והפעם ננתח את הסיטואציה הבאה, איך הכי נכון לנסח משפט מסוים, במידה ורוצים לשכנע מישהו במשהו?
והמשפט הולך כך: "אני פונה אליך רק כי אני יודע שהבקשה שלי לא תפגע אפילו לא טיפה באינטרסים שלך".
והשאלה היא, האם נכון או לא נכון להוסיף את המילה "רק"? האם נכון לומר "אני פונה אליך כי אני יודע שהבקשה שלי לא תפגע אפילו לא טיפה באינטרסים שלך", בלי המילה "רק", או שנכון לומר "אני פונה אליך רק כי אני יודע שהבקשה שלי לא תפגע אפילו לא טיפה באינטרסים שלך". באיזה ניסוח יש יותר סיכוי שהבן אדם יקבל את הבקשה שלך?
אז אם כבר יש לך תשובה, הרי שאולי אתה לא חכם במיוחד. כי אתה לא מבין עדיין את הסיטואציה עד הסוף, כדי לדעת מה ואיך נכון לנסח את המשפט.
ולכן נסביר עוד יותר טוב את הסיטואציה.
אז הסיטואציה היא כזאת:
1 - נניח שאתה מבקש ממישהו הלוואה.
2 - נניח גם שהוא מבקש ממך 3 מסמכים, כדי שהוא יאשר לך את ההלוואה וילווה לך כסף.
3 - נניח גם שהמסמך השלישי שהוא מבקש ממך, זה אישור כלשהו שהוא מתבסס עליו כדי להבין שאתה תחזיר לו את הכסף.
4 - נניח גם שהמלווה יכול להפעיל שיקול דעת ולהחליט האם ואילו מסמכים הוא מבקש ממך.
5 - נניח גם שאתה רוצה לבקש ממנו שהוא יאשר לך את ההלוואה, בלי לצרף את המסמך השלישי הנ"ל.
6 - נניח גם שלדעתך המלווה יכול לסמוך עליך שתחזיר לו את הכסף ושהוא לא יפגע מכך שאתה לא תביא לו את המסמך השלישי.
7 - נניח גם שאתה יודע שאם המלווה יחשוב שהוא יידפק מכך שהוא לא מבקש ממך את המסמך השלישי, הרי שהוא לא יאשר לך לא להביא את המסמך השלישי.
8 - נניח גם שאתה לא רוצה לצרף את המסמך השלישי, מכל מיני סיבות שונות.
עכשיו, אתה כותב לו מכתב בקשה שהוא יוותר לך על המסמך השלישי. ואתה מבקש ממנו לא להביא את המסמך השלישי. ואז המכתב הולך בערך כך: "אני מבקש לא לצרף את המסמך השלישי, כי מסיבה 1-2-3..." ואז אתה רוצה לסיים את המכתב בניסוח של: "אני פונה אליך כי אני יודע שהבקשה שלי לא תפגע אפילו לא טיפה באינטרסים שלך". והשאלה היא, איך יותר נכון לנסח כדי לשכנע את הצד השני לקבל את הבקשה שלך, האם נכון לנסח: "אני פונה אליך רק כי אני יודע שהבקשה שלי לא תפגע אפילו לא טיפה באינטרסים שלך" או בלי המילה "רק".
אז איזה ניסוח יותר משכנע? עם או בלי המילה "רק"?
ואסביר למה לכאורה כן הגיוני להוסיף את המילה "רק". אז אנחנו מניחים שהבן אדם השני, לא יאשר את הבקשה אא"כ הוא יהיה בטוח שהבקשה לא תפגע באינטרסים שלו. במילים אחרות, אנחנו מניחים שהאדם השני יאשר את הבקשה, רק אם הוא יהיה בטוח שהבקשה לא תפגע באינטרסים שלו. ולכן לכאורה נראה הגיוני להדגיש לו, שהבקשה לא תפגע באינטרסים שלו, כדי שהוא יאשר את הבקשה.
ולכן אם נדגיש את המילה "רק", דהיינו, "אני פונה אליך רק משום שהבקשה לא תפגע באינטרסים שלך", הרי שזה מגדיל את הסיכוי שגם האדם השני יחשוב שהבקשה לא תפגע באינטרסים שלו ויאשר את הבקשה. לכן הגיוני לכתוב את המילה רק.
סיבה נוספת שהגיוני להוסיף את המילה רק, היא משום שמי שמקבל את הבקשה יכול לחשוב שלא אכפת לך מהאינטרסים שלו ושאתה דואג רק / גם לאינטרסים שלך על חשבון האינטרסים שלו. ולכן הגיוני להדגיש, שגם לך אכפת קודם כל מהאינטרסים של הצד השני. ולכן תכתוב, שאתה פונה אליו, רק כי אתה יודע שהבקשה שלך לא תפגע באינטרסים שלו. כדי שהוא לא יחשוב שלא אכפת לך מהאינטרסים שלו וכולי.
ולכן הגיוני שהניסוח יהיה: "אני פונה אליך רק כי אני יודע שהבקשה שלי לא תפגע אפילו לא טיפה באינטרסים שלך". גם עם הדגשה נוספת של "אפילו לא טיפה". כדי:
1 - לשכנע את האדם השני שהבקשה לא תפגע בו אפילו לא טיפה.
2 - כדי לגרום לו להבין, שקודם כל אכפת לך ממנו ואתה קודם כל דואג אך ורק לאינטרסים של האדם השני.
ועד כאן היו סיבות למה לומר את המילה "רק".
אבל זאת לא האמת. והאמת היא שעדיף לנסח בלי המילה "רק" ועדיף גם לנסח בלי המילים "אפילו לא טיפה". וצריך לחשוב בדיוק ההפך ממה שכתבתי קודם. ואני אסביר למה.
בעיקרון צריכים לעשות הפרדה בין מה הבן אדם השני צריך לחשוב כדי לאשר את הבקשה, לבין מה שצריכים לכתוב בטקסט. דהיינו, הטענה שאומרת ש 1 - האדם השני צריך לחשוב שהוא לחלוטין לא יפגע מהבקשה שלך, כדי שהוא יאשר את הבקשה, היא אמת. 2 - גם הטענה שאומרת שכדאי מאוד שהאדם השני יחשוב שאתה לא חושב רק על עצמך ושאתה קודם כל חושב על האינטרס שלו, גם הטענה הזאת היא אמת.
יהיה גם נכון לומר, 3 - שאם האדם השני יחשוב במוח שלו שאתה פונה אליו רק כי הבקשה שלך לא תפגע בו, אז יש יותר סיכוי שהוא יאשר את הבקשה שלך. גם הטענה הזאת היא אמת.
אבל מי שיודע לעשות לעומק ניתוח סיבתיות, יודע שהסיבה לא מחייבת את התוצאה ושהמסקנה שלכאורה מתבקשת, שהיא לכתוב את מה שאתה רוצה שהאדם השני יחשוב ושאם הוא יחשוב את זה, הוא יאשר את הבקשה שלך, הטענה הזאת היא לא אמת. ואסביר למה.
זה נכון שאנחנו רוצים שמישהו יחשוב X. זה גם נכון שאם הוא יחשוב X הוא יאשר את הבקשה שלנו. אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים לכתוב לו את X כמו שהוא בצורה מפורשת.
כי צריכים לעשות הפרדה, בין מה הוא צריך לחשוב כדי לאשר את הבקשה שלנו, לבין איך שהוא יפרש את מה שאנחנו נכתוב לו. ויתכן, שאם נכתוב לו בדיוק את מה שהוא צריך לחשוב, אדרבה זה יגרום לו לחשוב בדיוק את ההפך, של מה שאנחנו רוצים שהוא יחשוב.
דהיינו, יתכן לדוגמה, שגם אם האמת היא שהבקשה שלך באמת לחלוטין בשום אופן לא פוגעת באינטרסים שלו, הרי שאם תכתוב לו את זה שחור על גבי לבן, זה יגרום לו לחשוב בטעות, שהבקשה שלך כן פוגעת באינטרסים שלו, דווקא בגלל שכתבת לו שהיא לא פוגעת באינטרסים שלו.
ואני אסביר:
נניח שאתה מבקש בקשה ממישהו. ונניח שהוא שואל אותך, האם לדעתך הבקשה שלך תפגע באינטרסים שלו. במקרה כזה, הגיוני שתגיד לו שלדעתך הבקשה שלך לא תפגע באינטרסים שלו. כמובן שאם יש לך ראיות והוכחות לכך, אז עדיף שתוכיח את הטענה שלך. גם כי מצד האדם השני, אתה משוחד ויש לך אינטרס לשקר אותו. וגם בגלל זה עדיף לחזק את הדברים שלך עם הוכחות. אבל נניח שאין לך הוכחות לכך, הרי שאם שואלים אותך, אם לדעתך הבקשה שלך תפגע באינטרסים של האדם השני, הגיוני שתגיד שלדעתך הבקשה שלך לא תפגע באינטרסים שלו.
כמו כן, גם הגיוני שכאשר אתה כותב בקשה, אז, הגיוני שתנסה לשכנע את האדם השני, שהבקשה שלך לא תיפגע באינטרסים שלו. אבל עדיין, במקרה הנ"ל אם תכתוב את הניסוח של אני פונה אליך "רק" כי וכולי, זה יגרום ליותר נזק מתועלת. ואני אסביר.
קודם כל אנחנו צריכים לשאול את השאלות הבאות:
מה האמת, האם באמת הבקשה שלך לא תגרום לצד השני לשום נזק? במידה והתשובה היא שכן, שהבקשה לא תגרום לשום נזק. האם יש לך הוכחה לכך? האם אתה יכול להוכיח את הטענה שהבקשה שלך לא תגרום לשום נזק? האם אתה חושב שהאדם השני יבין את ההוכחה שלך? האם אתה חושב שהאדם השני חושב שיש לך הוכחה לדבריך? האם אתה הולך להוכיח את הטענה שלך או רק לטעון אותה?
ועוד אחדד: האם באמת הבקשה שלך לא תגרום לשום נזק כלשהו אפילו לא נזק הקטן ביותר שיש? האם היא אולי מגדילה את הסיכוי שיהיה נזק? האם בוודאות של מאה אחוז שלא יהיה נזק? האם גם אם הבקשה שלך לא בוודאות תגרום לנזק, אולי עדיין עדיף שלא לאשר את הבקשה שלך?
אולי אם תביא את המסמך השלישי, זה מגדיל את הסיכוי שלא יהיה נזק, למרות שאם לא תביא אותו, אז לא בהכרח שיגרם נזק?
עד כאן שאלות, במידה ואתה חושב שלא יגרם נזק בוודאות.
עכשיו ננסה להתבונן מעוד זווית. האם באמת אתה מבקש את הבקשה להקל עליך ולא להביא את המסמך השלישי, באמת רק בגלל שלדעתך המסמך השלישי מיותר ולא מביא שום תועלת? האם זאת האמת כל האמת ורק האמת? האם יש לך עוד אינטרסים נוספים שבגללם אתה מבקש את הבקשה שלך? מה אתה חושב שהצד השני חושב לגבי האינטרסים שלך שאתה מבקש את הבקשה שלך? האם לדעתך אם תגיד לו שאתה מבקש רק כי... האם לדעתך הוא יאמין לך ויקבל את הטענה שלך?
עד כאן שאלות שלפיהן צריך לנתח איך לכתוב את הטקסט הנ"ל.
עכשיו, במקרה שלנו הסיטואציה היא כזאת. שהאמת היא שיש לך כמה אינטרסים שאתה מבקש את הבקשה שלך ושהצד שני יודע שיש לך כמה אינטרסים. בפרט כאשר בנוסח הבקשה המלא, אתה לא אומר שאתה מבקש את הבקשה שלך, רק כי המסמך השלישי מיותר לחלוטין, אלא אתה מנמק עוד סיבות למה אתה מבקש את הבקשה שלך.
כמו כן, אתה והצד השני יודעים, שאם תכתוב שאתה מבקש את הבקשה שלך, "רק" כי אתה יודע שהבקשה שלך לא תפגע בצד השני, הרי שהצד השני יחשוב שאתה מבלף אותו ומבלבל את המוח. כי זאת לא האמת ולא הסיבה שמישהו חושב שאתה מבקש את הבקשה שלך.
ולכן, גם אם הצד השני חושב שהטענה שלך נכונה, שהבקשה שלך לא בהכרח תפגע בו, הרי שהוא יודע שזו לא האמת שאתה מבקש את הבקשה שלך, רק כי אתה יודע שהבקשה שלך לא תפגע בו.
נקודה נוספת, במקרה שלנו, האמת היא, שהבקשה שלך, לא בהכרח תפגע באדם השני. אבל בוודאות שהיא תרע קצת את מצבו. דהיינו, בעולם אידיאלי, היה עדיף שלא לאשר את הבקשה שלך. כי המסמך השלישי, מגדיל את הסיכוי לכך שהצד השני לא יפגע. ובלי המסמך השלישי יש יותר סיכוי שהצד השני יפגע. ואתה יודע שגם אתה וגם הצד השני יודעים את זה. ושאם תטען אחרת, יחשבו שאתה רמאי.
כמו כן, במקרה שלנו, אין לך הוכחות כלשהן לטענה שלך. אלא זאת טענה שאתה מצפה שיקבלו אותה אבל היא לא בהכרח נכונה. וגם הצד השני חושב כך.
ולכן במקרה הזה עדיף שלא לכתוב את המילה "רק". דהיינו, למרות שאתה רוצה שהשני יחשוב שהבקשה שלך לחלוטין לא תפגע בו ואך ורק בגלל זה הוא יאשר לך את הבקשה שלך, הרי שעדיף שלא תכתוב את המילה "רק". דהיינו, אל תכתוב "אני פונה אליך רק כי אני יודע שהבקשה שלי לא תפגע אפילו לא טיפה באינטרסים שלך". אלא כן תכתוב "אני פונה אליך כי אני חושב שהבקשה שלי לא תפגע באינטרסים שלך" - במקום: "אני פונה אליךרק כי אני יודע חושב שהבקשה שלי לא תפגע אפילו לא טיפה באינטרסים שלך". כאשר השמטתי גם את המילים "אפילו לא טיפה" וגם במקום "יודע ש" שינית ל"חושב ש". ואני אסביר:
זה נכון שאתה רוצה שהוא יחשוב שהבקשה שלך לחלוטין לא תפגע בו. אבל אם תכתוב שאתה מבקש את הבקשה שלך, רק כי אתה יודע שהבקשה שלך לחלוטין לא תפגע בצד השני, הוא יחשוב שאתה מבלבל את המוח. גם כי הוא יודע שיש לך עוד סיבות לבקשה שלך. וגם כי הוא יודע שאתה לא באמת יודע שהבקשה שלך לא תפגע בו. כל שכן, שאתה לא יודע שהבקשה שלך לחלוטין לא תפגע בו.
ולכן למרות שכן הגיוני לנסות לשכנע את השני, שהבקשה שלך לחלוטין לא תפגע בו ולמרות שהגיוני לנסות לשכנע שמאוד אכפת לך ממנו, הרי שלא הגיוני לומר לו, שאתה מבקש את הבקשה שלך, רק בגלל שאתה יודע שהוא לחלוטין לא יפגע כנ"ל. זה לא הגיוני והוא לא יאמין לך ויתפוס אותך כלא אמין באופן כללי.
ולכן למרות שאתה רוצה שהשני יחשוב שהבקשה שלך לחלוטין לא תפגע בו, הרי שאל תכתוב את זה. כי אין לך הוכחה לך והוא לא יחשוב את זה והוא יחשוב שגם אתה לא חושב את זה, כי הטענה עצמה לא באמת נכונה.
ולכן עדיף לכתוב ניסוח שמצד אחד הוא יותר חלש, אבל מצד שני הוא יותר משכנע.
דהיינו, יותר חלש לכתוב "אני פונה אליך כי אני חושב שהבקשה שלי לא תפגע באינטרסים שלך", שזה ניסוח חלש יותר, כי אתה רק חושב ולא יודע. אתה גם לא אומר שזה רק בגלל זה. ואתה גם לא אומר שהבקשה שלך לחלוטין לא תפגע באינטרס של השני. אבל מצד שני, הניסוח שלך יותר קרוב לאמת בשטח ויותר קרוב למה שהשני יכול לקבל ממך.
דהיינו, אם תכתוב ניסוח פחות משכנע, אז יש יותר סיכוי שהשני יתפוס אותך כאמין. ויקבל את הטענה שלך, שהיא מספיק טובה לצורך העניין. יותר מאשר אם תכתוב ניסוח יותר מידי מוגזם, שאז יש סיכוי שדווקא בגלל זה לא יקבלו את הבקשה שלך.
לסיכום: כאשר מנסחים טקסט, בפרט כאשר הוא חשוב לך וחשובה לך התוצאה וההשפעה של מה שאתה כותב, הרי שצריך וכדאי לשים לב לכל מילה. וצריכים ללמוד לעומק ניתוח סיבתיות ולנתח עובדה ופירוש כדי לדעת להסיק מסקנות נכונות ולא שגויות. ואז מבינים לא לעשות שכנוע יתר ולא לנסות לשכנע יותר מידי וכל המוסיף גורע וכולי. כמו כן בנוסף, כדאי גם לחקור לעומק את הנושא של איך לנסח משפטים וכולי.
והמשפט הולך כך: "אני פונה אליך רק כי אני יודע שהבקשה שלי לא תפגע אפילו לא טיפה באינטרסים שלך".
והשאלה היא, האם נכון או לא נכון להוסיף את המילה "רק"? האם נכון לומר "אני פונה אליך כי אני יודע שהבקשה שלי לא תפגע אפילו לא טיפה באינטרסים שלך", בלי המילה "רק", או שנכון לומר "אני פונה אליך רק כי אני יודע שהבקשה שלי לא תפגע אפילו לא טיפה באינטרסים שלך". באיזה ניסוח יש יותר סיכוי שהבן אדם יקבל את הבקשה שלך?
אז אם כבר יש לך תשובה, הרי שאולי אתה לא חכם במיוחד. כי אתה לא מבין עדיין את הסיטואציה עד הסוף, כדי לדעת מה ואיך נכון לנסח את המשפט.
ולכן נסביר עוד יותר טוב את הסיטואציה.
אז הסיטואציה היא כזאת:
1 - נניח שאתה מבקש ממישהו הלוואה.
2 - נניח גם שהוא מבקש ממך 3 מסמכים, כדי שהוא יאשר לך את ההלוואה וילווה לך כסף.
3 - נניח גם שהמסמך השלישי שהוא מבקש ממך, זה אישור כלשהו שהוא מתבסס עליו כדי להבין שאתה תחזיר לו את הכסף.
4 - נניח גם שהמלווה יכול להפעיל שיקול דעת ולהחליט האם ואילו מסמכים הוא מבקש ממך.
5 - נניח גם שאתה רוצה לבקש ממנו שהוא יאשר לך את ההלוואה, בלי לצרף את המסמך השלישי הנ"ל.
6 - נניח גם שלדעתך המלווה יכול לסמוך עליך שתחזיר לו את הכסף ושהוא לא יפגע מכך שאתה לא תביא לו את המסמך השלישי.
7 - נניח גם שאתה יודע שאם המלווה יחשוב שהוא יידפק מכך שהוא לא מבקש ממך את המסמך השלישי, הרי שהוא לא יאשר לך לא להביא את המסמך השלישי.
8 - נניח גם שאתה לא רוצה לצרף את המסמך השלישי, מכל מיני סיבות שונות.
עכשיו, אתה כותב לו מכתב בקשה שהוא יוותר לך על המסמך השלישי. ואתה מבקש ממנו לא להביא את המסמך השלישי. ואז המכתב הולך בערך כך: "אני מבקש לא לצרף את המסמך השלישי, כי מסיבה 1-2-3..." ואז אתה רוצה לסיים את המכתב בניסוח של: "אני פונה אליך כי אני יודע שהבקשה שלי לא תפגע אפילו לא טיפה באינטרסים שלך". והשאלה היא, איך יותר נכון לנסח כדי לשכנע את הצד השני לקבל את הבקשה שלך, האם נכון לנסח: "אני פונה אליך רק כי אני יודע שהבקשה שלי לא תפגע אפילו לא טיפה באינטרסים שלך" או בלי המילה "רק".
אז איזה ניסוח יותר משכנע? עם או בלי המילה "רק"?
ואסביר למה לכאורה כן הגיוני להוסיף את המילה "רק". אז אנחנו מניחים שהבן אדם השני, לא יאשר את הבקשה אא"כ הוא יהיה בטוח שהבקשה לא תפגע באינטרסים שלו. במילים אחרות, אנחנו מניחים שהאדם השני יאשר את הבקשה, רק אם הוא יהיה בטוח שהבקשה לא תפגע באינטרסים שלו. ולכן לכאורה נראה הגיוני להדגיש לו, שהבקשה לא תפגע באינטרסים שלו, כדי שהוא יאשר את הבקשה.
ולכן אם נדגיש את המילה "רק", דהיינו, "אני פונה אליך רק משום שהבקשה לא תפגע באינטרסים שלך", הרי שזה מגדיל את הסיכוי שגם האדם השני יחשוב שהבקשה לא תפגע באינטרסים שלו ויאשר את הבקשה. לכן הגיוני לכתוב את המילה רק.
סיבה נוספת שהגיוני להוסיף את המילה רק, היא משום שמי שמקבל את הבקשה יכול לחשוב שלא אכפת לך מהאינטרסים שלו ושאתה דואג רק / גם לאינטרסים שלך על חשבון האינטרסים שלו. ולכן הגיוני להדגיש, שגם לך אכפת קודם כל מהאינטרסים של הצד השני. ולכן תכתוב, שאתה פונה אליו, רק כי אתה יודע שהבקשה שלך לא תפגע באינטרסים שלו. כדי שהוא לא יחשוב שלא אכפת לך מהאינטרסים שלו וכולי.
ולכן הגיוני שהניסוח יהיה: "אני פונה אליך רק כי אני יודע שהבקשה שלי לא תפגע אפילו לא טיפה באינטרסים שלך". גם עם הדגשה נוספת של "אפילו לא טיפה". כדי:
1 - לשכנע את האדם השני שהבקשה לא תפגע בו אפילו לא טיפה.
2 - כדי לגרום לו להבין, שקודם כל אכפת לך ממנו ואתה קודם כל דואג אך ורק לאינטרסים של האדם השני.
ועד כאן היו סיבות למה לומר את המילה "רק".
אבל זאת לא האמת. והאמת היא שעדיף לנסח בלי המילה "רק" ועדיף גם לנסח בלי המילים "אפילו לא טיפה". וצריך לחשוב בדיוק ההפך ממה שכתבתי קודם. ואני אסביר למה.
בעיקרון צריכים לעשות הפרדה בין מה הבן אדם השני צריך לחשוב כדי לאשר את הבקשה, לבין מה שצריכים לכתוב בטקסט. דהיינו, הטענה שאומרת ש 1 - האדם השני צריך לחשוב שהוא לחלוטין לא יפגע מהבקשה שלך, כדי שהוא יאשר את הבקשה, היא אמת. 2 - גם הטענה שאומרת שכדאי מאוד שהאדם השני יחשוב שאתה לא חושב רק על עצמך ושאתה קודם כל חושב על האינטרס שלו, גם הטענה הזאת היא אמת.
יהיה גם נכון לומר, 3 - שאם האדם השני יחשוב במוח שלו שאתה פונה אליו רק כי הבקשה שלך לא תפגע בו, אז יש יותר סיכוי שהוא יאשר את הבקשה שלך. גם הטענה הזאת היא אמת.
אבל מי שיודע לעשות לעומק ניתוח סיבתיות, יודע שהסיבה לא מחייבת את התוצאה ושהמסקנה שלכאורה מתבקשת, שהיא לכתוב את מה שאתה רוצה שהאדם השני יחשוב ושאם הוא יחשוב את זה, הוא יאשר את הבקשה שלך, הטענה הזאת היא לא אמת. ואסביר למה.
זה נכון שאנחנו רוצים שמישהו יחשוב X. זה גם נכון שאם הוא יחשוב X הוא יאשר את הבקשה שלנו. אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים לכתוב לו את X כמו שהוא בצורה מפורשת.
כי צריכים לעשות הפרדה, בין מה הוא צריך לחשוב כדי לאשר את הבקשה שלנו, לבין איך שהוא יפרש את מה שאנחנו נכתוב לו. ויתכן, שאם נכתוב לו בדיוק את מה שהוא צריך לחשוב, אדרבה זה יגרום לו לחשוב בדיוק את ההפך, של מה שאנחנו רוצים שהוא יחשוב.
דהיינו, יתכן לדוגמה, שגם אם האמת היא שהבקשה שלך באמת לחלוטין בשום אופן לא פוגעת באינטרסים שלו, הרי שאם תכתוב לו את זה שחור על גבי לבן, זה יגרום לו לחשוב בטעות, שהבקשה שלך כן פוגעת באינטרסים שלו, דווקא בגלל שכתבת לו שהיא לא פוגעת באינטרסים שלו.
ואני אסביר:
נניח שאתה מבקש בקשה ממישהו. ונניח שהוא שואל אותך, האם לדעתך הבקשה שלך תפגע באינטרסים שלו. במקרה כזה, הגיוני שתגיד לו שלדעתך הבקשה שלך לא תפגע באינטרסים שלו. כמובן שאם יש לך ראיות והוכחות לכך, אז עדיף שתוכיח את הטענה שלך. גם כי מצד האדם השני, אתה משוחד ויש לך אינטרס לשקר אותו. וגם בגלל זה עדיף לחזק את הדברים שלך עם הוכחות. אבל נניח שאין לך הוכחות לכך, הרי שאם שואלים אותך, אם לדעתך הבקשה שלך תפגע באינטרסים של האדם השני, הגיוני שתגיד שלדעתך הבקשה שלך לא תפגע באינטרסים שלו.
כמו כן, גם הגיוני שכאשר אתה כותב בקשה, אז, הגיוני שתנסה לשכנע את האדם השני, שהבקשה שלך לא תיפגע באינטרסים שלו. אבל עדיין, במקרה הנ"ל אם תכתוב את הניסוח של אני פונה אליך "רק" כי וכולי, זה יגרום ליותר נזק מתועלת. ואני אסביר.
קודם כל אנחנו צריכים לשאול את השאלות הבאות:
מה האמת, האם באמת הבקשה שלך לא תגרום לצד השני לשום נזק? במידה והתשובה היא שכן, שהבקשה לא תגרום לשום נזק. האם יש לך הוכחה לכך? האם אתה יכול להוכיח את הטענה שהבקשה שלך לא תגרום לשום נזק? האם אתה חושב שהאדם השני יבין את ההוכחה שלך? האם אתה חושב שהאדם השני חושב שיש לך הוכחה לדבריך? האם אתה הולך להוכיח את הטענה שלך או רק לטעון אותה?
ועוד אחדד: האם באמת הבקשה שלך לא תגרום לשום נזק כלשהו אפילו לא נזק הקטן ביותר שיש? האם היא אולי מגדילה את הסיכוי שיהיה נזק? האם בוודאות של מאה אחוז שלא יהיה נזק? האם גם אם הבקשה שלך לא בוודאות תגרום לנזק, אולי עדיין עדיף שלא לאשר את הבקשה שלך?
אולי אם תביא את המסמך השלישי, זה מגדיל את הסיכוי שלא יהיה נזק, למרות שאם לא תביא אותו, אז לא בהכרח שיגרם נזק?
עד כאן שאלות, במידה ואתה חושב שלא יגרם נזק בוודאות.
עכשיו ננסה להתבונן מעוד זווית. האם באמת אתה מבקש את הבקשה להקל עליך ולא להביא את המסמך השלישי, באמת רק בגלל שלדעתך המסמך השלישי מיותר ולא מביא שום תועלת? האם זאת האמת כל האמת ורק האמת? האם יש לך עוד אינטרסים נוספים שבגללם אתה מבקש את הבקשה שלך? מה אתה חושב שהצד השני חושב לגבי האינטרסים שלך שאתה מבקש את הבקשה שלך? האם לדעתך אם תגיד לו שאתה מבקש רק כי... האם לדעתך הוא יאמין לך ויקבל את הטענה שלך?
עד כאן שאלות שלפיהן צריך לנתח איך לכתוב את הטקסט הנ"ל.
עכשיו, במקרה שלנו הסיטואציה היא כזאת. שהאמת היא שיש לך כמה אינטרסים שאתה מבקש את הבקשה שלך ושהצד שני יודע שיש לך כמה אינטרסים. בפרט כאשר בנוסח הבקשה המלא, אתה לא אומר שאתה מבקש את הבקשה שלך, רק כי המסמך השלישי מיותר לחלוטין, אלא אתה מנמק עוד סיבות למה אתה מבקש את הבקשה שלך.
כמו כן, אתה והצד השני יודעים, שאם תכתוב שאתה מבקש את הבקשה שלך, "רק" כי אתה יודע שהבקשה שלך לא תפגע בצד השני, הרי שהצד השני יחשוב שאתה מבלף אותו ומבלבל את המוח. כי זאת לא האמת ולא הסיבה שמישהו חושב שאתה מבקש את הבקשה שלך.
ולכן, גם אם הצד השני חושב שהטענה שלך נכונה, שהבקשה שלך לא בהכרח תפגע בו, הרי שהוא יודע שזו לא האמת שאתה מבקש את הבקשה שלך, רק כי אתה יודע שהבקשה שלך לא תפגע בו.
נקודה נוספת, במקרה שלנו, האמת היא, שהבקשה שלך, לא בהכרח תפגע באדם השני. אבל בוודאות שהיא תרע קצת את מצבו. דהיינו, בעולם אידיאלי, היה עדיף שלא לאשר את הבקשה שלך. כי המסמך השלישי, מגדיל את הסיכוי לכך שהצד השני לא יפגע. ובלי המסמך השלישי יש יותר סיכוי שהצד השני יפגע. ואתה יודע שגם אתה וגם הצד השני יודעים את זה. ושאם תטען אחרת, יחשבו שאתה רמאי.
כמו כן, במקרה שלנו, אין לך הוכחות כלשהן לטענה שלך. אלא זאת טענה שאתה מצפה שיקבלו אותה אבל היא לא בהכרח נכונה. וגם הצד השני חושב כך.
ולכן במקרה הזה עדיף שלא לכתוב את המילה "רק". דהיינו, למרות שאתה רוצה שהשני יחשוב שהבקשה שלך לחלוטין לא תפגע בו ואך ורק בגלל זה הוא יאשר לך את הבקשה שלך, הרי שעדיף שלא תכתוב את המילה "רק". דהיינו, אל תכתוב "אני פונה אליך רק כי אני יודע שהבקשה שלי לא תפגע אפילו לא טיפה באינטרסים שלך". אלא כן תכתוב "אני פונה אליך כי אני חושב שהבקשה שלי לא תפגע באינטרסים שלך" - במקום: "אני פונה אליך
זה נכון שאתה רוצה שהוא יחשוב שהבקשה שלך לחלוטין לא תפגע בו. אבל אם תכתוב שאתה מבקש את הבקשה שלך, רק כי אתה יודע שהבקשה שלך לחלוטין לא תפגע בצד השני, הוא יחשוב שאתה מבלבל את המוח. גם כי הוא יודע שיש לך עוד סיבות לבקשה שלך. וגם כי הוא יודע שאתה לא באמת יודע שהבקשה שלך לא תפגע בו. כל שכן, שאתה לא יודע שהבקשה שלך לחלוטין לא תפגע בו.
ולכן למרות שכן הגיוני לנסות לשכנע את השני, שהבקשה שלך לחלוטין לא תפגע בו ולמרות שהגיוני לנסות לשכנע שמאוד אכפת לך ממנו, הרי שלא הגיוני לומר לו, שאתה מבקש את הבקשה שלך, רק בגלל שאתה יודע שהוא לחלוטין לא יפגע כנ"ל. זה לא הגיוני והוא לא יאמין לך ויתפוס אותך כלא אמין באופן כללי.
ולכן למרות שאתה רוצה שהשני יחשוב שהבקשה שלך לחלוטין לא תפגע בו, הרי שאל תכתוב את זה. כי אין לך הוכחה לך והוא לא יחשוב את זה והוא יחשוב שגם אתה לא חושב את זה, כי הטענה עצמה לא באמת נכונה.
ולכן עדיף לכתוב ניסוח שמצד אחד הוא יותר חלש, אבל מצד שני הוא יותר משכנע.
דהיינו, יותר חלש לכתוב "אני פונה אליך כי אני חושב שהבקשה שלי לא תפגע באינטרסים שלך", שזה ניסוח חלש יותר, כי אתה רק חושב ולא יודע. אתה גם לא אומר שזה רק בגלל זה. ואתה גם לא אומר שהבקשה שלך לחלוטין לא תפגע באינטרס של השני. אבל מצד שני, הניסוח שלך יותר קרוב לאמת בשטח ויותר קרוב למה שהשני יכול לקבל ממך.
דהיינו, אם תכתוב ניסוח פחות משכנע, אז יש יותר סיכוי שהשני יתפוס אותך כאמין. ויקבל את הטענה שלך, שהיא מספיק טובה לצורך העניין. יותר מאשר אם תכתוב ניסוח יותר מידי מוגזם, שאז יש סיכוי שדווקא בגלל זה לא יקבלו את הבקשה שלך.
לסיכום: כאשר מנסחים טקסט, בפרט כאשר הוא חשוב לך וחשובה לך התוצאה וההשפעה של מה שאתה כותב, הרי שצריך וכדאי לשים לב לכל מילה. וצריכים ללמוד לעומק ניתוח סיבתיות ולנתח עובדה ופירוש כדי לדעת להסיק מסקנות נכונות ולא שגויות. ואז מבינים לא לעשות שכנוע יתר ולא לנסות לשכנע יותר מידי וכל המוסיף גורע וכולי. כמו כן בנוסף, כדאי גם לחקור לעומק את הנושא של איך לנסח משפטים וכולי.