שאלה: מה היא קנאה ומה היא רכושנות?

אליעד: למה האדם נמצא בכלל בזוגיות? כי הוא רוצה להרגיש טוב עם עצמו, ובתוך הזוגיות הוא מרגיש יותר טוב עם עצמו.

לאדם יש אפשרות במוח שלו להיות בלי שום שיפוטיות ובלי שום תנאים. פירושו שהוא לא מבדיל בין טוב לרע, ואם אין טוב ורע אז אין שלי ולא שלי, אין רוצה ולא רוצה ואז אין שום קשרים רגשיים, ואז אין קנאה ואין רכושנות.

ככול שיש לך פחות שיפוטיות, אתה פחות מקנא, פחות רוצה להידמות, ופחות רכושני, כל הקשרים הרגשיים חלשים.

מה זה קנאה? הרצון להיות כמו, אני מקנא באיקס, אני רוצה להיות כמו איקס.

בזוגיות המילה רכושנות היא די ברורה, במובן של את שייכת לי, אתה חווה דבר כרכוש שלך.

מה זה קנאה בזוגיות? אתה מקנא לה, מה זה אומר? שאם היא מדברת עם מישהו אחר, אז אני חושב שהיא שייכת למישהו אחר, ואז אתה מקנא בו על זה שהיא דברה איתו, ואז אתה כועס עליה שהיא גורמת לך לקנא בו. ואז לא אומרים אני מקנא בו, אלא אומרים אני מקנא לך, מקנא בגללה.

קנאה - יש משהו שאני רוצה ואין לי.

נחזור להתחלה, ילד קטן בגיל אפס כמעט ואין לו מוטיב של רכושנות וגם אין לו קנאה, כי אין לו את המוטיב של הטוב והרע. למה אני אומר ילד בגיל אפס, כי החיים האלו יש בהם טוב ורע, כל החיים מושתתים על טוב ורע, והחיים זה לא לפי ילד בגיל אפס.

הרעיון הוא שבזוגיות יש שתי אפשרויות של קשר רגשי.

יש אפשרות אחת שאתה מקבל את עצמך בלי תנאים, אז ממילא אתה לא תקנא, כי אתה אוהב את עצמך בכל מקרה ואתה לא תחשוב שאשתך רכוש שלך, כי אתה אוהב את עצמך בכל מקרה, ואז מה יקרה? אתה לא תצטרך את אשתך.

זה אומר שכול הרעיון של זוגיות זה בעצם שהאדם מכניס לעצמו למוח, איתו יהיה לי יותר טוב מאשר בלעדיו.

קשר רגשי ותלות רגשית הולכים ביחד, ככול שהקשר הרגשי חזק יותר כך התלות גדולה יותר. ככול שאתה קשור יותר למשהו ריגשית, ככה הוא משפיע יותר על הרגשות שלך, ואז אתה הופך להיות תלוי ריגשית, וכך תפגע יותר.

תלות ריגשית יוצרת למעשה את הקינאה והרכושנות. אבל אם בין שני בני זוג לא תהיה קנאה, זה גם אומר שאין ביניהם שום אהבה. ככול שהאדם פחות אוהב את הדבר, ככה הוא פחות מקנא אם מישהו ישיג אותו במקומך.

וכוכל שאתה אוהב את הדבר, אז מחויב שאתה תרצה שהוא יהיה רק שלך, לכן קנאה היא הכרחית.

קנאה יכולה להיות גם כאשר אישה רואה שאתה משקיע יותר מידי בעבודה שלך ואז היא מקנאת לך, למה אתה אוהב את העבודה יותר ממני?

ואם נקצין את זה עוד יותר, כי צריך להבין את השורש, בזוגיות הצפייה הבסיסית של כל אחד מבני הזוג זה, לקבל שביעות רצון מלאה מהאדם שאיתו אתה באינטרקציה. כל פעם שאני רואה את החברה שלי, אני רוצה להיות שבע רצון, מאושר במאה אחוז, זה באידיאל.

האדם בזוגיות גם רוצה להרגיש שאוהבים אותו. ונגיד שהגבר סתם מצחצח את הנעלים שלו, בתת מודע הבחורה מקנאת, למה הוא השקיע את האנרגיה שלו בצחצוח הנעלים ולא השקיע את האנרגיה הזאת בי?

האדם בתת המודע שלו רוצה להרגיש יחודי וגם בלעדיות. בעיקרון האדם בכלל רוצה להיות אלוהים ושכולם ישתחוו לו כל היום, והוא לא יכול להשיג את זה ולכן הוא רוצה מישהו אחד שישתחווה לו כל היום. ואם הוא לא משיג את זה בזוגיות אז הוא מביא ילדים שישתחוו לו.

אפילו אני מקנא לכל אחד מכאן, אני אסביר. יש את העולם האמיתי של מה שקורה לי בראש ועליו אנחנו לא מדברים. יש את העולם המוחלט ששם שום דבר לא משנה, ויש את העולם היחסי שברגע שאני בא לכאן יש לי ציפיות מהאנשים, לדוגמה אם אני מדבר ואתה משחק עם הפלאפון, זה פוגע בי, זה כמו סוג של רכושנות, ואפילו של קנאה, למה הוא נותן תשומת לב לפלאפון ולא לי?

במודל המקורי האדם בתת מודע שלו היה מעדיף לקבל תשומת לב במאה אחוז מהאנשים ושכול העולם יהיה דרוך, שמה שהוא רוצה שיקרה.

גם כשהגבר פותח את הטלויזיה האישה מקנאה, היא לא תגיד שהיא מקנאה בטלויזיה אבל היא תמצא שקר אחר לעטוף אותו במשהו. אבל זה באמת סוג של קנאה. אם ניקח את זה לקיצון, כל אדם רוצה שישקיעו בו מאה אחוז, אם אתה מול אדם לא קרוב אתה לא מצפה ממנו לכלום, אך אם אתה מול בת זוג אתה מצפה שהיא תשקיע בך. ואז כל פעולה שהיא עושה לא עבורך, זה סוג של קנאה. למה זה חשוב, כי ברגע שמשקיעים בך אתה חווה שאוהבים אותך, משקיעים בך, אתה יחודי וכו'.

ולכן היכן שיש קשר ריגשי צריכה להיות קנאה בצורה מסויימת.

יש פה עלות מול תועלת, ככול שמישהי מקנאה בך יותר כך הסיכוי שהיא תעזוב אותך קטן יותר, וככול שהיא יותר רכושנית כלפיך כך הסיכוי שתנטוש אותך קטן, כי היא לא תרצה לעזוב אותך.

יכול להיות שהיא תתהפך, אבל קנאה זה שאתה לא רוצה להפרד מהדבר.

אם זה לא רכוש שלי, אז לא אכפת לי שיקחו אותו. אבל אם אני אומר, זה שלי, אני לא רוצה שיקחו אותו, אז זוהי רכושנות.

בהתחלה שיש קנאה זה מוצא חן בעיני שני בני הזוג, זה נותן סוג של טעם, כאילו הוא רוצה אותי, זה אפילו נחמד. אני שלך ואת שלי, רכושנות, אבל רכושנות טובה.

ככול שיותר אנשים רוצים את מה שיש לך, כך זה גורם לך לחשוב שמה שיש לך שווה יותר.

מצד אחד האנשים רוצים שיקנאו בהם, וכאשר כן מקנאים בהם, הם שואלים, מדוע מקנאים בי? אם לא יקנאו בי, אני ארגיש נחותה, מה אף אחד לא רוצה להיות כמוני? ואם יקנאו בי, אני אשאל, מה הם לא מפרגנים לי? את לובשת שמלה יפה, כדי להוציא להם את העיניים, וכאשר הם מקנאים את מתפלאה למה הם לא מפרגנים לך. האדם עצמו לא סגור עם עצמו.

בהתחלה שיש קנאה וקצת רכושנות במערכת יחסים אז זה טוב ונחמד, ואפילו כדאי לתחזק את זה, שאת רוצה שהגבר יהיה רק שלך ולא ילך לאחרות.

והשאלה היא מה עושים כאשר זה יוצא מפרופורציות?

למעשה זה דורש ממך לתת מאה אחוז עבור האדם השני, והבשורה הרעה היא שאפילו אם תתן מאה אחוז זה לא יספק אותו, ואפילו לעצמך אתה לא יכול לתת מאה אחוז, אז איך תתן למישהו אחר?

והפיתרון לדבר הזה הוא שגורמים לבן זוג השני להבין את עצמו. פשוט לדבר עם הבן זוג שהוא קנאי ללא פרופורציה, לנסות להסביר לו מאיפה נובעת הקנאה.

ולא להסביר לו במובן הרע, שאין לו אימון...