האם אפשר להפסיק לחשוב? להיות העד המתבונן, עליסה בארץ הפלאות, לבזבז את הזמן, לנצל את הזמן, שאלת התשה, לשאול למה זה ככה, איך נוצרות מחשבות? למה באמת קשה להיות מאושר?
האם אפשר בכלל להפסיק לחשוב?
אליעד כהן מסביר שאדם אינו יכול באמת להפסיק לחשוב. גם אם נדמה לנו לפעמים שאנחנו לא חושבים, תמיד יש מחשבה ברקע. לדוגמה, בזמן קריאה של ספר נדמה שאנו מתרכזים רק בספר, אבל למעשה קיימת מחשבה נוספת ברקע: מחשבה על עצם הקריאה, מחשבה על הסביבה, מחשבה על כך שאנו קוראים, או אפילו מחשבה על השאלה "האם אני מבין את מה שאני קורא?". אליעד מדגיש שהראש תמיד עסוק במשהו. הוא מביא דוגמה נוספת: כשאנחנו ישנים, לכאורה איננו חושבים באופן פעיל, אבל אם יהיה לנו קר, נרגיש בקור גם בשינה, ולכן אפילו בשינה ישנה חשיבה סמויה, גם אם אנחנו לא מודעים לה במלואה.
מה זה אומר "להיות העד המתבונן"?
אליעד מסביר את הרעיון של "העד המתבונן". לפי רעיון זה, האדם יכול להתבונן על המחשבות שלו מבחוץ, מבלי להזדהות איתן. במקום לחשוב "אני עצוב" או "אני שמח", האדם יכול לראות שיש בתוכו מחשבה של עצבות או של שמחה, וכך להיות במרחק מסוים ממנה. הרעיון של אליעד הוא להראות שככל שאדם מתבונן יותר על מחשבותיו, כך הוא מבין שהוא אינו המחשבות שלו, אלא מעין צופה חיצוני עליהן. זה נקרא "להיות העד המתבונן".
איך נוצרות מחשבות ומה המקור שלהן?
אליעד מציין שהמחשבות מגיעות מתוך התודעה עצמה. לדבריו, האדם אינו יכול לשלוט על עצם הופעת המחשבה, אך הוא יכול להחליף מחשבה אחת באחרת. לדוגמה, אם מופיעה אצלו מחשבה מסוימת, והוא לא מעוניין בה, הוא יכול להחליט לחשוב על משהו אחר במקומה. אך המחשבות עצמן מופיעות מעצמן, ללא שליטת האדם. אליעד נותן דוגמה למצב שבו אדם חושב על דבר מסוים ומחליט להפסיק לחשוב עליו, אבל בפועל, מיד מגיעה מחשבה חדשה. עצם ההחלפה מוכיחה שאנחנו לא שולטים בהופעת המחשבה עצמה, אלא רק יכולים לנסות לנווט אותה.
למה קשה להיות מאושר באמת?
אליעד מסביר שקשה לאדם להיות מאושר באמת בגלל תחושת החיסרון שתמיד נמצאת בתוכו. הוא מתאר מצב בו גם כאשר נדמה לנו שהשגנו את מה שרצינו, תמיד נרגיש שחסר לנו משהו. הדוגמה שהוא נותן היא של אדם שיושב במקום נוח ואמור להרגיש מלא ומאושר, אך מיד הוא שואל את עצמו: "למה אני מרגיש מוגבל?". האדם תמיד מרגיש שמשהו חסר, גם אם זה משהו קטן או לא מוגדר. לדעת אליעד, הקושי האמיתי באושר נובע מכך שתמיד קיים פער בין מה שיש לנו לבין מה שאנחנו רוצים או מצפים שיהיה. אנחנו מבדילים בין המצב המצוי לבין המצב הרצוי, ולכן תמיד נוצרת תחושת חסר.
מה זה אומר להיות העד המתבונן על המחשבות?
הרעיון של "להיות העד המתבונן" מבוסס על ההבנה שהמחשבות הן דבר שניתן להתבונן עליו מבחוץ, כמו סרט או סיפור. האדם הופך להיות "העד", מי שמתבונן על המחשבות ולא מזדהה איתן ישירות. אליעד מביא את הדוגמה של צפייה בסרט: כשאנחנו צופים בסרט אנחנו רואים את הדמויות, אבל לא מתבלבלים וחושבים שאנחנו הדמויות עצמן. באותה דרך, אפשר להתבונן במחשבות שלנו ולהבין שהן אינן באמת אנחנו, אלא רק משהו שמופיע בתוך התודעה.
האם שאלות של "למה זה ככה" מובילות לתשובה אמיתית?
אליעד מסביר שהשאלה "למה?" מובילה לעיתים לתשובות שאין בהן סוף. הוא נותן דוגמה לאדם ששואל שוב ושוב "למה זה ככה?", למשל: "למה אני פה? למה נולדתי? למה המציאות קיימת?". לפי אליעד, שאלות כאלו הן שאלות התשה. הן אינן יכולות להביא לתשובה ברורה, מכיוון שכל תשובה תוביל מיד לשאלה נוספת של "למה?". הוא משתמש...
אליעד כהן מסביר שאדם אינו יכול באמת להפסיק לחשוב. גם אם נדמה לנו לפעמים שאנחנו לא חושבים, תמיד יש מחשבה ברקע. לדוגמה, בזמן קריאה של ספר נדמה שאנו מתרכזים רק בספר, אבל למעשה קיימת מחשבה נוספת ברקע: מחשבה על עצם הקריאה, מחשבה על הסביבה, מחשבה על כך שאנו קוראים, או אפילו מחשבה על השאלה "האם אני מבין את מה שאני קורא?". אליעד מדגיש שהראש תמיד עסוק במשהו. הוא מביא דוגמה נוספת: כשאנחנו ישנים, לכאורה איננו חושבים באופן פעיל, אבל אם יהיה לנו קר, נרגיש בקור גם בשינה, ולכן אפילו בשינה ישנה חשיבה סמויה, גם אם אנחנו לא מודעים לה במלואה.
מה זה אומר "להיות העד המתבונן"?
אליעד מסביר את הרעיון של "העד המתבונן". לפי רעיון זה, האדם יכול להתבונן על המחשבות שלו מבחוץ, מבלי להזדהות איתן. במקום לחשוב "אני עצוב" או "אני שמח", האדם יכול לראות שיש בתוכו מחשבה של עצבות או של שמחה, וכך להיות במרחק מסוים ממנה. הרעיון של אליעד הוא להראות שככל שאדם מתבונן יותר על מחשבותיו, כך הוא מבין שהוא אינו המחשבות שלו, אלא מעין צופה חיצוני עליהן. זה נקרא "להיות העד המתבונן".
איך נוצרות מחשבות ומה המקור שלהן?
אליעד מציין שהמחשבות מגיעות מתוך התודעה עצמה. לדבריו, האדם אינו יכול לשלוט על עצם הופעת המחשבה, אך הוא יכול להחליף מחשבה אחת באחרת. לדוגמה, אם מופיעה אצלו מחשבה מסוימת, והוא לא מעוניין בה, הוא יכול להחליט לחשוב על משהו אחר במקומה. אך המחשבות עצמן מופיעות מעצמן, ללא שליטת האדם. אליעד נותן דוגמה למצב שבו אדם חושב על דבר מסוים ומחליט להפסיק לחשוב עליו, אבל בפועל, מיד מגיעה מחשבה חדשה. עצם ההחלפה מוכיחה שאנחנו לא שולטים בהופעת המחשבה עצמה, אלא רק יכולים לנסות לנווט אותה.
למה קשה להיות מאושר באמת?
אליעד מסביר שקשה לאדם להיות מאושר באמת בגלל תחושת החיסרון שתמיד נמצאת בתוכו. הוא מתאר מצב בו גם כאשר נדמה לנו שהשגנו את מה שרצינו, תמיד נרגיש שחסר לנו משהו. הדוגמה שהוא נותן היא של אדם שיושב במקום נוח ואמור להרגיש מלא ומאושר, אך מיד הוא שואל את עצמו: "למה אני מרגיש מוגבל?". האדם תמיד מרגיש שמשהו חסר, גם אם זה משהו קטן או לא מוגדר. לדעת אליעד, הקושי האמיתי באושר נובע מכך שתמיד קיים פער בין מה שיש לנו לבין מה שאנחנו רוצים או מצפים שיהיה. אנחנו מבדילים בין המצב המצוי לבין המצב הרצוי, ולכן תמיד נוצרת תחושת חסר.
מה זה אומר להיות העד המתבונן על המחשבות?
הרעיון של "להיות העד המתבונן" מבוסס על ההבנה שהמחשבות הן דבר שניתן להתבונן עליו מבחוץ, כמו סרט או סיפור. האדם הופך להיות "העד", מי שמתבונן על המחשבות ולא מזדהה איתן ישירות. אליעד מביא את הדוגמה של צפייה בסרט: כשאנחנו צופים בסרט אנחנו רואים את הדמויות, אבל לא מתבלבלים וחושבים שאנחנו הדמויות עצמן. באותה דרך, אפשר להתבונן במחשבות שלנו ולהבין שהן אינן באמת אנחנו, אלא רק משהו שמופיע בתוך התודעה.
האם שאלות של "למה זה ככה" מובילות לתשובה אמיתית?
אליעד מסביר שהשאלה "למה?" מובילה לעיתים לתשובות שאין בהן סוף. הוא נותן דוגמה לאדם ששואל שוב ושוב "למה זה ככה?", למשל: "למה אני פה? למה נולדתי? למה המציאות קיימת?". לפי אליעד, שאלות כאלו הן שאלות התשה. הן אינן יכולות להביא לתשובה ברורה, מכיוון שכל תשובה תוביל מיד לשאלה נוספת של "למה?". הוא משתמש...
- האם אפשר להפסיק לחשוב?
- איך נוצרות מחשבות?
- למה קשה להיות מאושר?
- האם אפשר לנצל את הזמן?
- להיות העד המתבונן
- מה זה שאלת התשה?
- למה אנחנו לא מפסיקים לחשוב?