איך להעביר ביקורת? איך להסביר למישהו שהוא טועה? איך להסביר לילד שהוא טועה? הדרכת הורים, איך לטפל במחלות נפשיות? איך לגרום למישהו להקשיב לביקורת שלך? איך לעזור למישהו לראות שהוא טועה? איך לדבר עם אנשים?
איך להעביר ביקורת לאדם שלא מוכן להקשיב?
כאשר אדם אינו מוכן להקשיב לביקורת, הדרך היעילה ביותר היא להיכנס למחשבה שלו ולא להילחם בו. אם מישהו מסרב לדבר על נושא מסוים, והתגובה שלו היא: "אל תדבר איתי, אל תדבר איתי", אז הדרך לפתוח אותו להקשיב היא לא לדבר איתו על אותו נושא ישירות, אלא לדבר איתו על דברים אחרים לגמרי. לדוגמה, אם ילד מתנהג בצורה לא נכונה, כמו להתחצף או להכות חברים, וההורה רוצה להעיר לו על כך, אך הילד מסרב להקשיב, אין טעם להתעקש ולהגיד "תקשיב, אסור לעשות כך". במקום זאת, כדאי להתחיל לדבר איתו על משהו אחר, נושא אחר, ורק כדרך אגב להגיע למה שרוצים לומר.
מה עושים כשהאדם מסרב להקשיב לביקורת?
כאשר האדם מסרב להקשיב, אפשר להשתמש בטכניקה של משל ונמשל. הכוונה היא לספר לו סיפור או דוגמה שאינה קשורה אליו ישירות, עד שהוא בעצמו יבין את המסר. המטרה אינה לגרום לו מיד לקבל את דעתך, אלא להוביל אותו בעצמו למסקנה. למשל, אם אדם מתעקש לא להקשיב להערה, אפשר להוביל אותו בעדינות למצב שבו הוא יזהה בעצמו את הטעות שלו. חשוב להיכנס איתו לתהליך של חיפוש האמת, לא מתוך מטרה להוכיח לו שהוא טועה, אלא מתוך רצון לעזור לו לגלות מה נכון.
מדוע זו טעות לחשוב שהאדם השני טועה?
אחת הטעויות הגדולות ביותר היא להניח בוודאות שהאדם השני טועה. אם אדם בא לבקר מישהו מתוך ביטחון מלא שהוא עצמו צודק, אז זו כבר טעות בפני עצמה. הסיבה לכך היא שביקורת כזו מגיעה ממקום של גאווה, התנשאות, וביטחון מופרז בצדקתנו. אם אתה בטוח לחלוטין שהאדם השני טועה, אתה בעצמך נמצא בטעות גדולה יותר. לדוגמה, אם יש אדם שסובל מסכיזופרניה, וחושב מחשבות מוזרות שנראות לך מנותקות מהמציאות, אתה עלול לחשוב שהוא משוגע לחלוטין ושאין שום סיכוי שיש היגיון במה שהוא אומר. אבל אם היית פוגש פרופסור שמסכים עם הטענות שלו, היית מנסה לבדוק את הדברים לעומק ולברר את האמת. זו בדיוק הגישה שאתה צריך לאמץ כשאתה מעביר ביקורת: להטיל ספק בעצמך, לחשוב "אולי אני טועה? אולי האדם הזה יודע משהו שאני לא יודע?" גישה זו מונעת התנגדות ועוזרת לצד השני להיפתח לשיחה אמיתית.
איך להעביר ביקורת בצורה נכונה?
הדרך הנכונה להעביר ביקורת היא לבוא ממקום של כבוד לאדם השני, בלי לנסות לכפות עליו את דעתך או להוכיח לו בכוח שהוא טועה. אתה צריך להגיע אליו בגישה של כבוד אמיתי, מתוך רצון כנה לברר את האמת ולא מתוך ניסיון לשלוט או לרמוס אותו. אם האדם מרגיש שאתה מגיע אליו ממקום אמיתי, כנה, לא שיפוטי, ולא פוגעני, הסיכוי שהוא יהיה מוכן להקשיב לך גדול בהרבה. חשוב תמיד לזכור שבסופו של דבר, אתה רוצה לעזור לו לגלות את האמת, לא לנצח אותו או להוכיח לו משהו.
איך לדבר עם ילדים שלא מוכנים להקשיב?
כאשר רוצים להעיר לילד שאינו מוכן להקשיב לביקורת, חשוב לדבר איתו באופן עקיף. לדוגמה, אם ילד מתנהג בצורה לא נאותה, ואתה רוצה להעיר לו, והוא אומר לך "אל תגיד לי איך להתנהג", אסור להתעקש או להיכנס למאבק ישיר. במקום זאת, אפשר להציע לו אלטרנטיבה, לשאול...
כאשר אדם אינו מוכן להקשיב לביקורת, הדרך היעילה ביותר היא להיכנס למחשבה שלו ולא להילחם בו. אם מישהו מסרב לדבר על נושא מסוים, והתגובה שלו היא: "אל תדבר איתי, אל תדבר איתי", אז הדרך לפתוח אותו להקשיב היא לא לדבר איתו על אותו נושא ישירות, אלא לדבר איתו על דברים אחרים לגמרי. לדוגמה, אם ילד מתנהג בצורה לא נכונה, כמו להתחצף או להכות חברים, וההורה רוצה להעיר לו על כך, אך הילד מסרב להקשיב, אין טעם להתעקש ולהגיד "תקשיב, אסור לעשות כך". במקום זאת, כדאי להתחיל לדבר איתו על משהו אחר, נושא אחר, ורק כדרך אגב להגיע למה שרוצים לומר.
מה עושים כשהאדם מסרב להקשיב לביקורת?
כאשר האדם מסרב להקשיב, אפשר להשתמש בטכניקה של משל ונמשל. הכוונה היא לספר לו סיפור או דוגמה שאינה קשורה אליו ישירות, עד שהוא בעצמו יבין את המסר. המטרה אינה לגרום לו מיד לקבל את דעתך, אלא להוביל אותו בעצמו למסקנה. למשל, אם אדם מתעקש לא להקשיב להערה, אפשר להוביל אותו בעדינות למצב שבו הוא יזהה בעצמו את הטעות שלו. חשוב להיכנס איתו לתהליך של חיפוש האמת, לא מתוך מטרה להוכיח לו שהוא טועה, אלא מתוך רצון לעזור לו לגלות מה נכון.
מדוע זו טעות לחשוב שהאדם השני טועה?
אחת הטעויות הגדולות ביותר היא להניח בוודאות שהאדם השני טועה. אם אדם בא לבקר מישהו מתוך ביטחון מלא שהוא עצמו צודק, אז זו כבר טעות בפני עצמה. הסיבה לכך היא שביקורת כזו מגיעה ממקום של גאווה, התנשאות, וביטחון מופרז בצדקתנו. אם אתה בטוח לחלוטין שהאדם השני טועה, אתה בעצמך נמצא בטעות גדולה יותר. לדוגמה, אם יש אדם שסובל מסכיזופרניה, וחושב מחשבות מוזרות שנראות לך מנותקות מהמציאות, אתה עלול לחשוב שהוא משוגע לחלוטין ושאין שום סיכוי שיש היגיון במה שהוא אומר. אבל אם היית פוגש פרופסור שמסכים עם הטענות שלו, היית מנסה לבדוק את הדברים לעומק ולברר את האמת. זו בדיוק הגישה שאתה צריך לאמץ כשאתה מעביר ביקורת: להטיל ספק בעצמך, לחשוב "אולי אני טועה? אולי האדם הזה יודע משהו שאני לא יודע?" גישה זו מונעת התנגדות ועוזרת לצד השני להיפתח לשיחה אמיתית.
איך להעביר ביקורת בצורה נכונה?
הדרך הנכונה להעביר ביקורת היא לבוא ממקום של כבוד לאדם השני, בלי לנסות לכפות עליו את דעתך או להוכיח לו בכוח שהוא טועה. אתה צריך להגיע אליו בגישה של כבוד אמיתי, מתוך רצון כנה לברר את האמת ולא מתוך ניסיון לשלוט או לרמוס אותו. אם האדם מרגיש שאתה מגיע אליו ממקום אמיתי, כנה, לא שיפוטי, ולא פוגעני, הסיכוי שהוא יהיה מוכן להקשיב לך גדול בהרבה. חשוב תמיד לזכור שבסופו של דבר, אתה רוצה לעזור לו לגלות את האמת, לא לנצח אותו או להוכיח לו משהו.
איך לדבר עם ילדים שלא מוכנים להקשיב?
כאשר רוצים להעיר לילד שאינו מוכן להקשיב לביקורת, חשוב לדבר איתו באופן עקיף. לדוגמה, אם ילד מתנהג בצורה לא נאותה, ואתה רוצה להעיר לו, והוא אומר לך "אל תגיד לי איך להתנהג", אסור להתעקש או להיכנס למאבק ישיר. במקום זאת, אפשר להציע לו אלטרנטיבה, לשאול...
- איך להסביר ביקורת בלי לפגוע?
- איך להסביר למישהו שהוא טועה?
- איך לעזור לאדם להקשיב לביקורת?
- איך לדבר עם ילדים שלא מקשיבים?
- הדרכת הורים להעברת ביקורת
- איך לטפל בהתנגדות של אנשים לביקורת?
- איך לדבר בצורה נעימה עם אנשים?