מהי רגישות יתר נפשית ולמה אנשים נוטים להיפגע בקלות?

רגישות יתר נפשית מתבטאת בכך שאדם נפגע בקלות מדברים קטנים, אשר לאחרים לא אכפת מהם בכלל. אליעד כהן מסביר שמה שנראה בעיני אדם אחד כעניין חסר חשיבות, יכול להיראות כפגיעה חמורה מאוד בעיני אדם אחר. למשל, יש אנשים שאינם מתרגשים אם מעירים להם הערות שליליות, ואחרים ייפגעו מכל הערה, אפילו הקטנה ביותר. אדם שחווה רגישות נפשית יתרה מגיב כך משום שבתוך המוח שלו קיימת תכנות או אמונה עמוקה שמילים או התנהגות מסוימת הן סימן לפגיעה או חוסר אכפתיות ממנו.

איך החינוך והאמונות מהעבר משפיעים על רגישות יתר?

אליעד מתאר שגורם מרכזי לרגישות יתר נפשית הוא החינוך שהאדם קיבל. אם לימדו אותו שדיבור בצורה מסוימת הוא סימן לאיבה או לחוסר כבוד, האדם יפרש כל אמירה כזו כפגיעה אישית. לדוגמה, אם חינכו מישהו בילדותו ש"לא מדברים ככה", הוא מיד יתפוס אמירות מסוימות כפוגעניות, אפילו שהכוונה לא הייתה לפגוע. הוא בעצם "מתוכנת" להיעלב.

איך מצב הרוח הכללי של האדם משפיע על רגישותו?

אליעד נותן דוגמה לאדם עייף מאוד, שכל משקל קטן יפיל אותו. אדם בעל כוחות נפשיים גדולים ויציבות פנימית יכול לספוג ביקורת קשה ולא להיפגע ממנה, בעוד אדם חלש ופגיע ייקח ללב כל אמירה קטנה. ככל שהמצב הרגשי הכללי של האדם טוב יותר, יהיה לו קל יותר להתמודד עם קונפליקטים, ביקורת, ואכזבות. מצד שני, מי שמצבו הנפשי רע כללי יהיה פגיע הרבה יותר, וייקח כל דבר ללב.

למה אנשים נוטים לפרש את המציאות נגד רצונם בצורה פוגענית?

אליעד מסביר שהבעיה היא בפרשנות. כשאדם חווה מצב שמנוגד לרצונו, השאלה היא כיצד הוא מפרש את זה. האם הוא חושב שמישהו שונא אותו? האם הוא חושב שהמציאות מתנגדת לו בכוונה? או שאולי הוא רואה בכך הזדמנות לגדול ולצמוח? הכל תלוי באופן שבו הוא מפרש את האירוע. אליעד מדגיש שהקושי הוא בתפיסה ובהנחות של האדם עצמו, ולא באירוע החיצוני.

איך להתמודד עם ביקורת ולהימנע מלהיפגע ממנה?

לדברי אליעד כהן, הדרך להתמודד עם ביקורת היא לבדוק מה האמת שבדבר. כשאומרים למישהו שהוא טיפש או "חולה נפש", יש לבדוק: האם האדם בטוח שהוא לא כזה? אם האדם בטוח שאינו טיפש או משוגע, אז מי שמאשים אותו בדבר כזה הוא כנראה הטיפש או המשוגע בעצמו. אדם שמגיב בצורה רגשית ופגיעה, בעצם מקבל את הטענה כאמיתית או כסותרת משהו שהוא חושב על עצמו.

מה המשמעות של ביקורת חוזרת ונשנית וכיצד לפרש אותה?

אליעד מסביר שאם האדם מקבל ביקורת חוזרת על התנהגות מסוימת, עליו לבדוק היטב האם הוא באמת עושה משהו לא נכון, גם אם אינו מודע לכך. לפעמים אנשים מנסים להימנע מפגיעה באחרים, אך אינם מצליחים באמת משום שהם אינם מודעים למשמעות האמיתית של המעשים או המילים שלהם בעיני האחר. לפעמים כוונה טובה אינה מספיקה, ויש לבדוק היטב את התוצאות בפועל. חשוב להבין שהניסיון הטוב לא תמיד מספיק כדי להימנע מפגיעה.

האם ביקורת קשה יכולה להיות לטובתנו?

אליעד משתמש בדוגמה של אימוני ספורט, שבהם מאמן יכול לפעמים להתנהג בצורה קשה ואפילו "להפיל" את המתאמן על מנת לחשל אותו לקראת מצבים קשים יותר בעתיד. הוא מדגים כיצד אותו עיקרון תקף לגבי ביקורת:...