9:25מיומנויות למידה, איך לדעת שהבנת? איך לדעת להסביר? איך להסביר נכון? איך להסביר את עצמך? איך לגרום למישהו להבין אותך? איך תדע שהבנת? איך להסביר לעובדים? תקשורת זוגית, תקשורת בזוגיות
איך לדעת אם באמת הבנת משהו?
כאשר מישהו רוצה לוודא שהוא באמת מבין נושא מסוים, אליעד כהן מציע טכניקה פשוטה ומדויקת: להסביר את מה שלמד לאחרים, ובמיוחד לילדים. כאשר אדם מסביר לאחרים, ובמיוחד בכתב או בעל פה, הוא מאלץ את עצמו לעבור שוב על ההיגיון והסדר של המחשבות שלו. פעולה זו מסייעת לחשוף נקודות לא ברורות בהבנה, וגורמת לאדם להעמיק ולחדד את המחשבה שלו. אם אתה יכול להסביר נושא באופן ברור ופשוט לילד, זו אינדיקציה מצוינת לכך שאתה מבין את הנושא לעומקו.
למה עדיף להסביר לילד ולא למבוגר?
אליעד כהן מדגיש שהסבר למבוגר לעיתים מטעה, כי המבוגר מחזיק בהנחות יסוד מקדימות או שהוא רק עושה את עצמו שהבין. לעומת זאת, לילד אין הנחות מוקדמות או מושגים מורכבים, ולכן ההסבר חייב להיות מאוד פשוט וברור. אם ההסבר שלך ברור מספיק כך שילד יבין, המשמעות היא שאתה בעצמך באמת הבנת את הנושא ולא רק מדקלם מושגים.
איך אפשר לדעת אם ההסבר שלך מספיק ברור?
על פי אליעד, הדרך הטובה ביותר לבדוק את בהירות ההסבר שלך היא לשאול את עצמך "איך הייתי מסביר את זה לילד?". אם ההסבר עדיין מורכב או לא ברור לך, כנראה שטרם הבנת אותו לעומק. שימוש במושגים גדולים או ביטויים מורכבים שאינך יכול לפרק למונחים פשוטים, זו הוכחה לחוסר הבנה עמוקה של הנושא.
איך לגרום למישהו להבין אותך באמת?
כשאתה מסביר משהו למישהו, קיימות שתי גישות:
אליעד מתאר תהליך שבו אתה קודם כל שואל את עצמך "למה אני חושב שהמסקנה שלי נכונה?", ואז מזהה את הנחות היסוד שעליהן מבוססת המסקנה שלך. לאחר מכן, אתה בודק אם האדם השני מסכים עם אותן הנחות יסוד. אם הוא אינו מסכים, יש לברר מדוע ולשאול שאלות נוספות שיגרמו לו לבדוק את הנחות היסוד שלו עצמו, עד שיגיע בעצמו לאותה המסקנה.
דוגמה לשימוש בשאלות מכוונות על נושא הבדידות:
אם אתה מאמין ש"טוב להיות לבד לפעמים", והאדם השני חושב ש"אסור להיות לבד", במקום לומר לו ישירות שהוא טועה, עליך לשאול שאלות:
איך ליישם את השיטה הזו במקום העבודה?
כאשר מנהל מסביר לעובדים מה לעשות, יש שתי אפשרויות:
איך ליישם את הגישה הזו בזוגיות ובוויכוחים?
כאשר בני זוג מתווכחים על החלטה, במקום לומר ישירות מה אתה רוצה, שאל את עצמך קודם כל "למה אני חושב שזה נכון?", ואחר כך שאל את בן הזוג "מה דעתך על ההנחות שלי?". כך אפשר להבין טוב יותר את מקור המחלוקת, ולהגיע להסכמה משותפת במקום לוויכוח סתמי.
מה לעשות כשאתה יודע משהו מניסיון ולא מסוגל להסביר אותו?
לפעמים ידע מבוסס רק על ניסיון אישי, כמו למשל "נייר נשרף באש". במקרה כזה, אין לך הסבר סיבתי ברור לתת לאחרים. אליעד אומר שבמצב כזה אתה יכול רק לבקש מהאחר "להאמין לניסיון שלך", אבל עדיף לנסות ולהבין את ההיגיון מאחורי הניסיון. כשיש לך הסבר הגיוני, קל יותר להסביר לאחרים ולהביא אותם להבין אותך באמת. הדרך הטובה ביותר היא להפוך ידע שנרכש מניסיון לידע מבוסס סיבה והיגיון.
לסיכום
הדרך הטובה ביותר לדעת אם הבנת משהו באמת היא לנסות להסביר אותו לאחרים, במיוחד לילדים. ההסבר הפשוט הוא המדד להבנה העמוקה. כדי לגרום לאחרים להבין משהו לעומק, אליעד כהן ממליץ להוביל אותם לתובנה באמצעות שאלות מכוונות ולא לתת תשובות ישירות. טכניקה זו יעילה מאוד בכל תחומי החיים: במקום העבודה, בזוגיות, ובתקשורת בין אישית בכלל.
כאשר מישהו רוצה לוודא שהוא באמת מבין נושא מסוים, אליעד כהן מציע טכניקה פשוטה ומדויקת: להסביר את מה שלמד לאחרים, ובמיוחד לילדים. כאשר אדם מסביר לאחרים, ובמיוחד בכתב או בעל פה, הוא מאלץ את עצמו לעבור שוב על ההיגיון והסדר של המחשבות שלו. פעולה זו מסייעת לחשוף נקודות לא ברורות בהבנה, וגורמת לאדם להעמיק ולחדד את המחשבה שלו. אם אתה יכול להסביר נושא באופן ברור ופשוט לילד, זו אינדיקציה מצוינת לכך שאתה מבין את הנושא לעומקו.
למה עדיף להסביר לילד ולא למבוגר?
אליעד כהן מדגיש שהסבר למבוגר לעיתים מטעה, כי המבוגר מחזיק בהנחות יסוד מקדימות או שהוא רק עושה את עצמו שהבין. לעומת זאת, לילד אין הנחות מוקדמות או מושגים מורכבים, ולכן ההסבר חייב להיות מאוד פשוט וברור. אם ההסבר שלך ברור מספיק כך שילד יבין, המשמעות היא שאתה בעצמך באמת הבנת את הנושא ולא רק מדקלם מושגים.
איך אפשר לדעת אם ההסבר שלך מספיק ברור?
על פי אליעד, הדרך הטובה ביותר לבדוק את בהירות ההסבר שלך היא לשאול את עצמך "איך הייתי מסביר את זה לילד?". אם ההסבר עדיין מורכב או לא ברור לך, כנראה שטרם הבנת אותו לעומק. שימוש במושגים גדולים או ביטויים מורכבים שאינך יכול לפרק למונחים פשוטים, זו הוכחה לחוסר הבנה עמוקה של הנושא.
איך לגרום למישהו להבין אותך באמת?
כשאתה מסביר משהו למישהו, קיימות שתי גישות:
- הגישה הראשונה היא פשוט לתת את התשובה בצורה ישירה, מתוך ציפייה שהצד השני יבין וישנן אותה.
- הגישה השנייה היא לגרום לצד השני להבין את המידע לעומק, עד כדי כך שהוא הופך לחלק מתפיסת העולם שלו.
- "מה דעתך על זה?"
- "למה אתה חושב שזה נכון או לא נכון?"
- "מה היה קורה לדעתך אם היינו עושים את זה אחרת?"
אליעד מתאר תהליך שבו אתה קודם כל שואל את עצמך "למה אני חושב שהמסקנה שלי נכונה?", ואז מזהה את הנחות היסוד שעליהן מבוססת המסקנה שלך. לאחר מכן, אתה בודק אם האדם השני מסכים עם אותן הנחות יסוד. אם הוא אינו מסכים, יש לברר מדוע ולשאול שאלות נוספות שיגרמו לו לבדוק את הנחות היסוד שלו עצמו, עד שיגיע בעצמו לאותה המסקנה.
דוגמה לשימוש בשאלות מכוונות על נושא הבדידות:
אם אתה מאמין ש"טוב להיות לבד לפעמים", והאדם השני חושב ש"אסור להיות לבד", במקום לומר לו ישירות שהוא טועה, עליך לשאול שאלות:
- "למה אתה חושב שזה לא טוב להיות לבד?"
- "האם רוב האנשים מבלים יותר זמן לבד או בחברה?"
- "איך אפשר לבדוק את זה מבחינה סטטיסטית?"
- "על סמך מה אתה אומר את זה?"
- "האם כשאדם נמצא בחברה אבל מרגיש לבד, האם זה נחשב לזמן לבד או לא?"
איך ליישם את השיטה הזו במקום העבודה?
כאשר מנהל מסביר לעובדים מה לעשות, יש שתי אפשרויות:
- פשוט לומר לעובד "תעשה כך וכך", ללא הסברים.
- לשאול את העובד שאלות מכוונות כמו "למה לדעתך צריך לעשות כך?", "מה יקרה אם נעשה זאת אחרת?", וכך העובד יבין לעומק את ההיגיון שמאחורי הפעולה.
איך ליישם את הגישה הזו בזוגיות ובוויכוחים?
כאשר בני זוג מתווכחים על החלטה, במקום לומר ישירות מה אתה רוצה, שאל את עצמך קודם כל "למה אני חושב שזה נכון?", ואחר כך שאל את בן הזוג "מה דעתך על ההנחות שלי?". כך אפשר להבין טוב יותר את מקור המחלוקת, ולהגיע להסכמה משותפת במקום לוויכוח סתמי.
מה לעשות כשאתה יודע משהו מניסיון ולא מסוגל להסביר אותו?
לפעמים ידע מבוסס רק על ניסיון אישי, כמו למשל "נייר נשרף באש". במקרה כזה, אין לך הסבר סיבתי ברור לתת לאחרים. אליעד אומר שבמצב כזה אתה יכול רק לבקש מהאחר "להאמין לניסיון שלך", אבל עדיף לנסות ולהבין את ההיגיון מאחורי הניסיון. כשיש לך הסבר הגיוני, קל יותר להסביר לאחרים ולהביא אותם להבין אותך באמת. הדרך הטובה ביותר היא להפוך ידע שנרכש מניסיון לידע מבוסס סיבה והיגיון.
לסיכום
הדרך הטובה ביותר לדעת אם הבנת משהו באמת היא לנסות להסביר אותו לאחרים, במיוחד לילדים. ההסבר הפשוט הוא המדד להבנה העמוקה. כדי לגרום לאחרים להבין משהו לעומק, אליעד כהן ממליץ להוביל אותם לתובנה באמצעות שאלות מכוונות ולא לתת תשובות ישירות. טכניקה זו יעילה מאוד בכל תחומי החיים: במקום העבודה, בזוגיות, ובתקשורת בין אישית בכלל.
- איך לבדוק אם הבנתי משהו?
- איך להסביר רעיונות לאחרים?
- שכנוע באמצעות שאלות מכוונות
- איך לגרום למישהו להבין משהו לעומק?
- שיפור תקשורת במקום העבודה
- איך להתווכח בצורה חכמה?
איך לבדוק אם באמת הבנת משהו?
כאשר אדם רוצה לבדוק אם הוא באמת מבין משהו, הדרך הפשוטה והיעילה ביותר היא לנסות להסביר אותו לאחרים. ההסבר מאלץ את האדם להבהיר לעצמו את המידע, לזהות חוסרים בהבנה ולוודא שהוא מסוגל להביע את הידע בצורה ברורה ומובנת. כתיבה היא דרך נוספת לבדיקה זו, משום שהיא מחייבת סדר והיגיון במחשבה, ממש כמו דיבור בפני מישהו אחר.
השלב הבא: להסביר לילד
יש שני סוגים של תקשורת כשמסבירים משהו:
במקום לומר את התשובה באופן ישיר, עדיף להוביל את האדם להבין אותה בעצמו, על ידי שאילת שאלות מכוונות:
כדי להוביל אדם להבנה מעמיקה, יש לבצע את השלבים הבאים:
אם אדם מאמין שלפעמים טוב להיות לבד, אך מישהו אחר טוען ש"אסור להיות לבד", ניתן לשאול:
כאשר מנהל מסביר משהו לעובד, ישנן שתי אפשרויות:
במקום לומר לו ישירות מה לעשות, אפשר לשאול:
כאשר בני זוג מתווכחים על החלטה מסוימת, ניתן להשתמש בגישה הזו כדי לשכנע:
כאשר אדם רוצה לבדוק אם הוא באמת מבין משהו, הדרך הפשוטה והיעילה ביותר היא לנסות להסביר אותו לאחרים. ההסבר מאלץ את האדם להבהיר לעצמו את המידע, לזהות חוסרים בהבנה ולוודא שהוא מסוגל להביע את הידע בצורה ברורה ומובנת. כתיבה היא דרך נוספת לבדיקה זו, משום שהיא מחייבת סדר והיגיון במחשבה, ממש כמו דיבור בפני מישהו אחר.
השלב הבא: להסביר לילד
- כדי לבדוק אם באמת הבנת נושא, כדאי להסביר אותו לילד.
- ילדים אינם מחזיקים בהנחות יסוד מורכבות, ולכן חייבים לפשט את ההסבר ולהפוך אותו לבהיר ומדויק.
- כשמסבירים למבוגר, ייתכן שהוא כבר מבין חלק מהמושגים ולכן נראה כאילו הוא הבין, גם אם בפועל לא העמיק בהם.
- כאשר מצליחים להסביר רעיון לילד בצורה שהוא מבין, זו הוכחה לכך שההבנה שלנו עמוקה ואמיתית.
- לאחר הסבר כלשהו, כדאי לשאול את עצמך: "אם הייתי צריך להסביר את זה לילד, איך הייתי עושה זאת?"
- אם אינך יכול להסביר את הנושא בצורה פשוטה, ייתכן שעדיין אינך מבין אותו עד הסוף.
- אנשים רבים משתמשים במילים גדולות ומורכבות מבלי להבין אותן באמת. כשהם נאלצים להסביר אותן בפשטות, הם מגלים את החוסרים בהבנה שלהם.
יש שני סוגים של תקשורת כשמסבירים משהו:
-
להעביר מידע
- לומר את התשובה באופן ישיר, מתוך הנחה שהצד השני יקלוט ויזכור אותה. -
לגרום להבנה אמיתית
- לגרום למידע להפוך להיות חלק מתפיסת עולמו של האדם.
במקום לומר את התשובה באופן ישיר, עדיף להוביל את האדם להבין אותה בעצמו, על ידי שאילת שאלות מכוונות:
- "מה אתה חושב על זה?"
- "למה אתה חושב שזה נכון / לא נכון?"
- "מה לדעתך היה קורה אם היינו עושים את זה אחרת?"
כדי להוביל אדם להבנה מעמיקה, יש לבצע את השלבים הבאים:
-
לשאול את עצמך
- "למה אני חושב שמה שאני אומר הוא נכון?" -
לזהות את הנחות היסוד שלך
- מה גרם לך להגיע למסקנה זו? -
לבדוק אם האדם השני מסכים עם ההנחות הללו
- אם הוא לא מסכים, יש לברר מדוע. -
לשאול אותו שאלות שיגרמו לו לבדוק את עמדתו
- כך הוא יוכל להגיע בעצמו לאותה מסקנה.
אם אדם מאמין שלפעמים טוב להיות לבד, אך מישהו אחר טוען ש"אסור להיות לבד", ניתן לשאול:
- "למה אתה חושב שזה לא טוב להיות לבד?"
- "האם לדעתך אנשים נמצאים יותר זמן לבד או בחברה?"
- "איך ניתן למדוד זאת מבחינה סטטיסטית?"
- "על סמך מה קבעת זאת?"
- "איך סופרים את זה? האם מחשיבים גם זמן שבו אדם נמצא עם אחרים אך מרגיש לבד?"
כאשר מנהל מסביר משהו לעובד, ישנן שתי אפשרויות:
- לומר לעובד "תעשה ככה", ללא הסבר.
- לשאול אותו שאלות שיגרמו לו להבין בעצמו מדוע זו הדרך הנכונה.
במקום לומר לו ישירות מה לעשות, אפשר לשאול:
- "למה לדעתך עושים זאת כך?"
- "מה לדעתך יקרה אם נעשה זאת אחרת?"
- "איזו בעיה ייתכן שתיווצר אם לא נעשה זאת בצורה הזו?"
כאשר בני זוג מתווכחים על החלטה מסוימת, ניתן להשתמש בגישה הזו כדי לשכנע:
- במקום לומר "אני רוצה שנעשה ככה", יש לשאול את עצמך: "למה אני חושב שככה זה נכון?"
- לאחר מכן, יש לשאול את בן הזוג: "מה דעתך על זה?" ולבדוק אם הוא מסכים עם הנחות היסוד שלך.
- אם הוא לא מסכים, אפשר לברר יחד מה עומד בבסיס חוסר ההסכמה.
- לפעמים אדם בטוח במשהו רק כי הוא חווה אותו מניסיון, אך מתקשה להסביר למה זה נכון.
- למשל, אדם יודע שנייר נשרף באש, אך אינו יודע להסביר את הסיבה לכך.
- אם אין היגיון מאחורי הידע, ניתן רק לבקש מהאחרים "להאמין לניסיון שלי".
- עם זאת, עדיף לנסות למצוא את ההיגיון מאחורי הניסיון, כדי שניתן יהיה להסביר אותו לאחרים.
- הדרך הטובה ביותר לבדוק אם באמת הבנת משהו היא לנסות להסביר אותו לאחרים, ובעיקר לילדים.
- אם ניתן להסביר נושא במילים פשוטות, זה סימן להבנה אמיתית.
- כדי לגרום למישהו אחר להבין משהו לעומק, יש להוביל אותו למסקנה בעצמו באמצעות שאלות מכוונות.
- השיטה הזו יעילה בכל תחום - במקום העבודה, בזוגיות ובתקשורת בכלל.
- כאשר מידע מבוסס רק על ניסיון, עדיף לנסות להבין את ההיגיון שעומד מאחוריו, כדי להצליח להסביר אותו לאחרים.
- איך לבדוק אם הבנתי משהו?
- איך להסביר רעיונות לאחרים?
- שכנוע באמצעות שאלות מכוונות
- איך לגרום למישהו להבין משהו לעומק?
- שיפור תקשורת במקום העבודה
- איך להתווכח בצורה חכמה?
לפעמים בן אדם יש מצב שהוא רוצה לדעת אם הוא הבין משהו או לא, את נגיד לומדת פה משהו את רוצה לדעת אם הבנת או לא איך את יכול לדעת אם הבנת או לא אז יש תיאוריה שאומרת תנסי להסביר למישהו אחר, תכתבי ואז כשתכתבי זה מאלץ אותך לראות מה הבנת כי כשכותבים זה כמו להסביר למישהו ולהסביר למישהו זה לאלץ את עצמך להבין יותר טוב. עכשיו הנרחב יותר של זה אומר תסבירי את עצמך למישהו ותראי מה הוא הבין אבל הנרחב יותר של זה אומר תסביר את זה לילד כי ילד באופן יחסי אין לו הנחות יסוד.
אוקי זאת אומרת להסביר לבן אדם בוגר זאת לא חוכמה החוכמה זה להסביר לילד כי לפעמים את לא מבינה משהו כל כך ואת מסבירה את זה לאדם בוגר וגם הוא לא כל כך מבין והוא אומר לך הבנתי או שהוא הבין חלקית וכל מיני דברים מעורפלים כאלה. ולכן לצורך העניין אם מסבירים את זה לילד זה סימן יותר טוב לדעת אם הבנת או לא.
ש: איזה ילד?
אליעד: ילד בב"ס, אני אתן לך דוגמה נגיד לפעמים אני מדבר עם מישהו אומר לו מה הבנת תסביר ואז הוא מתחיל להסביר ואני אומר לו אוקי אם עכשיו היית צריך להסביר את זה לילד שלך מה היית מסביר לו גם במילים האלה במושגים האלה או שאולי אתה מסתתר מאחורי המושגים האלה כי לא הבנת על מה מדובר, משתמש בכל מיני מושגים שגם הוא לא מבין שהם לא אומרים הרבה הוא אומר "נכון שאתה מבין מה זה אני מתכוון לזה", לא עכשיו אתה צריך להסביר לילד שלך מה אתה זה. הבנו את זה?
ש: כן.
אליעד: אוקי עכשיו באותו הקשר כאשר מסבירים למישהו משהו ורוצים שהוא יבין כי יש שני מצבים יש שרוצים שהוא יקשיב ואז פשוט אומרים לו את מה שרוצים ונגיד אומרים כאילו אומרים לו "תקשיב התשובה היא כזאת" נדחוף לו לראש שהתשובה היא כזאת וזהו אוקי אבל יש מצב שבו אנחנו גם רוצים שהוא יבין, אתה מסביר לעובד שלך משהו ואתה רוצה לדעת שהוא הבין את מה שאמרת במובן שזה כבר שלא המידע הזה זה לא המידע שהוא רק מדקלם אותך אלא המידע הזה הופך להיות שלו שהוא חווה אותו.
מה הדרך לגרום למישהו להבין את הדבר השני על ידי שלוקחים את מה שהוא מבין, אתה אומר לעצמך "אוקי הילד שלי חושב שזה בסדר לעשות ככה וככה ואני חושב שזה לא בסדר לעשות ככה וככה" ואז עכשיו עושים רצף של שאלות "למה אני חושב שזה לא בסדר לעשות את הדבר הזה והזה, מה הוביל אותי למסקנה שזה לא טוב? אוקי הוביל אותי למסקנה הזאת והזאת" ואז שואלים אותו "תגיד לי מה אתה חושב?" לראות אם הוא בכלל מסכים עם הנחת היסוד.
אם רואים שהוא מסכים אז אומרים לו "אוקי אז כאילו אולי תראה את המסקנה" לצורך העניין אבל אם נגיד רואים שהוא לא מסכים גם עם הנחת היסוד שיש לך גם עם זה לא חושב ככה תשאל את עצמך "מה הנחת היסוד של הנחת היסוד שלי איך הגעתי להנחת יסוד הזאת בכלל". בקיצור מה שאני מנסה לומר שכשמנסים להסביר למישהו משהו אם רוצים שזה יבוא מתוכו צריך לעשות את הדרך הארוכה והדרך הארוכה אומרת תשאל את עצמך "מה הנחות היסוד שלי שהובילו אותי למסקנה הזאת" ודרך זה תדע להסביר יותר טוב על ידי שאתה שואל אותו את השאלות ששאלת את עצמך על מה שהוא חושב ושהובילו אותך למסקנה של עצמך.
הבנו אם לא בא נסביר לך מה הבנת בערך אני אתן לך דוגמה, תני דוגמה תמציאי את דוגמה נגיד שאת רוצה להסביר למישהו, לא תמציאי את דוגמה.
ש: כל דבר?
אליעד: יש לך שותפה, תראי בהרבה מאוד מקרים מה שחשוב לך זה שיסכימו איתך זה לא חשוב לך אם הבינו אותך או לא אוקי.
ש: אוקי אז נגיד אני חושבת שזה טוב להיות לבד שזה טוב.
אליעד: אוקי ונגיד אבל שאת רוצה שמישהו יבין את זה ושהוא יסכים איתך לזה כאילו מתוכו שזה יהיה שלו, אוקי ונגיד הוא אומר "אני חושב שזה לא טוב להיות לבד אסור להיות לבד" אוקי נניח, עכשיו אז מה צריך לעשות את צריכה לשאול את עצמך "למה אני חושבת שמה שהוא אומר זה לא נכון", למה את חושבת שזה בסדר נגיד להיות לבד או זה טוב להיות לבד?
ש: כי ככה אתה לא צריך שום דבר אתה כאילו טוב לך ככה אתה לא צריך להתאמץ בשביל להרגיש טוב.
אליעד: כי אם אתה לבד אתה לא צריך שום דבר כדי להתאמץ, אוקי אז את אומרת לבן אדם השני "תגיד לי מה אתה חושב אני צריכה" הוא נגיד אומר לך "תקשיבי אבל זה לא טוב להיות לבד" את אומרת לו ואת רוצה שהוא יגיד לך שזה טוב להיות לבד לא שתגידי לו שזה טוב והוא יגיד לך כן, את אומרת לו "ומה עם זה שה - default שלנו זה להיות לבד וככה לא צריך שום דבר כדי להתאמץ כדי להרגיש טוב" ועכשיו יכול להיות שהוא יגיד לך "נכון לכן טוב להיות לבד" והוא יכול להגיד לך "לא מה פתאום ה - default שלנו זה להיות בחברה". מה את חושבת שה - default שלנו זה להיות בחברה או להיות לבד מה ברירת המחדל?
ש: זה תלוי בסיטואציה.
אליעד: לא תמציאי ביחס למה שאת אמרת נגיד שאת אומרת לו.
ש: להגיד לו רוב הזמן אתה לבד נגיד.
אליעד: יפה, עכשיו איך הגעת למסקנה שרוב הזמן אתה לבד?
ש: סטטיסטיקה.
אליעד: יפה אז את אומרת לבן אדם השני "תגיד לי ומה הסטטיסטיקה אומרת שרוב הזמן אתה לבד או לא?" את לא רוצה לדחוף לו את התשובה "תקשיב אבל רוב הזמן אנחנו לבד" את שואלת אותו "ומה הסטטיסטיקה אומרת איפה אנחנו יותר זמן לבד או לא לבד" ואם הוא יגיד לך "לא אנחנו רוב ביחד בכלל", מה את חושבת על זה שזה נכון או לא נכון?
ש: תלוי.
אליעד: תלוי במה זה תלוי איך שסופרים את הסטטיסטיקה נכון, יפה אז את אומרת לו "ולפי מה סופרים את הסטטיסטיקה?" כאילו מה שאני מנסה להגיד לשאול שאלות מכווינות. בפרקטיקה נגיד הוא רואה מישהו נגיד יושב אצלי אוקי אז יש מצבים שמישהו אומר "תגיד לי מה התשובה" אני אומר לו מה התשובה ויש מצבים שמישהו רוצה שנעשה איתו את הדרך הקשה שאני אשאל אותו את השאלות המכווינות שיובילו אותו למסקנה ואז מה שאני עושה אני אומר לעצמי "אוקי הוא חושב ככה מה אני חושב? ככה וככה, למה אני חושב את זה איזה שאלות אני הייתי צריך לשאול את עצמי כדי להגיע למסקנה שאני הגעתי".
ואז אני אומר "אוקי מה אומר על זה ומה אתה אומר על זה, אוקי אז מה המסקנה" ואם הוא לא יסכים איתי אז אני ממשיך "רגע עוד פעם אבל על זה הוא הסכים ועל זה הוא הסכים אז למה הוא לא הגיע למסקנה הזאת, אוקי כנראה שיש עוד הנחת יסוד שאותה גם צריך להניח, אוקי אז איזו עוד הנחת יסוד יש" ואז אני אומר לו "אוקי מה הנחת היסוד בא נדבר איתו על הנחת היסוד הזאת כדי להוביל אותו למסקנה".
ש: זאת הדרך לדעתי שצריך לעשות אז דיברתי איתך על העניין הזה.
אליעד: באמת זה מה שאמרתי שעכשיו צריך לעשות.
ש: לא אני אז בזמנו דיברתי איתך על.
אליעד: על מה שדיברת איתי.
ש: על מה שדיברת איתך.
אליעד: כן זה מעניין.
ש: וזאת לדעתי הדרך הנכונה להוביל את הבן אדם לחוות את התשובה מאשר להאמין לאיזה סיפור.
אליעד: אני מסכים על העניין בשורה התחתונה הייתה שזה היה בהקשר של עובד נגיד מנהל עם עובדים יש מצב שאומרים להם "תקשיבו צריך לעשות ככה" אבל מה הבעיה בלהגיד לעובדים "צריך לעשות ככה" שהם נשארים טיפשים כי הם לא הבינו למה צריך לעשות ככה מי אמר שצריך לעשות ככה, "נעשה ככה ונישאר טיפשים" אז במקום להגיד להם "צריך לעשות ככה תשאל אותם שאלות מכווינות.
"למה אתה חושב שככה ומה לדעתך יקרה אם ככה ומי אמר שיקרה ככה" תשאל אותם את השאלות המכווינות שדרכן הם יגיעו למסקנה שאתה רוצה ואז הרווחת שהם גם נהיו יותר חכמים. עכשיו איך תדע מה לשאול אותם פשוט תשאל את עצמך מה השאלות ששאלת את עצמך בשביל מהמסקנה שלהם להגיע למסקנה שלך. מה אתה רוצה להגיד?
ש: אוקי אז במקומות נגיד שאני שואל את עצמי.
אליעד: רגע אותו דבר אפשר להגיד בני זוג נגיד שרבים אחד עם השני ונגיד שמישהו אומר "אני רוצה לשכנע אותו שלא נצא בשבת מהבית", אוקי אז אפשר להגיד "בוא לא נצא בשבת מהבית" אפשר להגיד תשאל את עצמך" מה המחשבות שאני הייתי צריך לחשוב כדי לחשוב לא לצאת בשבת מהבית" ואז תשאל את הבן זוג על המחשבות האלה "ואם הוא יסכים איתי אז הוא גם יגיע למסקנה". מה אתה רוצה להגיד?
ש: מה לגבי דברים, אוקי איפה שאני יודע מה הדברים שאני למה אני חושב את מה שאני חושב אז אני יכול לענות את זה אבל לגבי דברים שאני פשוט מניסיון יודע שזה עובד וזה לא שאני יכול להסביר למה זה עובד.
אליעד: אוקי השאלה היא אם האמת זה רק פונקציה של ניסיון בלבד האם זה רק עניין של ניסיון.
ש: נניח במקרים שכן.
אליעד: בא נניח שכן מה שאתה צריך לעשות אתה בעצם אומר אם אתה אומר שמה שאתה יודע יש לך כאילו כביכול יתרון על הבן אדם השני שיש לך יותר ניסיון ממנו, לדוגמה אתה יודע שנייר נשרף באש הוא לא יודע את זה, אוקי יפה אז בעצם מה שאתה אומר אתה אומר שהמידע שידוע לך ידוע לך בצורה אקראית לא בצורה סיבתית "במקרה אני יודע את זה".
ש: נכון.
אליעד: עכשיו אם המידע שידוע לך זה בצורה אקראית אז אתה יכול להגיד לו "תאמין לי" ואו שהוא יאמין לך או שלא ולכן מה שאתה צריך לעשות זה להפוך את המידע שלך מאקראי לסיבתי, זאת אומרת תשאל את עצמך "אוקי על סמך הניסיון שלי אני יודע שבדרך כלל קורה ככה וככה" עכשיו אתה צריך לשאול את עצמך "מה ההיגיון בכך שזה קורה ככה וככה" תנסה למצוא בזה היגיון ותנסה להסביר לו את ההיגיון של זה.
אתה צריך להפוך את הידע שיש לך מ - "אני יודע את זה על בסיס הניסיון" למידע שאתה יודע אותו על בסיס ההיגיון, אם תמצא את ההיגיון תוכל להסביר אותו אם אין היגיון אתה יכול להגיד לו "תקשיב זה הניסיון שלי או שתאמין לי או שלא" אבל לך עדיף לשאול את עצמך "מה ההיגיון של מה שאני יודע". הבנו את הסיפור?
אוקי זאת אומרת להסביר לבן אדם בוגר זאת לא חוכמה החוכמה זה להסביר לילד כי לפעמים את לא מבינה משהו כל כך ואת מסבירה את זה לאדם בוגר וגם הוא לא כל כך מבין והוא אומר לך הבנתי או שהוא הבין חלקית וכל מיני דברים מעורפלים כאלה. ולכן לצורך העניין אם מסבירים את זה לילד זה סימן יותר טוב לדעת אם הבנת או לא.
ש: איזה ילד?
אליעד: ילד בב"ס, אני אתן לך דוגמה נגיד לפעמים אני מדבר עם מישהו אומר לו מה הבנת תסביר ואז הוא מתחיל להסביר ואני אומר לו אוקי אם עכשיו היית צריך להסביר את זה לילד שלך מה היית מסביר לו גם במילים האלה במושגים האלה או שאולי אתה מסתתר מאחורי המושגים האלה כי לא הבנת על מה מדובר, משתמש בכל מיני מושגים שגם הוא לא מבין שהם לא אומרים הרבה הוא אומר "נכון שאתה מבין מה זה אני מתכוון לזה", לא עכשיו אתה צריך להסביר לילד שלך מה אתה זה. הבנו את זה?
ש: כן.
אליעד: אוקי עכשיו באותו הקשר כאשר מסבירים למישהו משהו ורוצים שהוא יבין כי יש שני מצבים יש שרוצים שהוא יקשיב ואז פשוט אומרים לו את מה שרוצים ונגיד אומרים כאילו אומרים לו "תקשיב התשובה היא כזאת" נדחוף לו לראש שהתשובה היא כזאת וזהו אוקי אבל יש מצב שבו אנחנו גם רוצים שהוא יבין, אתה מסביר לעובד שלך משהו ואתה רוצה לדעת שהוא הבין את מה שאמרת במובן שזה כבר שלא המידע הזה זה לא המידע שהוא רק מדקלם אותך אלא המידע הזה הופך להיות שלו שהוא חווה אותו.
מה הדרך לגרום למישהו להבין את הדבר השני על ידי שלוקחים את מה שהוא מבין, אתה אומר לעצמך "אוקי הילד שלי חושב שזה בסדר לעשות ככה וככה ואני חושב שזה לא בסדר לעשות ככה וככה" ואז עכשיו עושים רצף של שאלות "למה אני חושב שזה לא בסדר לעשות את הדבר הזה והזה, מה הוביל אותי למסקנה שזה לא טוב? אוקי הוביל אותי למסקנה הזאת והזאת" ואז שואלים אותו "תגיד לי מה אתה חושב?" לראות אם הוא בכלל מסכים עם הנחת היסוד.
אם רואים שהוא מסכים אז אומרים לו "אוקי אז כאילו אולי תראה את המסקנה" לצורך העניין אבל אם נגיד רואים שהוא לא מסכים גם עם הנחת היסוד שיש לך גם עם זה לא חושב ככה תשאל את עצמך "מה הנחת היסוד של הנחת היסוד שלי איך הגעתי להנחת יסוד הזאת בכלל". בקיצור מה שאני מנסה לומר שכשמנסים להסביר למישהו משהו אם רוצים שזה יבוא מתוכו צריך לעשות את הדרך הארוכה והדרך הארוכה אומרת תשאל את עצמך "מה הנחות היסוד שלי שהובילו אותי למסקנה הזאת" ודרך זה תדע להסביר יותר טוב על ידי שאתה שואל אותו את השאלות ששאלת את עצמך על מה שהוא חושב ושהובילו אותך למסקנה של עצמך.
הבנו אם לא בא נסביר לך מה הבנת בערך אני אתן לך דוגמה, תני דוגמה תמציאי את דוגמה נגיד שאת רוצה להסביר למישהו, לא תמציאי את דוגמה.
ש: כל דבר?
אליעד: יש לך שותפה, תראי בהרבה מאוד מקרים מה שחשוב לך זה שיסכימו איתך זה לא חשוב לך אם הבינו אותך או לא אוקי.
ש: אוקי אז נגיד אני חושבת שזה טוב להיות לבד שזה טוב.
אליעד: אוקי ונגיד אבל שאת רוצה שמישהו יבין את זה ושהוא יסכים איתך לזה כאילו מתוכו שזה יהיה שלו, אוקי ונגיד הוא אומר "אני חושב שזה לא טוב להיות לבד אסור להיות לבד" אוקי נניח, עכשיו אז מה צריך לעשות את צריכה לשאול את עצמך "למה אני חושבת שמה שהוא אומר זה לא נכון", למה את חושבת שזה בסדר נגיד להיות לבד או זה טוב להיות לבד?
ש: כי ככה אתה לא צריך שום דבר אתה כאילו טוב לך ככה אתה לא צריך להתאמץ בשביל להרגיש טוב.
אליעד: כי אם אתה לבד אתה לא צריך שום דבר כדי להתאמץ, אוקי אז את אומרת לבן אדם השני "תגיד לי מה אתה חושב אני צריכה" הוא נגיד אומר לך "תקשיבי אבל זה לא טוב להיות לבד" את אומרת לו ואת רוצה שהוא יגיד לך שזה טוב להיות לבד לא שתגידי לו שזה טוב והוא יגיד לך כן, את אומרת לו "ומה עם זה שה - default שלנו זה להיות לבד וככה לא צריך שום דבר כדי להתאמץ כדי להרגיש טוב" ועכשיו יכול להיות שהוא יגיד לך "נכון לכן טוב להיות לבד" והוא יכול להגיד לך "לא מה פתאום ה - default שלנו זה להיות בחברה". מה את חושבת שה - default שלנו זה להיות בחברה או להיות לבד מה ברירת המחדל?
ש: זה תלוי בסיטואציה.
אליעד: לא תמציאי ביחס למה שאת אמרת נגיד שאת אומרת לו.
ש: להגיד לו רוב הזמן אתה לבד נגיד.
אליעד: יפה, עכשיו איך הגעת למסקנה שרוב הזמן אתה לבד?
ש: סטטיסטיקה.
אליעד: יפה אז את אומרת לבן אדם השני "תגיד לי ומה הסטטיסטיקה אומרת שרוב הזמן אתה לבד או לא?" את לא רוצה לדחוף לו את התשובה "תקשיב אבל רוב הזמן אנחנו לבד" את שואלת אותו "ומה הסטטיסטיקה אומרת איפה אנחנו יותר זמן לבד או לא לבד" ואם הוא יגיד לך "לא אנחנו רוב ביחד בכלל", מה את חושבת על זה שזה נכון או לא נכון?
ש: תלוי.
אליעד: תלוי במה זה תלוי איך שסופרים את הסטטיסטיקה נכון, יפה אז את אומרת לו "ולפי מה סופרים את הסטטיסטיקה?" כאילו מה שאני מנסה להגיד לשאול שאלות מכווינות. בפרקטיקה נגיד הוא רואה מישהו נגיד יושב אצלי אוקי אז יש מצבים שמישהו אומר "תגיד לי מה התשובה" אני אומר לו מה התשובה ויש מצבים שמישהו רוצה שנעשה איתו את הדרך הקשה שאני אשאל אותו את השאלות המכווינות שיובילו אותו למסקנה ואז מה שאני עושה אני אומר לעצמי "אוקי הוא חושב ככה מה אני חושב? ככה וככה, למה אני חושב את זה איזה שאלות אני הייתי צריך לשאול את עצמי כדי להגיע למסקנה שאני הגעתי".
ואז אני אומר "אוקי מה אומר על זה ומה אתה אומר על זה, אוקי אז מה המסקנה" ואם הוא לא יסכים איתי אז אני ממשיך "רגע עוד פעם אבל על זה הוא הסכים ועל זה הוא הסכים אז למה הוא לא הגיע למסקנה הזאת, אוקי כנראה שיש עוד הנחת יסוד שאותה גם צריך להניח, אוקי אז איזו עוד הנחת יסוד יש" ואז אני אומר לו "אוקי מה הנחת היסוד בא נדבר איתו על הנחת היסוד הזאת כדי להוביל אותו למסקנה".
ש: זאת הדרך לדעתי שצריך לעשות אז דיברתי איתך על העניין הזה.
אליעד: באמת זה מה שאמרתי שעכשיו צריך לעשות.
ש: לא אני אז בזמנו דיברתי איתך על.
אליעד: על מה שדיברת איתי.
ש: על מה שדיברת איתך.
אליעד: כן זה מעניין.
ש: וזאת לדעתי הדרך הנכונה להוביל את הבן אדם לחוות את התשובה מאשר להאמין לאיזה סיפור.
אליעד: אני מסכים על העניין בשורה התחתונה הייתה שזה היה בהקשר של עובד נגיד מנהל עם עובדים יש מצב שאומרים להם "תקשיבו צריך לעשות ככה" אבל מה הבעיה בלהגיד לעובדים "צריך לעשות ככה" שהם נשארים טיפשים כי הם לא הבינו למה צריך לעשות ככה מי אמר שצריך לעשות ככה, "נעשה ככה ונישאר טיפשים" אז במקום להגיד להם "צריך לעשות ככה תשאל אותם שאלות מכווינות.
"למה אתה חושב שככה ומה לדעתך יקרה אם ככה ומי אמר שיקרה ככה" תשאל אותם את השאלות המכווינות שדרכן הם יגיעו למסקנה שאתה רוצה ואז הרווחת שהם גם נהיו יותר חכמים. עכשיו איך תדע מה לשאול אותם פשוט תשאל את עצמך מה השאלות ששאלת את עצמך בשביל מהמסקנה שלהם להגיע למסקנה שלך. מה אתה רוצה להגיד?
ש: אוקי אז במקומות נגיד שאני שואל את עצמי.
אליעד: רגע אותו דבר אפשר להגיד בני זוג נגיד שרבים אחד עם השני ונגיד שמישהו אומר "אני רוצה לשכנע אותו שלא נצא בשבת מהבית", אוקי אז אפשר להגיד "בוא לא נצא בשבת מהבית" אפשר להגיד תשאל את עצמך" מה המחשבות שאני הייתי צריך לחשוב כדי לחשוב לא לצאת בשבת מהבית" ואז תשאל את הבן זוג על המחשבות האלה "ואם הוא יסכים איתי אז הוא גם יגיע למסקנה". מה אתה רוצה להגיד?
ש: מה לגבי דברים, אוקי איפה שאני יודע מה הדברים שאני למה אני חושב את מה שאני חושב אז אני יכול לענות את זה אבל לגבי דברים שאני פשוט מניסיון יודע שזה עובד וזה לא שאני יכול להסביר למה זה עובד.
אליעד: אוקי השאלה היא אם האמת זה רק פונקציה של ניסיון בלבד האם זה רק עניין של ניסיון.
ש: נניח במקרים שכן.
אליעד: בא נניח שכן מה שאתה צריך לעשות אתה בעצם אומר אם אתה אומר שמה שאתה יודע יש לך כאילו כביכול יתרון על הבן אדם השני שיש לך יותר ניסיון ממנו, לדוגמה אתה יודע שנייר נשרף באש הוא לא יודע את זה, אוקי יפה אז בעצם מה שאתה אומר אתה אומר שהמידע שידוע לך ידוע לך בצורה אקראית לא בצורה סיבתית "במקרה אני יודע את זה".
ש: נכון.
אליעד: עכשיו אם המידע שידוע לך זה בצורה אקראית אז אתה יכול להגיד לו "תאמין לי" ואו שהוא יאמין לך או שלא ולכן מה שאתה צריך לעשות זה להפוך את המידע שלך מאקראי לסיבתי, זאת אומרת תשאל את עצמך "אוקי על סמך הניסיון שלי אני יודע שבדרך כלל קורה ככה וככה" עכשיו אתה צריך לשאול את עצמך "מה ההיגיון בכך שזה קורה ככה וככה" תנסה למצוא בזה היגיון ותנסה להסביר לו את ההיגיון של זה.
אתה צריך להפוך את הידע שיש לך מ - "אני יודע את זה על בסיס הניסיון" למידע שאתה יודע אותו על בסיס ההיגיון, אם תמצא את ההיגיון תוכל להסביר אותו אם אין היגיון אתה יכול להגיד לו "תקשיב זה הניסיון שלי או שתאמין לי או שלא" אבל לך עדיף לשאול את עצמך "מה ההיגיון של מה שאני יודע". הבנו את הסיפור?
050-3331-331