מערכות יחסים, לתת כבוד, לא לכבד, לשמוח בשמחת האחר, לזלזל במישהו, להעריך אחרים, לפרגן, לתת יחס טוב, לתת יחס רע, חוסר פרגון, חוסר הערכה
מה המשמעות של לשתף מישהו בהישגים שלנו?
כאשר אדם משתף אדם אחר בהצלחה, למשל שהוא התקבל לעבודה או הצליח במבחן, הוא עושה זאת מתוך כוונה מסוימת. לא תמיד השיתוף מגיע מתוך רצון לקבל חיזוק או הערכה, לפעמים זה רק שיתוף לשם השיתוף, אך לרוב ישנה מטרה נסתרת. המטרה יכולה להיות לקבל פידבק חיובי, להרגיש טוב יותר עם עצמו או לחזק את הביטחון העצמי. לפעמים אדם ישתף מתוך צורך להקטין את תחושת חוסר הביטחון שלו. לדוגמה, אם אדם מספר "הצלחתי להתקבל לעבודה מעולה", הוא יכול לצפות לתגובה חיובית, לפרגון ולשבח, שיתנו לו להרגיש בעל ערך ומשמעותי.
האם תמיד צריך לפרגן ולשבח?
אליעד כהן מסביר שלפעמים, דווקא כשמישהו מספר שהוא הצליח במשהו, זה יכול להיות נכון להקטין או לזלזל בו, במקום לפרגן לו. הסיבה לכך היא שהתגובה החיובית יכולה לייצר אצלו תלות רגשית בפידבק חיצוני. אם כל פעם שהוא יצליח הוא יצפה לתגובה חיובית, הוא יהפוך לתלוי ויפתח פחד מאי - קבלת תגובה חיובית בעתיד. לפעמים, דווקא ההקטנה או הזלזול יוכלו לגרום לאותו אדם לפתח עמידות רגשית וללמוד להעריך את עצמו בלי תלות בחיזוק חיצוני. לדוגמה, אם מישהו אומר "קיבלו אותי לעבודה טובה", אפשר לומר לו "אולי זו בכלל לא עבודה כל כך טובה?" כך האדם ילמד לא להיאחז בשבח ובהישג ויוכל להתמודד טוב יותר עם מצבים שונים בעתיד.
מתי לזלזל באדם יכול לעזור לו?
לזלזל או לא לתת פידבק חיובי באופן מכוון יכול לפעמים להיות לטובתו של האדם. אליעד מביא דוגמה של מישהו שחש רגשי נחיתות עמוקים והוא זקוק מאוד לחיזוקים. כשאותו אדם מקבל מחמאות הוא נאחז בהן יתר על המידה, ולכן דווקא הזלזול או ההתעלמות יכולים לעזור לו להשתחרר מהתלות הזאת. לדוגמה, אם אדם מספר בגאווה "ציירתי את הציור הכי יפה", והסביבה לא מפרגנת לו, הוא עשוי בתחילה להרגיש רע, אך בטווח הארוך הוא ילמד לחיות בלי תלות בהערכת הסביבה ויהפוך לחזק ויציב יותר רגשית.
האם להתעלם זה תמיד רע?
אליעד מסביר שלהתעלם זה לא תמיד דבר רע. לפעמים התעלמות יכולה ללמד את האדם להתמודד עם רגשותיו באופן עצמאי. לדוגמה, אם מישהו משתף בהצלחה והצד השני פשוט לא מגיב, האדם עלול להרגיש לא נעים בהתחלה, אך לאורך זמן ילמד לספק לעצמו את ההערכה והפרגון שהוא צריך, ובכך להיות פחות תלוי באחרים. זה יוצר אצלו מנגנון של חוסן נפשי ושל עצמאות רגשית.
מה הקשר בין חסד לזלזול?
אליעד כהן מציג את הרעיון שלפעמים דווקא הדבר שנראה כחוסר חסד יכול להיות החסד הגדול ביותר. לדוגמה, אם מישהו מבקש לדבר ולקבל יחס חם, ולכאורה החסד הוא לתת לו את היחס הזה, דווקא ההתעלמות או הסירוב לתת יחס יכולים ללמד אותו שיעור חשוב יותר. הוא מביא דוגמה של מישהי שרצתה לדבר איתו אחרי שקנתה ספר שלו, והוא אמר לה שאין לו זמן אליה. היא אמרה לו שהוא לא נחמד, והוא ענה לה שאם הוא היה באמת לא נחמד, הוא לא היה מוכר לה אפילו את הספר. כלומר, לפעמים חוסר יחס או יחס קר יכול ללמד אדם שהמציאות לא חייבת לו דבר, וזו יכולה להיות המתנה האמיתית עבורו.
מה הנחות היסוד של אנשים לגבי מערכות יחסים?
אנשים רבים מניחים באופן שגוי שיש להם זכות לקבל יחס מסוים מאחרים. לדוגמה, האישה שקנתה ספר חשבה שאליעד חייב לתת לה יחס חם וחסד מסוים. אליעד מסביר שהנחת היסוד שלה מוטעית, משום שאין שום חובה...
כאשר אדם משתף אדם אחר בהצלחה, למשל שהוא התקבל לעבודה או הצליח במבחן, הוא עושה זאת מתוך כוונה מסוימת. לא תמיד השיתוף מגיע מתוך רצון לקבל חיזוק או הערכה, לפעמים זה רק שיתוף לשם השיתוף, אך לרוב ישנה מטרה נסתרת. המטרה יכולה להיות לקבל פידבק חיובי, להרגיש טוב יותר עם עצמו או לחזק את הביטחון העצמי. לפעמים אדם ישתף מתוך צורך להקטין את תחושת חוסר הביטחון שלו. לדוגמה, אם אדם מספר "הצלחתי להתקבל לעבודה מעולה", הוא יכול לצפות לתגובה חיובית, לפרגון ולשבח, שיתנו לו להרגיש בעל ערך ומשמעותי.
האם תמיד צריך לפרגן ולשבח?
אליעד כהן מסביר שלפעמים, דווקא כשמישהו מספר שהוא הצליח במשהו, זה יכול להיות נכון להקטין או לזלזל בו, במקום לפרגן לו. הסיבה לכך היא שהתגובה החיובית יכולה לייצר אצלו תלות רגשית בפידבק חיצוני. אם כל פעם שהוא יצליח הוא יצפה לתגובה חיובית, הוא יהפוך לתלוי ויפתח פחד מאי - קבלת תגובה חיובית בעתיד. לפעמים, דווקא ההקטנה או הזלזול יוכלו לגרום לאותו אדם לפתח עמידות רגשית וללמוד להעריך את עצמו בלי תלות בחיזוק חיצוני. לדוגמה, אם מישהו אומר "קיבלו אותי לעבודה טובה", אפשר לומר לו "אולי זו בכלל לא עבודה כל כך טובה?" כך האדם ילמד לא להיאחז בשבח ובהישג ויוכל להתמודד טוב יותר עם מצבים שונים בעתיד.
מתי לזלזל באדם יכול לעזור לו?
לזלזל או לא לתת פידבק חיובי באופן מכוון יכול לפעמים להיות לטובתו של האדם. אליעד מביא דוגמה של מישהו שחש רגשי נחיתות עמוקים והוא זקוק מאוד לחיזוקים. כשאותו אדם מקבל מחמאות הוא נאחז בהן יתר על המידה, ולכן דווקא הזלזול או ההתעלמות יכולים לעזור לו להשתחרר מהתלות הזאת. לדוגמה, אם אדם מספר בגאווה "ציירתי את הציור הכי יפה", והסביבה לא מפרגנת לו, הוא עשוי בתחילה להרגיש רע, אך בטווח הארוך הוא ילמד לחיות בלי תלות בהערכת הסביבה ויהפוך לחזק ויציב יותר רגשית.
האם להתעלם זה תמיד רע?
אליעד מסביר שלהתעלם זה לא תמיד דבר רע. לפעמים התעלמות יכולה ללמד את האדם להתמודד עם רגשותיו באופן עצמאי. לדוגמה, אם מישהו משתף בהצלחה והצד השני פשוט לא מגיב, האדם עלול להרגיש לא נעים בהתחלה, אך לאורך זמן ילמד לספק לעצמו את ההערכה והפרגון שהוא צריך, ובכך להיות פחות תלוי באחרים. זה יוצר אצלו מנגנון של חוסן נפשי ושל עצמאות רגשית.
מה הקשר בין חסד לזלזול?
אליעד כהן מציג את הרעיון שלפעמים דווקא הדבר שנראה כחוסר חסד יכול להיות החסד הגדול ביותר. לדוגמה, אם מישהו מבקש לדבר ולקבל יחס חם, ולכאורה החסד הוא לתת לו את היחס הזה, דווקא ההתעלמות או הסירוב לתת יחס יכולים ללמד אותו שיעור חשוב יותר. הוא מביא דוגמה של מישהי שרצתה לדבר איתו אחרי שקנתה ספר שלו, והוא אמר לה שאין לו זמן אליה. היא אמרה לו שהוא לא נחמד, והוא ענה לה שאם הוא היה באמת לא נחמד, הוא לא היה מוכר לה אפילו את הספר. כלומר, לפעמים חוסר יחס או יחס קר יכול ללמד אדם שהמציאות לא חייבת לו דבר, וזו יכולה להיות המתנה האמיתית עבורו.
מה הנחות היסוד של אנשים לגבי מערכות יחסים?
אנשים רבים מניחים באופן שגוי שיש להם זכות לקבל יחס מסוים מאחרים. לדוגמה, האישה שקנתה ספר חשבה שאליעד חייב לתת לה יחס חם וחסד מסוים. אליעד מסביר שהנחת היסוד שלה מוטעית, משום שאין שום חובה...
- למה אנשים משתפים בהצלחות שלהם?
- האם לזלזל זה תמיד רע?
- מה המשמעות של פרגון אמיתי?
- איך להשתחרר מתלות רגשית?
- מהי הערכה עצמית בריאה?
- האם חוסר יחס יכול להועיל?
050-3331-331