למה הדבר הכי מפחיד בעולם הוא לרצות להיכנס לגן עדן?

הדבר הכי מפחיד בעולם, לפי אליעד, הוא להגיע למצב שבו האדם עומד מול גן העדן שלו, מול הדבר שהוא הכי רוצה, ולהעז לרצות להיכנס אליו. אליעד משתמש במטאפורה של "גן עדן" כדי להסביר מצב שבו אדם מזהה משהו מסוים שברור לו לחלוטין שאם יהיה לו את אותו הדבר, הוא יהיה מאושר ושלם במאה אחוז. כשאדם רואה את ה"גן עדן" שלו, לכאורה זו חוויה נפלאה ומלאת שמחה, כי האדם חושב: "סוף סוף מצאתי את מה שכל חיי חיפשתי".

אבל אז מגיע רגע האמת והאדם חייב לומר לעצמו ולסביבה: "אני רוצה להיכנס לגן עדן הזה". הפעולה הזאת של לרצות להיכנס לגן עדן היא, על פי אליעד, הדבר המפחיד ביותר בעולם, כי עצם ההכרזה "אני רוצה את זה" יוצרת אפשרות ממשית לכישלון. האדם חייב לקחת סיכון שאולי הוא לא יוכל להיכנס לגן העדן שהוא כל כך רוצה, ואז הוא יחווה את הסבל הכי גדול שניתן לדמיין.

מדוע הסיכון להיכשל מפחיד יותר מהרצון להצליח?

כשאדם עומד מול מה שהוא הכי רוצה, יש לו שתי אפשרויות: לנסות להשיג את הדבר או להימנע בכלל מלנסות. אם האדם לא ינסה להיכנס, הוא בוודאות לא יצליח, אבל לפחות לא יחווה אכזבה גדולה מדי. לעומת זאת, אם הוא ינסה להיכנס וייכשל, הוא יחווה סבל הרבה יותר חזק - כי הוא כבר אמר לעצמו במפורש שהוא רוצה את זה, והוא יודע בדיוק מה הוא מפסיד.

לדוגמה, אליעד מביא את הסיפור של משה רבנו, שרצה להיכנס לארץ ישראל, אבל לא אפשרו לו להיכנס. לא משנה אם הסיפור הזה אמיתי או רק מטאפורה, מה שחשוב הוא שמשה הגיע ממש עד לשערי הארץ, רצה להיכנס אליה - ונכשל. האכזבה שלו הייתה גדולה יותר מאשר אם בכלל לא היה מבקש להיכנס.

למה קשה כל כך להתחיל עם בחורה שרוצים אותה באמת?

אליעד מקשר את הרעיון של פחד להיכנס לגן עדן לנושא הפחד להתחיל עם בחורה. הוא מסביר שקל מאוד לגבר לפנות לבחורה שהוא לא ממש מעוניין בה. אבל ברגע שגבר רואה בחורה שהוא באמת רוצה אותה - הוא נכנס לחרדה עצומה. מדוע? כי הפחד הגדול שלו הוא שידחה על ידה. כל עוד הוא לא ניגש אליה, הוא יכול לשקר לעצמו ולהאמין שאילו היה ניגש אליה, היא הייתה רוצה אותו. אבל ברגע שהוא ניגש והיא דוחה אותו, הוא כבר לא יכול להמשיך לשקר לעצמו. האמת הכואבת גלויה - הוא רצה אותה, ניסה להשיג אותה, ונכשל.

אליעד מסביר שזה בדיוק אותו עיקרון כמו הפחד להיכנס לגן עדן. כשאדם מנסה להשיג משהו שהוא מאוד רוצה, הוא מסתכן בכישלון כואב. הסיכון הזה הוא מה שגורם לרוב האנשים לא להעז אפילו לנסות.

מה המשמעות הפרקטית של פחד מהצלחה ופחד מכישלון?

כדי להצליח בחיים, מסביר אליעד, חייבים לרצות להצליח, אבל לרצון הזה יש מחיר: אם תרצה להצליח, אתה גם תסבול מאוד אם לא תצליח. ככל שאתה רוצה משהו יותר, כך הכישלון יהיה כואב יותר. לכן, רוב האנשים מעדיפים לא לקחת את הסיכון, ובוחרים "להצליח בערך" או "להצליח מעט". הם נמנעים מלרצות באמת ובמלוא הכוח, כי הם יודעים שבמקרה של כישלון הם יסבלו סבל עצום.

אליעד מדגיש שהמחסום המרכזי להצלחה הוא לא חוסר יכולת, אלא פחד עמוק לרצות משהו מאוד. כדי להיכנס לגן עדן שלך, אתה חייב להעז לרצות אותו באופן מוחלט, אבל בכך אתה פותח את עצמך לסיכון הגדול ביותר: לאכזבה, לדחייה ולכאב של הכישלון.

למה אנשים פוחדים באמת לרצות משהו?

אנשים פוחדים באמת לרצות משהו כי הם יודעים שבתוך הרצון החזק טמון הסיכון לאכזבה בלתי נסבלת. הרצון עצמו הופך להיות גורם מאיים, והאפשרות לכישלון הופכת להיות כל כך מאיימת שהאדם מעדיף לוותר מראש על החלום. במובן הזה, הרצון להצליח והפחד להיכשל הם שני צדדים של אותו מטבע.

לכן, אליעד מסביר שצריך להיות מודעים לפחד הזה. אדם חייב להבין שהדרך היחידה להשיג באמת את מה שהוא רוצה היא להעז להיכנס לגן העדן שלו, ולומר לעצמו במפורש "זה מה שאני רוצה". מצד שני, צריך לזכור שתמיד יש סיכון ממשי לכישלון.

כיצד מתמודדים עם הפחד מכישלון?

אליעד מציין שבסופו של דבר צריך ללמוד להתמודד עם הפחד מכישלון. האדם צריך לקבל על עצמו את העובדה שכדי להצליח באמת, הוא חייב להעז לקחת את הסיכון הגדול ביותר - הסיכון לרצות מאוד, לנסות בכל הכוח, ואולי להיכשל. ההבנה של הפחד הזה היא המפתח להצלחה אמיתית.