למה אנשים נותנים משהו ולא תמיד יוצא להם טוב מזה?

לפעמים אתה רוצה לעזור למישהו, אתה מעניק לו משהו בכוונה טובה, אבל לאחר זמן, במקום להעריך את הנתינה שלך, הוא עלול לראות בכך חיסרון או אפילו להאשים אותך. לדוגמה, נתת למישהו עזרה מסוימת, והאדם הזה יכול לבוא אליך אחרי זמן ולהגיד לך שאתה בעצם חייב לו. כלומר, הנתינה שלך נתפסת אצלו כמעשה שמגיע לך לשלם עליו.

מה אפשר לעשות כדי למנוע מצב שבו מישהו יגיד לך שאתה חייב לו?

אליעד כהן מסביר שצריך לשים לב איך ומתי לתת משהו לאחר. דוגמה שהובאה היא מצב שבו אדם אומר לאחר: "אני בכלל הסכמתי לקבל אותך לעבודה", או "אני עשיתי לך טובה שהסכמתי שתתארח אצלי", ואז מי שנתן מוצא את עצמו במצב שבו מקבל הטובה דווקא מרגיש שהוא זה שהקריב מעצמו. לפעמים הנתינה עצמה יכולה להיתפס ככפיות טובה, אם לא מגדירים מראש באופן ברור את מהותה של הנתינה.

האם כדאי להגדיר את החיסרון לפני שנותנים למישהו משהו?

כדי למנוע מצב שבו האדם המקבל מרגיש שאתה חייב לו, חשוב להגדיר מראש ולתמלל באופן ברור את החיסרון של אותו אדם לפני שנותנים לו משהו. אם המקבל לא מציין במפורש חיסרון, לפעמים כדאי לתמלל או להציג את הנתינה שלך כנתינה מתוך רצונך האישי ולא כהיענות לחיסרון מוגדר אצלו, כך לא ייווצר מצב שבו הוא מרגיש שהוא עשה לך טובה כשקיבל.

מה החשיבות של יצירת אווירת נתינה ברורה בזמן נתינה?

אליעד כהן מסביר שבזמן הנתינה, לא מספיק רק לתת, אלא חייבים להקפיד גם על האופן שבו הנתינה מוצגת. למשל, אם מזמינים מישהו למסעדה, אפשר ליצור אווירה שבה ברור שהאדם שמקבל את ההזמנה הוא המרוויח, ושהנותן הוא בעל החיסרון - זה שמרגיש צורך לתת. אם הנתינה מוצגת לא נכון, המקבל עלול לראות את עצמו כמי שעשה לך טובה כשהוא קיבל ממך משהו.

למה חשוב לדבר בצורה ברורה ולהגדיר דברים מראש?

אליעד כהן מדגיש את החשיבות של הגדרה ברורה והבנה בין הצדדים. כאשר נותנים בלי הגדרה, זה יוצר בלבול ובעיות ביחסים. לדוגמה, אם נותנים לאדם אחר כסף או עזרה ולא אומרים במפורש למה, עלולה להיווצר בעיה בעתיד כשהאדם השני יטען שאתה חייב לו, או שהוא בכלל עשה לך טובה בעצם הקבלה. אם היית מגדיר מראש שהנתינה היא מרצון טוב שלך בלבד ושאין ציפייה לקבל בחזרה, לא היה מתרחש מצב של אי הבנה.

מה עושים אם אדם לא מביע באופן ברור את הצורך שלו בעזרה?

כאשר האדם לא מביע באופן מפורש את הצורך או החיסרון שלו, אבל אתה בכל זאת רוצה לתת לו, רצוי שתבהיר לו מראש שאתה עושה זאת כי זה רצונך האישי, ולא מתוך צורך שהוא הביע. בצורה זו, אתה שומר על מיקום של נותן, ולא מאפשר מצב שבו הוא יוכל לטעון בעתיד שאתה חייב לו משהו על כך שהוא קיבל ממך.

איך אפשר למנוע מריבות ואי הבנות במערכות יחסים?

אליעד כהן מציין כי הבסיס למניעת מריבות ואי הבנות הוא להגדיר בצורה ברורה מה כל אחד רוצה, למה הוא עושה משהו ומה המשמעות של המעשים שלו. ככל שההגדרות יהיו ברורות יותר, כך יהיו פחות מריבות, כי לא ייווצר מצב שבו אדם אחד חושב שנתן, והשני מרגיש שהוא עשה טובה בעצם הקבלה.

למה לא כדאי לתת משהו כשלא ברור לך או לאחר מה בדיוק הנתינה אומרת?

כאשר אתה נותן ללא הגדרה ברורה, אתה מסתכן בכך שהאדם המקבל יפרש זאת בדרך שונה ממה שהתכוונת. לדוגמה, נתינה שאינה מוגדרת עלולה להתפרש מצד המקבל כמעשה שדווקא מחייב אותך ולא אותו. כך שההיעדר של הגדרה יכול ליצור מצב הפוך ממה שהתכוונת, ולהוביל לסכסוכים ואכזבות.

למה חשוב להקפיד על הצגת החיסרון של הנותן דווקא?

אליעד כהן ממליץ שלפעמים יהיה נכון להציג דווקא את החיסרון שלך כנותן, ולא את החיסרון של המקבל. כך הנתינה תיראה כהחלטה שלך שנועדה לספק את הצורך או הרצון שלך לתת, ולא מתוך עמידה מול חיסרון או דרישה של האדם השני. הצגה כזו שומרת על האיזון ביחסים ומונעת מהאדם המקבל להרגיש שאתה חייב לו משהו.