו שיימשך מינית רק לאנשים מהמין השני.
אליעד כהן מסביר שטיפולי המרה מעוררים מחלוקת קשה בין שתי קבוצות עיקריות בחברה, והוא מציע גישה שלישית ומאוזנת יותר.
מי הם שני הצדדים הקיצוניים בוויכוח על טיפולי המרה?
ישנן שתי קבוצות קיצוניות המתייחסות לטיפולי המרה:
- הקבוצה הראשונה חושבת שהומוסקסואליות היא בעיה, הפרעה או אפילו מחלת נפש שיש "לתקן". האנשים האלה רוצים לכפות טיפולי המרה על אנשים הומוסקסואלים.
- הקבוצה השנייה מתנגדת בתוקף לטיפולי המרה מכל סוג שהוא וטוענת שאין אפשרות אמיתית לשנות נטייה מינית, ולכן יש לאסור כל ניסיון כזה באופן גורף.
מדוע לדעת אליעד דווקא אנשים המתנגדים לטיפולי המרה זקוקים לטיפול המרה בעצמם?
אליעד אומר באופן הומוריסטי אך חד - משמעי, שדווקא לשתי הקבוצות האלה נדרש "טיפול המרה":
- אלה החושבים שנטייה הומוסקסואלית היא מחלה - צריכים להפוך לנורמליים ולהבין שאין שום דבר לא לגיטימי במשיכה מינית לבני אותו מין.
- אלה הטוענים באופן גורף שאין אפשרות לשנות נטייה מינית - צריכים להבין שגם העדפות מיניות, כמו כל העדפה אחרת, ניתנות לשינוי אם האדם עצמו מעוניין בכך.
אליעד מדגיש את החשיבות בהבחנה בין שתי נקודות:
- הוא מסכים שלגיטימי לאסור שיטות טיפול בעייתיות, אלימות או מסוכנות, כמו מכות חשמל או עינויים. אולם אם המדינה אוסרת על טיפול בשיטות כאלה, עליה לאסור זאת בכל סוג של טיפול פסיכולוגי ולא רק בטיפולי המרה.
- לעומת זאת, הוא מתנגד לכך שיאסרו על שיחות טיפוליות, דיאלוג או שכנוע בין שני אנשים בוגרים. לטענתו, זו פגיעה חמורה בחופש הבחירה וחופש הביטוי של האדם.
האם ניתן לשנות נטייה מינית והאם המשיכה המינית גנטית?
אליעד מסביר לעומק מדוע הטענה שנטייה מינית היא "גנטית" או "מולדת" ואינה ניתנת לשינוי היא שגויה לחלוטין. לדבריו:
- משיכה מינית משתנה לאורך החיים אצל אנשים רבים. למשל, אדם יכול להימשך בגיל צעיר לסוג מסוים של אנשים ובגיל מאוחר יותר להשתנות לחלוטין.
- משיכה מינית מושפעת מגורמים פסיכולוגיים, חברתיים, ונפשיים רבים, ולכן היא אינה גנטית בלבד.
- הוא מדגיש שמשיכה מינית היא העדפה, בדיוק כמו כל העדפה אחרת, וניתן לשנות אותה לחלוטין אם האדם מעוניין בכך.
אליעד מסביר שאנשים מסוימים, בעיקר כאלה שמרגישים רע עם עצמם או לא שלמים עם המשיכה המינית שלהם, יעדיפו להאמין שאין שום אפשרות לשנות את עצמם. הם טוענים שזה מולד ובלתי ניתן לשינוי, כי ככה קל להם יותר להתמודד עם תחושת הקונפליקט הפנימי.
לדבריו, אותם אנשים מתנגדים בתוקף לטיפולי המרה כיוון שהאפשרות שמשיכה מינית כן ניתנת לשינוי פוגעת בתחושת הביטחון שלהם.
איך בפועל ניתן לשנות משיכה מינית לפי אליעד?
אליעד מפרט באופן מעמיק את הדרך לשינוי משיכה מינית:
- קודם כל, על האדם להבין מה נותנת לו המשיכה המינית מבחינה רגשית ונפשית - איזה צורך או רצון פנימי היא ממלאת אצלו.
- לאחר מכן, אפשר למצוא דרכים אחרות לקבל את אותה תחושה טובה שהמשיכה המינית מעניקה, או לחלופין להחליש או לשנות אותה באמצעות הבנת הגורמים שיצרו אותה.
- לדוגמה, גבר שנמשך לגברים כי זה נותן לו תחושת גבריות, יכול למצוא דרך אחרת להרגיש גברי בלי קשר למשיכה מינית.
- למעשה, שינוי משיכה מינית הוא רק סוג אחד מתוך אינספור שינויים נפשיים שהאדם מסוגל לעשות אם הוא באמת מבין את עצמו.
אליעד מודה שלפעמים טיפולי המרה עשויים להוביל לדיכאון או אובדנות, אך הוא מדגיש שזה יכול לקרות בכל תחום אחר שבו אדם חווה כישלון או אכזבה. אנשים מתאבדים גם בעקבות הפסדים כספיים, פרידות רומנטיות, או תחושת כישלון בחיים. אי אפשר לאסור משהו רק בגלל שיש אנשים שיכולים להיפגע נפשית ממנו.
לדעתו, במקום לאסור טיפולי המרה, יש לחנך אנשים להבין שהם לא חייבים כלום מבחינה מינית או מכל בחינה אחרת, וכך להקטין את הסיכוי למשברים נפשיים.
האם אליעד ממליץ לעבור טיפולי המרה?
אליעד ממליץ על סוג אחד של "טיפול המרה" בלבד:
הוא ממליץ לכל אדם - בין אם הוא הומוסקסואל, סטרייט, או כל דבר אחר - להשתחרר מהתחושה שהוא "חייב" להיות בעל נטייה מסוימת. הוא לא ממליץ לאדם לנסות בכוח להמיר את עצמו לנטייה אחרת, אלא להגיע למצב של חופש מוחלט בבחירת ההעדפות המיניות שלו.
אליעד מבהיר שהמטרה העליונה היא שהאדם יהיה חופשי לחלוטין ויבחר מרצונו החופשי מי ומה הוא רוצה להיות.
- האם נטייה מינית היא גנטית?
- איך נוצרת משיכה מינית?
- טיפולי המרה בעד ונגד
- איך לשנות משיכה מינית?
- חופש בחירה וזהות מינית
מהם טיפולי המרה?
טיפולי המרה הם תהליך שמטרתו לשנות את הנטייה המינית של אדם, בדרך כלל מהומוסקסואליות להטרוסקסואליות. הרעיון הבסיסי הוא לקחת אדם שנמשך לאנשים בני מינו ולנסות להפוך אותו לכזה שיימשך רק לאנשים מהמין השני.
מדוע יש הסבורים שיש לבצע טיפולי המרה לשתי קבוצות אנשים?
יש הטוענים שיש צורך לבצע טיפולי המרה לשתי קבוצות שונות:
1. אלה שסבורים שנטייה מינית הומוסקסואלית היא מחלת נפש או בעיה שיש לפתור בכפייה.
2. אלה שטוענים באופן גורף שאי אפשר כלל לשנות נטייה מינית ושאסור לנסות לשנות אותה בשום אופן.
יש הרואים בקבוצה הראשונה "משוגעים" בשל הדעה ש"הומוסקסואליות היא הפרעה" שיש לטפל בה בכפייה, ואילו הקבוצה השנייה נתפסת כ"משוגעים" משום שהם שוללים לחלוטין את האפשרות שאדם יוכל לשנות משהו בהעדפותיו המיניות, גם אם הוא בוחר בכך מרצונו החופשי.
האם אפשר לאסור טיפולי המרה בחוק?
עולה טענה כי לא הגיוני לאסור בחוק על שיחות או על ניסיונות טיפוליים שבמהותם הם דיאלוג בין שני אנשים בוגרים ובהסכמה. הרעיון הוא שאם אדם בוגר מעוניין למצוא דרך לשנות את הנטייה המינית שלו, או להגביר או להחליש אותה, לא נכון לאסור עליו לקבל עזרה או ייעוץ.
מה לגבי הגבלות על קטינים ושיטות כפייה?
יש היגיון בכך שהחוק יגן על קטינים מפני טיפולים פולשניים או כפייתיים, כולל טיפולי המרה. באותו אופן, אין להסכים למעשי אלימות, עינויים או שיטות אחרות (כמו מכות חשמל) גם כלפי בוגרים, בדיוק כפי שלא מקובל להשתמש באותן שיטות לשום מטרה טיפולית אחרת. אם השיטה עצמה אינה מוסרית או בטוחה, יש לאסור עליה בכל הטיפולים, ללא קשר למטרתם.
מדוע חלק טוענים שלא ניתן לשנות נטייה מינית?
יש הטוענים שהנטייה המינית נקבעת "מלידה" ואי אפשר לשנותה. עבור חלק מהאנשים זו דרך להתמודד עם עצמם: אם אין אפשרות לשנות משהו שאינם אוהבים, קל יותר להכיל זאת ולומר שזו גזירת גורל. אך לגישה זו מתנגדים אלה שטוענים שגם בהעדפות מיניות, כמו בהרגלים אחרים, אפשר לחולל שינוי אם אדם באמת מבקש זאת.
כיצד תהליכים נפשיים יכולים להשפיע על המשיכה המינית?
משיכה מינית נובעת משילוב סיבות רגשיות, נפשיות וחברתיות. היא עשויה להשתנות עם הגיל, עם הניסיון ועם נסיבות החיים. אדם יכול להימשך למאפיינים מסוימים בגיל צעיר, ואז לגלות שהעדפותיו משתנות בבגרותו. יש הסבורים שכל מה שמוגדר "העדפה מינית" ניתן לשינוי, באופן חלקי או מלא, אם מבינים את הסיבות שגורמות לאדם לחפש תחושה טובה בדרך מסוימת, וכאשר מוצאים חלופות רגשיות או נפשיות למלא את אותה תחושה.
מדוע אנשים מסוימים מתנגדים לעצם הרעיון של שינוי נטייה מינית?
יש אנשים שחווים נטייה מינית מסוימת, אך מרגישים קונפליקט פנימי. במקרים מסוימים הם מתקשים לשנות את המצב ומעדיפים להאמין שלא ניתן כלל להשתנות. כך הם מסירים מעצמם את הצורך להתמודד או לנסות לחולל שינוי. אחרים מתנגדים לטיפולי המרה כי הם רואים בהם סוג של כפייה המלווה באמירות פוגעניות, או חוששים שזה יגרום לאנשים דיכאון ואף נטיות אובדניות. אולם יש הטוענים שהתאבדויות או דיכאון יכולים להיגרם מאינספור סיבות, ואין זה מוצדק לאסור על שיח או טיפול מרצון רק משום שיש אנשים שעלולים להגיע למשבר.
איך מתייחסים לחברה הדתית ולחברה החילונית בנושא?
בחברה הדתית יש אמונה שלפיה אסור לאדם לעבור על מצוות מסוימות, ולכן חלק מהרבנים רואים בהומוסקסואליות הפרה של ההלכה. הם מציעים דרכים שונות (כמו לימוד, תפילה ו"שטיפת מוח" דתית) על מנת לעצור משיכות מיניות אסורות לדעתם. בחברה החילונית נעשות לעתים "שטיפות מוח" אחרות, למשל הסברה שצריך להיות מוצלח מאוד בעבודה, או להשיג הישגים כלכליים וחברתיים גבוהים. בשני המקרים, אנשים שסוטים מהנורמה עלולים לחוות דיכאון או רצון לוותר על החיים, משום שאין להם פתרון והם מרגישים "לא בסדר".
מה המסקנה הסופית לגבי טיפולי המרה?
המסקנה היא שלא הגיוני לאסור על אנשים בוגרים לנסות לשנות או להתאים את נטייתם המינית בדרך של שיחה או ייעוץ, אם הם בוחרים בכך מרצונם החופשי וללא כפייה או שימוש בשיטות אלימות. מצד שני, אין לכפות טיפולים כאלה על אף אחד, ובטח שלא על קטינים. מעבר לכך, נטען שכל אדם יכול לבחור אם ומתי הוא רוצה לשנות את העדפותיו המיניות, מאחר שהמשיכה המינית מושפעת מגורמים נפשיים ופנימיים שונים. יש מי שיבחר להישאר בהעדפה המינית שלו כפי שהיא, ויש שיבקש לשנותה מסיבותיו האישיות. הרעיון הוא לאפשר את חופש הבחירה, אבל גם להקפיד שלא משתמשים באמצעים פוגעניים או באילוץ.
טיפולי המרה הם תהליך שמטרתו לשנות את הנטייה המינית של אדם, בדרך כלל מהומוסקסואליות להטרוסקסואליות. הרעיון הבסיסי הוא לקחת אדם שנמשך לאנשים בני מינו ולנסות להפוך אותו לכזה שיימשך רק לאנשים מהמין השני.
מדוע יש הסבורים שיש לבצע טיפולי המרה לשתי קבוצות אנשים?
יש הטוענים שיש צורך לבצע טיפולי המרה לשתי קבוצות שונות:
1. אלה שסבורים שנטייה מינית הומוסקסואלית היא מחלת נפש או בעיה שיש לפתור בכפייה.
2. אלה שטוענים באופן גורף שאי אפשר כלל לשנות נטייה מינית ושאסור לנסות לשנות אותה בשום אופן.
יש הרואים בקבוצה הראשונה "משוגעים" בשל הדעה ש"הומוסקסואליות היא הפרעה" שיש לטפל בה בכפייה, ואילו הקבוצה השנייה נתפסת כ"משוגעים" משום שהם שוללים לחלוטין את האפשרות שאדם יוכל לשנות משהו בהעדפותיו המיניות, גם אם הוא בוחר בכך מרצונו החופשי.
האם אפשר לאסור טיפולי המרה בחוק?
עולה טענה כי לא הגיוני לאסור בחוק על שיחות או על ניסיונות טיפוליים שבמהותם הם דיאלוג בין שני אנשים בוגרים ובהסכמה. הרעיון הוא שאם אדם בוגר מעוניין למצוא דרך לשנות את הנטייה המינית שלו, או להגביר או להחליש אותה, לא נכון לאסור עליו לקבל עזרה או ייעוץ.
מה לגבי הגבלות על קטינים ושיטות כפייה?
יש היגיון בכך שהחוק יגן על קטינים מפני טיפולים פולשניים או כפייתיים, כולל טיפולי המרה. באותו אופן, אין להסכים למעשי אלימות, עינויים או שיטות אחרות (כמו מכות חשמל) גם כלפי בוגרים, בדיוק כפי שלא מקובל להשתמש באותן שיטות לשום מטרה טיפולית אחרת. אם השיטה עצמה אינה מוסרית או בטוחה, יש לאסור עליה בכל הטיפולים, ללא קשר למטרתם.
מדוע חלק טוענים שלא ניתן לשנות נטייה מינית?
יש הטוענים שהנטייה המינית נקבעת "מלידה" ואי אפשר לשנותה. עבור חלק מהאנשים זו דרך להתמודד עם עצמם: אם אין אפשרות לשנות משהו שאינם אוהבים, קל יותר להכיל זאת ולומר שזו גזירת גורל. אך לגישה זו מתנגדים אלה שטוענים שגם בהעדפות מיניות, כמו בהרגלים אחרים, אפשר לחולל שינוי אם אדם באמת מבקש זאת.
כיצד תהליכים נפשיים יכולים להשפיע על המשיכה המינית?
משיכה מינית נובעת משילוב סיבות רגשיות, נפשיות וחברתיות. היא עשויה להשתנות עם הגיל, עם הניסיון ועם נסיבות החיים. אדם יכול להימשך למאפיינים מסוימים בגיל צעיר, ואז לגלות שהעדפותיו משתנות בבגרותו. יש הסבורים שכל מה שמוגדר "העדפה מינית" ניתן לשינוי, באופן חלקי או מלא, אם מבינים את הסיבות שגורמות לאדם לחפש תחושה טובה בדרך מסוימת, וכאשר מוצאים חלופות רגשיות או נפשיות למלא את אותה תחושה.
מדוע אנשים מסוימים מתנגדים לעצם הרעיון של שינוי נטייה מינית?
יש אנשים שחווים נטייה מינית מסוימת, אך מרגישים קונפליקט פנימי. במקרים מסוימים הם מתקשים לשנות את המצב ומעדיפים להאמין שלא ניתן כלל להשתנות. כך הם מסירים מעצמם את הצורך להתמודד או לנסות לחולל שינוי. אחרים מתנגדים לטיפולי המרה כי הם רואים בהם סוג של כפייה המלווה באמירות פוגעניות, או חוששים שזה יגרום לאנשים דיכאון ואף נטיות אובדניות. אולם יש הטוענים שהתאבדויות או דיכאון יכולים להיגרם מאינספור סיבות, ואין זה מוצדק לאסור על שיח או טיפול מרצון רק משום שיש אנשים שעלולים להגיע למשבר.
איך מתייחסים לחברה הדתית ולחברה החילונית בנושא?
בחברה הדתית יש אמונה שלפיה אסור לאדם לעבור על מצוות מסוימות, ולכן חלק מהרבנים רואים בהומוסקסואליות הפרה של ההלכה. הם מציעים דרכים שונות (כמו לימוד, תפילה ו"שטיפת מוח" דתית) על מנת לעצור משיכות מיניות אסורות לדעתם. בחברה החילונית נעשות לעתים "שטיפות מוח" אחרות, למשל הסברה שצריך להיות מוצלח מאוד בעבודה, או להשיג הישגים כלכליים וחברתיים גבוהים. בשני המקרים, אנשים שסוטים מהנורמה עלולים לחוות דיכאון או רצון לוותר על החיים, משום שאין להם פתרון והם מרגישים "לא בסדר".
מה המסקנה הסופית לגבי טיפולי המרה?
המסקנה היא שלא הגיוני לאסור על אנשים בוגרים לנסות לשנות או להתאים את נטייתם המינית בדרך של שיחה או ייעוץ, אם הם בוחרים בכך מרצונם החופשי וללא כפייה או שימוש בשיטות אלימות. מצד שני, אין לכפות טיפולים כאלה על אף אחד, ובטח שלא על קטינים. מעבר לכך, נטען שכל אדם יכול לבחור אם ומתי הוא רוצה לשנות את העדפותיו המיניות, מאחר שהמשיכה המינית מושפעת מגורמים נפשיים ופנימיים שונים. יש מי שיבחר להישאר בהעדפה המינית שלו כפי שהיא, ויש שיבקש לשנותה מסיבותיו האישיות. הרעיון הוא לאפשר את חופש הבחירה, אבל גם להקפיד שלא משתמשים באמצעים פוגעניים או באילוץ.
- נטייה מינית והעדפות מיניות
- חופש בחירה וחופש ביטוי
- התמודדות עם דיכאון וחרדה
- השפעת הסביבה החברתית על האדם
- שיטות טיפול נפשי ורגשי