האם כדאי לצאת מהארון או להישאר בארון?

אליעד כהן פותח את ההרצאה בשני סיפורים מרכזיים הקשורים במושג "יציאה מהארון". בסיפור הראשון, מוזכר אדם שיש לו בית ובבית יש ארון. סיפור זה מובא במסגרת "סיפורי פוגי", ואליעד מציין שהסיפור קיים שם, אף שלא ברור אם הוא אמיתי או מטאפורי. הסיפור השני עוסק באדם שחי ב"ארון" במובן של הסתתרות של זהות מינית, כלומר, הומוסקסואל שמנהל חיים כפולים ומסתיר את נטייתו המינית. הוא נמצא במצוקה קשה ומגיע עד לרצון להתאבד, כיוון שאינו יכול לשאת את החיים בהסתרה ואת הקונפליקט הפנימי. בסופו של דבר, אותו אדם יוצא מהארון, והתוצאות עשויות להיות שונות: חייו עשויים להשתפר או להפוך קשים יותר, או שילוב של השניים.

מהן האפשרויות העומדות בפני אדם שחי בארון?

אליעד מדגיש ששאלת היציאה מהארון היא כללית יותר ומתאימה למצבים שונים בחיים: החל מאדם שמנהל רומן סודי בזמן נישואים, דרך טרנסקסואלים שמסתירים את זהותם, ועד מרגלים כפולים שחיים חיים של הסתרה. השאלה העיקרית שעומדת בפני אדם כזה היא האם כדאי לו להישאר בארון או לצאת ממנו, ומהן ההשלכות של כל בחירה כזו.

איך לעזור לאדם להרגיש נוח לצאת מהארון?

כדי לסייע לאדם שמתלבט לגבי היציאה מהארון, אליעד מציע כמה צעדים ברורים:

• תחילה, לבדוק עם האדם ממה הוא מפחד. יש לברר מה הוא חושש שיקרה במידה וייצא מהארון, ואז לבדוק האם החששות הללו וודאיים. ייתכן שהדברים שהוא חושש מהם כלל לא יקרו בפועל.
• אם החששות יתממשו, יש להראות לאותו אדם שגם זה לא סוף העולם. כלומר, גם במקרה הגרוע ביותר, אפשר ללמוד להתמודד עם המציאות החדשה ולהרגיש שלמות גם בה.
• בנוסף, כדאי שהאדם יהיה מוכן גם למקרה בו מישהו אחר יוציא אותו מהארון נגד רצונו. על האדם להרגיש שלם עם האפשרות הזו, כדי להקטין את עוצמת הפחד.

האם להישאר בארון זאת אפשרות לגיטימית?

אליעד מדגיש כי האפשרות להישאר בארון גם היא לגיטימית לחלוטין. הוא מביא כדוגמה את המהות האינסופית של המציאות, או את "אלוהים", שלעולם לא יוצא לגמרי מהארון, כי ברגע שייצא לגמרי, כבר לא יהיה אינסופי. כמו כן, הוא מסביר שההסתרה וההימנעות מגילוי מלא עשויות להיות חלק טבעי ולגיטימי מהקיום. אפשר לעזור לאדם להגיע למצב שבו הוא מרגיש בנוח עם העובדה שהוא מחזיק סוד לתמיד, בלי תחושת לחץ או מצוקה מהסתרתו.

מהי יציאה מהארון בכיוון ההפוך?

אליעד מציע גם אפשרות שלישית: לצאת מהארון בכיוון הפוך. הרעיון הוא להראות לאדם שהוא לא חייב להיות שום דבר ספציפי, לא חייב להגדיר עצמו כהומוסקסואל או סטרייט או בשום דרך אחרת. צריך לעזור לו להבין שההגדרה העצמית אינה הכרחית או מוחלטת, אלא רק אופציה אפשרית. האדם יכול לגלות שהוא בכלל לא חייב להימשך מינית לאף אחד, יכול להיות "א - מיני", או אולי לשנות את תפיסתו לגבי מיניות.

אליעד מבהיר שאין הכוונה להכריח אותו לשנות את נטייתו המינית, אלא רק לפתוח עבורו אפשרויות חדשות ומגוונות שהוא לא חשב עליהן קודם. החופש האמיתי נמצא בכך שהאדם לא מרגיש מחויב לשום זהות מוגדרת או שום בחירה מסוימת.

מהו החופש האמיתי בשאלת היציאה מהארון?

המסר המרכזי של אליעד הוא שהחופש האמיתי לא נמצא בהכרח בעצם היציאה מהארון או בהכרח בעצם ההישארות בו, אלא ביכולת להגיע למצב פנימי שבו האדם לא מרגיש מחויב לשום אפשרות מסוימת. החופש הוא לא להיות כבול לאף הגדרה חברתית, לא להרגיש לחוץ מהתגובה של הסביבה, ולא להרגיש הכרח לשנות או להסתיר את מי שאתה. ברגע שהאדם מגיע למצב שבו הוא מרגיש בנוח גם לצאת וגם לא לצאת מהארון, ובמקביל מבין שגם הוא לא חייב להגדיר את עצמו בשום צורה - הוא מגיע לחופש אמיתי.

בסופו של דבר, אליעד מציע שבמצב של חופש כזה, האדם יכול פשוט לבחור מה שמתחשק לו, או אפילו לא לבחור בכלל ולבצע החלטה אקראית, ללא פחד מהתוצאות. זהו החופש המוחלט שאליו ניתן להגיע, חופש שבו האדם אינו מוגדר ואינו מוגבל על ידי זהות מינית או כל זהות אחרת.

איך מתחיל הסיפור על האיש והארון בסיפורי פוגי?

ש: מהו בעצם הסיפור שמוזכר בתחילת הדברים?

ת: בתחילת הדברים מסופר על איש שיש לו בית, ובבית יש ארון. זה חלק מסיפור מסוים שמסופר בתוך סיפורי פוגי. נשאלת השאלה אם אכן קיים סיפור כזה בסיפורי פוגי או לא, אבל לכאורה מדובר בסיפור על ארון שנמצא בתוך בית של איש, וזהו כנראה סיפור אחד מני רבים שנכלל במסגרת שנקראת "סיפורי פוגי". יש אפשרות שאולי הסיפור באמת קיים, ואולי הוא רק דימוי כלשהו, אך לטענת המספר, הסיפור על הארון מופיע ב"סיפורי פוגי".

האם באמת קיים סיפור כזה על הארון בסיפורי פוגי?

ש: האם הסיפור הזה על הארון באמת נמצא בסיפורי פוגי?

ת: נטען שהסיפור הזה אכן קיים בסיפורי פוגי ושיש באמת סיפור על ארון מסוים. יחד עם זאת, לא ברור עד כמה הוא קיים במציאות או שמדובר בסיפור דמיוני. כך או כך, הסיפור מוזכר כ"סיפור הארון" הראשון, שבו מדברים כביכול על ארון שנמצא בבית של איש. בין אם הוא אמיתי ובין אם הוא מטפורי, זהו הרקע לסיפור הראשון שהוזכר.

מהו סיפור הארון בהקשר של נטייה מינית?

ש: נשמע שיש סיפור נוסף על "הארון". במה הוא עוסק?

ת: בסיפור השני על "הארון", הכוונה היא לתופעה שבה אדם נמצא "בארון" במובן שהוא מסתיר נטייה מינית מסוימת. לדוגמה, אדם הומוסקסואל שחי חיים כפולים, מסתיר את נטייתו המינית, וחווה מצוקה רגשית קשה מאוד בגלל חייו הסודיים. הוא מרגיש שהוא רוצה לצאת מהארון, אך חושש מההשלכות - חברה, משפחה, דחייה או שיפוט. אותו אדם מגיע למצב של רצון למות או להתאבד, כי הוא כבר לא יכול לשאת את ההסתרה המתמשכת, ואינו יודע אם יציאה מהארון תשפר את מצבו או אולי תגרום לו לקשיים נוספים.

ש: האם אותו אדם בסיפור אכן יוצא מהארון?

ת: נטען שהוא אכן יוצא מהארון, ולאחר יציאתו מהארון, הדבר יכול להוביל לתוצאות מגוונות: אולי זה עשה לו טוב, אולי זה עשה לו רע, אולי גם וגם, אבל כך או אחרת הוא בחר לצאת. הרעיון המרכזי הוא שהוא חשק בחופש, הוא לא רצה להמשיך לחיות בהכחשה ובהסתרה, אך ההתלבטות גדולה: מה עדיף - להמשיך לחיות בארון ולא לחשוף את עצמו, או לצאת מהארון עם כל ההשלכות האפשריות?

מילות מפתח משולבות: נטייה מינית, לצאת מהארון, הומוסקסואל, חיים כפולים, פחד, הסתרה.

כיצד ניגשים לשאלת היציאה מהארון?

ש: מה השאלה המרכזית שעומדת בפני אדם שחי בארון?

ת: השאלה היא האם האידיאל עבור אותו אדם הוא לצאת מהארון, או שמא להישאר בו. הדבר יכול לחול על מגוון תחומים, ולא רק על זהות מינית: זה יכול להיות אדם שמנהל רומן כשהוא נשוי, מרגל שמשתמש בזהות בדויה, אדם טרנסקסואל שלא חשף זאת, אדם שיש לו סוד גדול אחר שהוא מסתיר. כולם שואלים את עצמם: האם עדיף להיחשף או להמשיך להסתתר?

ש: מה ההמלצה או מה סוג העזרה שאפשר לתת לאדם שמתלבט אם לצאת מהארון?

ת: לפי ההסבר, הדבר הראשון שחשוב הוא שלאדם תהיה היכולת לבחור בחופשיות, בלי להרגיש שהוא "חייב" לצאת או "חייב" להישאר. כלומר, יש רצון לעזור לו לחוות תחושת שחרור פנימית שתאפשר לו לחוש טוב בכל אחת מהאפשרויות. הדגש הוא: לא חובה לצאת מהארון, לא חובה להישאר בארון, אלא לסייע לאדם להגיע למצב שבו שתי האפשרויות מרגישות לו מותרות ושוות בערכן, כך שהוא לא יפחד מאף אחת מהן ולא ירגיש כלוא.

האם אפשר לעזור לאדם להתמודד עם פחד מפני יציאה מהארון?

ש: איך אפשר לעזור למי שפוחד לצאת מהארון?

ת: אחת הדרכים היא לבדוק איתו מה הוא חושש שיקרה אם ייצא. לשאול: "מה אתה מפחד שיקרה אם תצא מהארון?". אחר כך עוברים על כל הדברים שהוא חושש מהם ובודקים אם באמת בטוח שהם יקרו. ואם יקרו, מראים לו שגם אז זה לא בהכרח נורא כמו שהוא חושב, או שייתכן שזה נורא, אבל אולי ניתן להתמודד עם זה. הרעיון הוא לפוגג את הפחד בהסבר שגם אם ייקרה התרחיש הגרוע ביותר, עדיין אפשר ללמוד לקבל את המציאות ולהרגיש איתה שלמות מסוימת.

ש: האם החשש תמיד בהכרח יתממש?

ת: לא בהכרח. לפעמים אנשים מפחדים מתגובה חברתית, משפחתית או אחרת, אבל המציאות עשויה להיות שונה. לכן בשלב ראשון עוזרים לאדם לראות שהפחד לא תמיד מגשים את עצמו, ובשלב שני עוזרים לו להבין שגם אם יתגשם, אפשר לפתח גישה שמרגישה שלמות גם עם זה.

האם כדאי גם לשקול את האפשרות להישאר בארון?

ש: למה לחשוב על להישאר בארון אם זה נראה כואב ומגביל?

ת: המסר הוא שלא בהכרח כדאי לצאת מהארון בכל מחיר. יכול להיות מצב שבו אדם נשאר בארון, מסתיר את הסוד שלו לנצח, ואף על פי כן מרגיש שלם, כי הוא מגיע למצב של הבנה ושליטה רגשית. הוא מצליח להכיל את העובדה שיש לו סוד, ואינו מרגיש מחויב לחשוף אותו. אפשר ואף רצוי לעזור לו להרגיש נינוח ושלם גם במצב של "הישארות בארון", אם זה מה שמתאים לו.

ש: יש דוגמה לכך שמישהו חי כל ימיו בארון ואף פעם לא יצא?

ת: כן. מובאת דוגמה של אלוהים ושל מהות המציאות: הטענה היא שיש מהות אינסופית של המציאות, שמצויה "בארון", במובן שאינה מתגלה במלואה. ברגע שהיא מתגלה, היא כבר לא באמת המהות האינסופית, כי אז היא נפרדת מעצם האינסופיות שלה. לכאורה היא תמיד "מסתירה את עצמה" בעולם המוגבל שאנו חווים. זוהי דוגמה לכך שמשהו עצום ורחב מאין כמוהו - ממשיך להישאר "בארון" ואף פעם לא יוצא משם לגמרי, וזו גם אפשרות לגיטימית של הקיום.

מה הקשר בין המהות האינסופית של המציאות לבין ארון סגור?

ש: מדוע בכלל להשוות בין אדם שמסתיר נטייה מינית לבין מהות אינסופית של מציאות?

ת: ההשוואה באה להדגיש שממש כמו שהמהות האינסופית של המציאות "מסתתרת" ואינה מתגלה לגמרי, כך אדם יכול לבחור להמשיך להסתיר את סודו לנצח. אפשר לראות שההסתרה אינה בהכרח דבר שלילי. היא יכולה להיות חלק מהקיום התקין של אותו אדם, אם הוא שלם איתה. בדומה, אפשר לומר שהיציאה לאור היא לא תמיד הכרחית כדי להרגיש שלם בחיים. יש המון סיבות ומצבים שבהם ההסתתרות עשויה להתאים למי שבוחר בכך.

האם ניתן לפקפק בעצם הנטייה המינית ולצאת מהארון בצורה הפוכה?

ש: למה מתכוונים ביציאה מהארון בצורה הפוכה?

ת: הכוונה היא לעזור לאדם להבין שהוא לא באמת חייב להיות מי שהוא חושב שהוא. כלומר, אם אדם חושב שהוא "חייב להיות הומוסקסואל" וההתלבטות היחידה היא אם לצאת מהארון או לא, אפשר לברר איתו אם הוא בכלל בטוח שהוא הומוסקסואל, או אם המחויבות הזאת לעצמו היא אכן הכרחית ומוחלטת. הרעיון הוא לפתוח אפשרות שבו אדם יבין שהוא לא חייב להגדיר את עצמו דווקא בצורה אחת. אולי הוא גם לא חייב לקיים יחסי מין בכלל (יכול להיות "א - מיני"), אולי הוא יכול לשנות את התפיסה שלו לגבי משיכה מינית, ואולי הכל פתוח בפניו.

ש: האם זה אומר שצריך להכריח אותו לא להיות הומוסקסואל?

ת: לא. זה לא אומר שחייבים לשנות את הזהות המינית שלו, אלא רק להרחיב את האופק ולהראות לו אפשרות שבה הוא לא מחויב להיות שום דבר. הוא לא מחויב להישאר בארון, הוא לא מחויב לצאת מהארון, הוא לא מחויב בכלל להיות הומוסקסואל או סטרייט. האידיאל הוא שיהיה לו חופש מוחלט לבחור, מבלי להיכבל לרעיון אחד נוקשה שמגביל אותו.

מהו החופש האמיתי בבחירה לצאת או להישאר בארון?

ש: מה בעצם אמור להיות החופש הסופי של האדם בסיפור הזה?

ת: החופש האמיתי הוא לא בהכרח עצם היציאה מהארון או עצם ההישארות בו. החופש הוא להגיע למצב שבו האדם אינו מרגיש מחויב לעשות שום דבר מסוים, ואף אפשרויות לא מכריחות אותו. אם הוא רוצה לצאת - הוא יכול לבחור בזה בלי פחד, ואם הוא רוצה להישאר - הוא יכול גם בזה בלי חשש. במצב כזה, ניתן לו גם הכלי לבדוק אם הוא בכלל רוצה להיות הומוסקסואל, סטרייט, מרגל או כל דבר אחר. החופש טמון ביכולת להיות שלם עם כל אחת מהבחירות ולהרגיש שאף בחירה לא כובלת אותו.

ש: איך מסכמים את כל הדבר?

ת: בסופו של דבר, הרעיון הוא שאם אדם מרגיש בנוח עם שתי האפשרויות (לצאת או לא לצאת מהארון) וגם מרגיש שהוא לא חייב בכלל להיות בקטגוריה זו או אחרת של נטייה מינית או זהות מסוימת - אז יש לו חופש מלא. הוא לא נהיה תלוי באישור של הסביבה, ולא נאלץ להסתיר משהו בכאב. הוא פשוט בוחר מרצונו החופשי באיזה צעד לנקוט, ואף יכול לבחור שלא לבחור. ואם לא יודע מה להחליט, אפשר פשוט לעשות אן דן דינו או כל דרך אחרת - כי הוא כבר לא מרגיש מחויב, ואין לו פחד מהתוצאות. זהו החופש הגדול ביותר שאפשר לשאוף אליו: לא להיות כפוף לשום הגדרה פנימית ולא לשום הסתרה חיצונית.