וכאן אסביר ממה נובע זה שלפעמים בן אדם נמצא בזוגיות אבל מרגיש לבד, תחושה של בדידות בזוגיות. מה ההיגיון בזה וממה זה נובע? כי אם בן אדם נמצא בזוגיות, איך זה שהוא מרגיש לבד?
וההסבר הוא, שתחושת הבדידות היא ביחס לדברים ספציפיים ולצרכים ספציפיים שאותם האדם לא מצליח למלא בזוגיות. לדוגמה בן אדם שנמצא בזוגיות שעושה לו גם טוב בהמון מובנים, אבל יש דברים ספציפיים, צרכים ספציפיים, רצונות ספציפיים, שביחס אליהם הוא מרגיש לבד, כי הפרטנר הזוגי שאיתו הוא נמצא, הוא לא מצליח למלא לו את הצרכים האלו.
וזה עצמו יכול לנבוע מכל מיני סיבות. אז בעיקרון יש 2 סוגים של רצונות וצרכים. יש רצונות שאפשרי למלא בזוגיות ויש רצונות שאין אפשרות למלא בזוגיות, כפי שתכף אסביר.
וביחס לרצונות שכן ניתן למלא בזוגיות, לפעמים האדם מרגיש לבד בזוגיות, מכל מיני סיבות אפשריות. כגון שלפעמים האדם עצמו לא יודע מה הצורך שחסר לו בזוגיות, ככה שזה לא בהכרח קשור לפרטנר הזוגי, אלא לאדם עצמו, שלא מבין את עצמו ולא יודע מה הצורך הזוגי שלו מהזוגיות.
אפשרות נוספת יכולה להיות שהאדם עצמו כן יודע מה הצורך ומה הציפייה שלו מהזוגיות, אבל הוא לא ממלא את הרצון הזה שלו בתוך הזוגיות, בגלל שאין לו פרטנר זוגי שירצה למלא איתו את הרצון שלו. או שלפעמים אין יכולת לפרטנר הזוגי למלא לאדם את הרצון שלו בתוך הזוגיות. דהיינו, יש רצון אבל אין יכולת.
ולפעמים הפרטנר הזוגי יש לו גם רצון וגם יכולת למלא לאדם את הרצון, אבל האדם עצמו בטעות חושש לשתף מה הרצון שלו. ולכן הוא לא ממלא את הרצון שלו ונשאר להרגיש לבד בזוגיות, למרות שהרגש הזה לא מחויב.
ויש גם רצונות שלא ניתן למלא בזוגיות. והם הרצונות שהאדם רוצה דברים שהוא לא יכול לקבל אותם מאדם חיצוני, אלא רק מתוכו פנימה. כגון לדוגמה הרצון להרגיש נאהב בלי תנאים, הרצון להרגיש ביטחון מוחלט בלי תנאים, הרצון להרגיש אהוב בלי תנאים, הרצון להרגיש בטוח לא משנה מה, הרצון להרגיש מוערך לא משנה מה, הרצון להרגיש ביטחון מוחלט לא לאבד את הקשר, הרצון שלא לפחד מפרידה באופן מוחלט, הרצון שלא לפחד מבגידה באופן מוחלט וכיו"ב.
במילים אחרות, זוגיות יכולה לעשות לאדם טוב בהמון דרכים. גם יתרונות וגם חסרונות כמובן. אבל זוגיות לא יכולה לתת לאדם שום תחושה טובה באופן מוחלט. לא משנה איזו תחושה טובה הזוגיות יכולה לתת לאדם, הרי שהאדם לא יכול להשיג אותה באופן מוחלט. כי אי אפשר להשיג תחושה מוחלטת, באמצעות צורה יחסית / זוגיות יחסית. ולמה זה עובד ככה? זה עניין שלם בפני עצמו.
אבל בטוח נכון, שברגע שיש לאדם ציפיות ריאליות מהזוגיות, הרי שאז או שהוא ירגיש טוב בזוגיות או שהוא ירגיש רע בזוגיות. ואז אפשרי להרגיש ביחד בזוגיות או להרגיש לבד בזוגיות, בהתאם למילוי הרצון היחסי שהוא רוצה. אבל ברגע שהאדם רוצה למלא רצון מוחלט וברגע שהאדם מצפה שבאמצעות זה שהוא בזוגיות, הוא ימלא את הרצון הזה, הרי שבהכרח שהוא ירגיש גם תחושה של בדידות בזוגיות.
ובסופו של דבר, זוגיות היא לא תחליף למערכת היחסים של האדם עם עצמו. והאדם צריך גם ללמוד להרגיש טוב בלי זוגיות וגם ללמוד להרגיש טוב לבד, גם בלי קשר לזוגיות. ואז או שתהיה לו זוגיות טובה או שלא. אבל מי שלא ילמד להרגיש טוב גם לבד גם בלי זוגיות, כנראה שהרצון לקבל אהבה ללא תנאים וכיו"ב, כנראה שהם ישבשו לו את הזוגיות וכנראה שהוא תמיד ירגיש גם בדידות בזוגיות וכולי.
לסיכום: האדם צריך ללמוד להרגיש טוב לבד גם בלי זוגיות וכך יש יותר סיכוי שהוא לא ירגיש בדידות בזוגיות, בגלל רצונות שלא משנה מה אי אפשר למלא בזוגיות. וכמובן שגם כל מקרה לגופו וכולי.
וההסבר הוא, שתחושת הבדידות היא ביחס לדברים ספציפיים ולצרכים ספציפיים שאותם האדם לא מצליח למלא בזוגיות. לדוגמה בן אדם שנמצא בזוגיות שעושה לו גם טוב בהמון מובנים, אבל יש דברים ספציפיים, צרכים ספציפיים, רצונות ספציפיים, שביחס אליהם הוא מרגיש לבד, כי הפרטנר הזוגי שאיתו הוא נמצא, הוא לא מצליח למלא לו את הצרכים האלו.
וזה עצמו יכול לנבוע מכל מיני סיבות. אז בעיקרון יש 2 סוגים של רצונות וצרכים. יש רצונות שאפשרי למלא בזוגיות ויש רצונות שאין אפשרות למלא בזוגיות, כפי שתכף אסביר.
וביחס לרצונות שכן ניתן למלא בזוגיות, לפעמים האדם מרגיש לבד בזוגיות, מכל מיני סיבות אפשריות. כגון שלפעמים האדם עצמו לא יודע מה הצורך שחסר לו בזוגיות, ככה שזה לא בהכרח קשור לפרטנר הזוגי, אלא לאדם עצמו, שלא מבין את עצמו ולא יודע מה הצורך הזוגי שלו מהזוגיות.
אפשרות נוספת יכולה להיות שהאדם עצמו כן יודע מה הצורך ומה הציפייה שלו מהזוגיות, אבל הוא לא ממלא את הרצון הזה שלו בתוך הזוגיות, בגלל שאין לו פרטנר זוגי שירצה למלא איתו את הרצון שלו. או שלפעמים אין יכולת לפרטנר הזוגי למלא לאדם את הרצון שלו בתוך הזוגיות. דהיינו, יש רצון אבל אין יכולת.
ולפעמים הפרטנר הזוגי יש לו גם רצון וגם יכולת למלא לאדם את הרצון, אבל האדם עצמו בטעות חושש לשתף מה הרצון שלו. ולכן הוא לא ממלא את הרצון שלו ונשאר להרגיש לבד בזוגיות, למרות שהרגש הזה לא מחויב.
ויש גם רצונות שלא ניתן למלא בזוגיות. והם הרצונות שהאדם רוצה דברים שהוא לא יכול לקבל אותם מאדם חיצוני, אלא רק מתוכו פנימה. כגון לדוגמה הרצון להרגיש נאהב בלי תנאים, הרצון להרגיש ביטחון מוחלט בלי תנאים, הרצון להרגיש אהוב בלי תנאים, הרצון להרגיש בטוח לא משנה מה, הרצון להרגיש מוערך לא משנה מה, הרצון להרגיש ביטחון מוחלט לא לאבד את הקשר, הרצון שלא לפחד מפרידה באופן מוחלט, הרצון שלא לפחד מבגידה באופן מוחלט וכיו"ב.
במילים אחרות, זוגיות יכולה לעשות לאדם טוב בהמון דרכים. גם יתרונות וגם חסרונות כמובן. אבל זוגיות לא יכולה לתת לאדם שום תחושה טובה באופן מוחלט. לא משנה איזו תחושה טובה הזוגיות יכולה לתת לאדם, הרי שהאדם לא יכול להשיג אותה באופן מוחלט. כי אי אפשר להשיג תחושה מוחלטת, באמצעות צורה יחסית / זוגיות יחסית. ולמה זה עובד ככה? זה עניין שלם בפני עצמו.
אבל בטוח נכון, שברגע שיש לאדם ציפיות ריאליות מהזוגיות, הרי שאז או שהוא ירגיש טוב בזוגיות או שהוא ירגיש רע בזוגיות. ואז אפשרי להרגיש ביחד בזוגיות או להרגיש לבד בזוגיות, בהתאם למילוי הרצון היחסי שהוא רוצה. אבל ברגע שהאדם רוצה למלא רצון מוחלט וברגע שהאדם מצפה שבאמצעות זה שהוא בזוגיות, הוא ימלא את הרצון הזה, הרי שבהכרח שהוא ירגיש גם תחושה של בדידות בזוגיות.
ובסופו של דבר, זוגיות היא לא תחליף למערכת היחסים של האדם עם עצמו. והאדם צריך גם ללמוד להרגיש טוב בלי זוגיות וגם ללמוד להרגיש טוב לבד, גם בלי קשר לזוגיות. ואז או שתהיה לו זוגיות טובה או שלא. אבל מי שלא ילמד להרגיש טוב גם לבד גם בלי זוגיות, כנראה שהרצון לקבל אהבה ללא תנאים וכיו"ב, כנראה שהם ישבשו לו את הזוגיות וכנראה שהוא תמיד ירגיש גם בדידות בזוגיות וכולי.
לסיכום: האדם צריך ללמוד להרגיש טוב לבד גם בלי זוגיות וכך יש יותר סיכוי שהוא לא ירגיש בדידות בזוגיות, בגלל רצונות שלא משנה מה אי אפשר למלא בזוגיות. וכמובן שגם כל מקרה לגופו וכולי.