איך לגשר בין אנשים ולפתור סכסוכים?

הנושא המרכזי שאליעד כהן דן בו הוא כיצד לגשר בין אנשים בסכסוכים שונים: סכסוכים זוגיים, סכסוכים בין שכנים, סכסוכים במשפחה, גישור בגירושין, גישור בין ילדים, בין אחים ובין אנשים בכלל. אליעד מדגיש שהיסוד לכל סוג של סכסוך הוא אותו יסוד, ואין הבדל מהותי בין סוגי הסכסוכים השונים. אליעד מסביר שתהליך הגישור מתמקד תמיד בשני היבטים מרכזיים: בירור העובדות ובירור הרצונות של הצדדים המעורבים.

מה השלבים הראשונים לפתרון סכסוך?

אליעד מציג את השלב הראשון בפתרון כל סכסוך, והוא לברר מה בדיוק הצדדים רוצים, ולמה הם חושבים שהם מסוכסכים. בשלב הזה אליעד מסביר שלא תמיד הצדדים יסכימו על הסיבה לסכסוך, וכל צד יספר את הסיפור מנקודת מבטו. לכן חשוב להתמקד בהבנת העובדות: האם באמת הדברים קרו כפי שמתאר כל צד, או שיש כאן אי - הבנה או עיוות של המציאות?

האם באמת חשוב לברר את העובדות בסכסוך?

אליעד מדגיש שיש חשיבות מכרעת לברר את האמת לגבי מה שקרה. לדבריו, פעמים רבות בני זוג או צדדים בסכסוך מספרים סיפור שגוי או לא מדויק על המציאות. במקרה כזה, חשוב לוודא מה באמת קרה בפועל. הוא מביא כדוגמה מקרה שבו אישה מתלוננת שבעלה בגד בה בעבר, וזו הסיבה לכך שרע לה איתו היום. אליעד מבהיר שכדי לפתור את הסכסוך יש לבדוק האם התלונה הזו מחויבת למציאות: האם באמת הייתה בגידה? אם כן, למה היא מפריעה עכשיו?

מהן הדרכים האפשריות לפתרון קונפליקט?

אליעד כהן מפרט שני סוגים עיקריים של פתרונות לסכסוכים: לשנות את המציאות עצמה, או לשנות את הרצונות של האנשים כלפי אותה המציאות. לדוגמה, אם אדם מתלונן שאשתו לא מספיק אוהבת אותו, ניתן או לגרום לאשתו לשנות את התנהגותה כלפיו, או לגרום לאותו אדם להבין שהוא מפרש לא נכון את התנהגותה, או לשנות את הרצון שלו לאהבה בדרך שהוא מצפה לה.

איך מנהלים נכון תהליך של גישור בין אנשים?

בתהליך של גישור נכון, לפי אליעד, יש להכין רשימה מסודרת של כל התלונות של שני הצדדים. לאחר מכן, לדרג אותן לפי חשיבותן, הסיכוי לשנותן, והיכולת להשפיע עליהן בצורה אפקטיבית. בשלב הבא יש לבדוק מה אפשר לשנות בקלות ומה מורכב יותר, ולהתחיל דווקא בתלונות שניתן לפתור מהר וביעילות. אליעד מדגיש שחשוב ליצור הצלחות קטנות, כי הן נותנות תחושת הישג ומחזקות את האמון בתהליך הגישור.

איך מתמודדים עם התנגדות במהלך הגישור?

אחת הבעיות הנפוצות שאליעד מזכיר היא התנגדויות שמגיעות מהצדדים עצמם. לעיתים, כאשר צד אחד מספר את הגרסה שלו, הצד השני מיד מתפרץ ומנסה להפריך את הדברים. אליעד ממליץ לעצור ולהסביר לצדדים שאין הכרח שכל מה שאחד מהם אומר נכון, וגם לא הכרח שהוא לא נכון. מטרת השיחה בשלב זה היא לברר את העובדות בצורה אובייקטיבית ככל הניתן, ולוודא ששני הצדדים מבינים שתהליך הגישור הוא לא תחרות מי צודק יותר, אלא בירור האמת בצורה שקולה.

איך העבר משפיע על פתרון הסכסוך בהווה?

אליעד מדבר רבות על חשיבות העבר בסכסוכים. לטענתו, למרות שלפעמים נדמה שהעבר הוא הגורם לסכסוך, בפועל העבר כשלעצמו אינו הגורם לסכסוך, אלא הצורה שבה כל צד זוכר ומפרש את מה שקרה בעבר. הוא מציין שאם מישהו אומר שכואב לו על משהו שקרה לפני שנים רבות, חשוב לברר איתו האם באמת העבר הוא שמפריע לו, או האופן שבו הוא מפרש את העבר ומשליך ממנו על ההווה.

מהי הגישה הנכונה לפתור כל סכסוך באופן יסודי?

לפי אליעד כהן, הגישה הנכונה לפתור כל סכסוך באופן...